עיקרי התביעה:
1. 1. ביום 21.9.06, הזמין התובע, באמצעות הנתבעת, חבילת נופש לאיטליה (לאזור צפון טוסקנה). החבילה כללה, טיסה הלוך ושוב, השכרת רכב ואירוח זוגי בוילה ל-3 לילות, לתאריכים 29.6.09-26. עלות החבילה, 1,346 $. התובע, שתכנן טיול אטרקטיבי לצעירים, באזור לוג'יאנה, אישר מול סוכן הנתבעת, אירוח בוילה,
צפונית לפיזה מרחק של ¾ שעה נסיעה מהיעד המתוכנן. בפועל, כשהגיע התובע לבולוניה, התברר לו, כי הווילה שהוזמנה עבורו, ממוקמת בקורטונה בדרום טוסקנה, בעוד שמגמת הטיול שהוכן על ידו היה למאסא קרוואה. קרי: מרחק נסיעה, של
כ-4 שעות מהיעד המתוכנן. כתוצאה מכך, נאלץ התובע לוותר על שהות בלילה הראשון בוילה, לשנות את תוכניותיו, ולבלות באזור בעל "אופי מבוגר" לטיול, וחסר אטרקציות לצעירים, לטענתו.
2. 2. התובע העיד, כי בשיחה עם סוכן הנתבעת, הוא העדיף את מיקום הוילה באזור לוג'אנה, אבל לאור זאת, שהסוכן הודיע לו, כי יש וילה רק
באזור קרוב, צפונית לפיזה, הוא הסכים ואישר זאת (כאמור בעדותו, עמוד 1 שורה 6). בפועל, משהגיע לבולוניה, הסתבר לו, כי האזור של הוילה הינו אזור אחר ממה שהוא אישר, וסיכם עם הסוכן של הנתבעת.
3. 3. התובע, הביע את מחאתו בפני הנתבעת ובפני הספק שלה באיטליה, והעיד, כי בתגובה נאמר לו: "אין מה לעשות עכשיו, זה מה שיש, תחזור לארץ ותתלונן" (עמוד 1 שורה 10). כתוצאה מהשינוי בטיול המתוכנן, לאור מיקום הוילה, במרחק של כ-4 שעות נסיעה מהיעד המתוכנן, נאלץ התובע לוותר על לילה בוילה, לאחר שהספק של הנתבעת משה אייזנמן, אמר לו "שלא מקובל להגיע בלילה למקום"(עמוד 1 שורה 14). לפיכך, הוא נאלץ להמתין לבוקר ונותרו לו, רק יומיים לטיול באזור.
4. 4. בחקירתו הנגדית, העיד התובע, כי קיבל את טופס ההזמנה, ראה את תנאיה ואישר אותה (עמוד 2 שורות 13-12). יצוין, כי בהעתק ההזמנה שהונפקה ע"י הנתבעת, מצוין
וילה בטוקסנה באזור
PIOPPI
בשם
MICHELAGALO(צורף כנספח ג'1 לכתב ההגנה). התובע העיד, כי ראה את ההערה על מיקום הוילה בטוסקנה, אבל מבירור, אחרי העיון בהזמנה, הסתבר לו כי אין אזור כזה. בנוסף העיד התובע, כי הסוכן הבטיח לו, מקום צפונית לפיזה, דבר אשר קיבל גושפנקא, במכתב תגובה של הנתבעת לתלונתו שהוגש לבית המשפט, ובו נאמר כי לאחר שיחה איתו, נאמר כי הוא "מעדיף את איזור פיזה".
5. 5. מנגד, הנתבעת מציינת, כי מתוקף היותה סוכנת היא רק תיווכה בין התובע לספק, צד ג' בתביעה זו. ע"פ הנהוג והמקובל בענף, סיימה הנתבעת, לטענתה, את תפקידה, מעת העברת ההזמנה לביצוע הספק ואין לה כסוכנת, כל מעורבות או שליטה על השתלשלות העניינים, משם ואילך. לדידה, היא הביאה לידיעת התובע, בטרם סגירת העסקה, כל מידע רלוונטי שקיבלה מהספק, והתובע אישר זאת בחתימה אלקטרונית. הנתבעת הוסיפה, כי מיקום הוילה נרשם מפורש "בהערת לקוח" והינו זהה לחלוטין, להעתק ההזמנה שהועברה לספק. בנוסף, רכיב המלון, הכלול בתביעת התובע, הנו בגדר בקשה בלבד וכפוף לאישור סופי מהספק, כאשר מודגש, כי השירותים בנדון מבוצעים באחריות ספקי השירותים. לאור זאת, הגישה הנתבעת, הודעת צד ג' לספק שלה באיטליה "איטלי וקיישן", אשר מר איזנמן הופיע מטעמו.
6. 6. בכתב ההגנה של צד ג', טען הנציג, מר איזנמן, כי לא היה לו, כל קשר ישיר עם התובע בתהליך ההזמנה ושהנתבעת, היתה מחויבת על פי הסכם ביניהם, שצורף לכתב ההגנה, למסור לתובע, את כל המידע שהיה ברשותה. לדבריו: הסוכנים של הנתבעת, קיבלו מספר הדרכות, כיצד להעביר את המידע ללקוחות ולפיכך לא היתה צריכה לקרות תקלה, בהעברת המידע
מהנתבעת לתובע.
7. 7. ברשות הנתבעת, היתה בין היתר, חוברת קטלוג שהועברה אליה ע"י צד ג', בה מופיעים הבתים, כולל מיקום מדויק, תכולה, מחיר וכו'. מובהר, כי במידה והדבר היה נדרש, אזי היה צד ג' מציע לתובע, בית חלופי בכל אזור אחר לפי יעדי הטיול המתוכנן שלו, ככל הידוע לצד ג', במקרה הספציפי הנ"ל, היתה התלבטות בדבר בחירת האזור, ולאחר 2 שיחות, חזר הסוכן (הוד) של הנתבעת, ואמר לצד ג', כי התובע הסכים. רק אז, אושרה ההזמנה.
8. 8. בעדותו הוסיף וציין מר איזנמן, כי משקיבל את הבקשה מהנתבעת, הוא בחר באזור של קיאנה (עמוד 3 שורה 17). לאור זאת, היו מספר שיחות עם הסוכן (הוד) מטעם הנתבעת, בהן נאמר על ידי הסוכן, שהתובע מבקש וילה באזור פיזה (עמוד 3 שורה 19). בתגובה נטען, כי הבית אינו בפיזה, אבל זה עניין של מחיר וזמינות ושהתובע יחליט אם הוא מעוניין בבית. לבסוף כדברי מר איזנמן, "הבנתי שהתובע רוצה את האזור הזה" (עמוד 3 שורה 23). כאשר הגיע התובע לאיטליה, הוא היה איתו בקשר והתבררה התקלה, והוסבר לתובע, ע"י מר איזנמן, כי אי אפשר להחליף את ההזמנה ושהוא חתום עליה. הוא הוסיף והעיד כי התובע אמר לו, שהתכוון לפיזה (עמוד 3 שורה 25) ובכלל הוא הופתע לגלות שזה משהו אחר. לדברי מר איזנמן לא היתה שום בעיה, אם "הלקוח היה לוחץ לקבל בית באזור מסוים, לא היתה שום בעיה"(עמוד 3 שורה 22). לבסוף הוא חזר והעיד, כי קרתה פה אי הבנה (עמוד 3 שורות 22-21, 1-26), אבל הוא לא יודע ממה היא נבעה.
9. 9. הצדדים חלוקים, האם היתה אי הבנה של התובע או הנתבעת בקשר למיקום הוילה אותה הזמין התובע, ואם כן, מי נושא באחריות לכך.
ממצאים:
10. 10. מקובלת עלי עדותו של התובע, כי הוא תכנן את הטיול מראש וכי היה ברצונו לטייל באזור לוג'יאנה ולפיכך הזמין וילה צפונית לפיזה. לא סביר, כי התובע יסטה ממסלול המתוכנן שלו, בשל מיקום הוילה המוצעת לו ע"י הנתבעת. השתכנעתי מעדותו, כי מגמת פניו בטיול היתה לאזור לוג'יאנה דווקא, והשהייה בוילה, היא אמצעי בלבד לביצוע הטיול, ולא מטרה כשלעצמה.
11. 11. עדותו של העד מר משה איזנמן, מהימנה בעיני, ובעיקר הטענה בסעיף 8 לכתב הגנתו כי אילו היה נדרש לכך, היה מציע בית בכל אזור אחר ולא היתה שום בעיה בכך (עמוד 3 שורה 22). לא זו אף זו, מר משה איזנמן, הוסיף והעיד, כי התובע הופתע לגלות על המיקום השונה של הוילה "נראה לי שהוא הופתע פתאום לראות שזה משהו אחר" (עמוד 3 שורה 26), וכי קרתה אי הבנה, כאמור לעיל.
12. 12. התרשמתי, כי הנתבעת, יכולה היתה, במאמץ מינימאלי, לספק לתובע את השרות בו רצה. צד ג', ספק השרות של הנתבעת באיטליה, טען באמצעות מר איזנמן, כי קיימת בידי הנתבעת חוברת (שהוגשה לבית משפט וסומנה נ/1), אשר כוללת מיקום מדויק של הבתים, תכולה, מחיר וכו', אשר אותם יש לספק ללקוח לפי הצורך. בנוסף, הסוכנים של הנתבעת עוברים הדרכות, כיצד להעביר את המידע ללקוח. הנתבעת מצידה, לא התכחשה לכך, אך טענה כי היא העבירה את כל האינפורמציה הרלוונטית בנדון לתובע (סעיף 14 לכתב ההגנה). לטענתה, היא משמשת כמתווכת בין הלקוח לבין הספק, ותפקידה מתמצה בהעברת פרטי ההזמנה, כפי שהוזמנה ע"י התובע, לידי הספק, שהוא האחראי על הארגון והביצוע של האירוח (סעיף 12 לכתב ההגנה). בנוסף, בהתאם לנוהג המקובל בענף, מסתיים תפקידה של הסוכנות מעת העברת ההזמנה לביצוע הספק (סעיף 13 לכתב ההגנה). זאת ועוד, הנתבעת העידה כי: "הסוכן לא צריך לרוץ לחוברת ולבדוק את האזור" (עמוד 4 שורה 24). לשיטתה, עצם הפניה אל ספק שירות, מר משה איזנמן, מעיד כי הוא האחרון צריך להציע את האינפורמציה הרלוונטית במיקום הוילה, לאור דרישת התובע.
13. 13. צד ג', ורק היא יכלה לדעת (במאמץ קטן יחסית), את דרישותיו של התובע ולספק לו את מלוא
האינפורמציה הנכונה
בהתאם לדרישותיו, וזאת בכדי למנוע טעויות.
14. 14. צד ג', אינו נותן שרות ישירות ללקוח, כי אם מוסר את מלוא המידע לנתבעת, בהתאם לבקשת הלקוח המועברת אליו ע"י הנתבעת. לפי ההסכם, בין הנתבעת לצד ג' (שצורף לכתב ההגנה מטעם צד ג') היה על הנתבעת, לספק ללקוח את האינפורמציה כולה המצויה בידו, מצד ג'. בנוסף, עצם מתן החוברת (נ/1) לנתבעת ומתן הדרכות לסוכניה ע"י צד ג', כיצד להעביר ללקוח את האינפורמציה, אינו עולה בקנה אחד עם טענת הנתבעת, כאילו היא משמשת כמתווך בלבד.
15. 15. במידה ולנתבעת היתה החוברת ובה מצוין במפורש בעמוד 50, שהמרחק לקורטונה הוא 5 ק"מ ואינפורמציה זו רלוונטית וזמינה, היה על הנתבעת להעביר מידע זה לתובע, בכדי למנוע טעויות במידה וישנן. בנוסף, גישתה של הנתבעת, כי "הסוכן לא צריך לרוץ לחוברת ולבדוק את האזור" (עמוד 4 שורה 24), אינה מתיישבת עם חובתה לתת שרות מלא ללקוח, אשר מסתמך על פעולותיה להתאמת הנופש לצרכיו, לפי דרישותיו. גישתה של הנתבעת, מאיינת את עצם מתן החוברת לנתבעת ואת השימוש בה. מעבר לכך, יוער, כי הנתבעת, היא הגורם אשר ברשותו מצוי מלוא הידע, ונגישות ישירה לשני הצדדים (ללקוח ולספק שירות), וכן בידה הכלים למניעת אי-וודאות עובדתית והבטחת הלימה בין צרכי הלקוח למצאי הוילות, תוך הסתייעות בצד ג', עמו נקשרה בהסכם.
16. 16. הלקוח, נקשר בהסכם עם הנתבעת (הזמנת הנופש) ואל לה לנתבעת, לנצל את חוסר ידיעותיו, תוך ערפול פרטים בהזמנה, מבלי שיובהר לתובע, כי מדובר במרחק של כ-4 שעות נסיעה, מאיזור הטיול שלו, כדי לקבל את הסכמתו.