1. לפני תביעתן של גב' אירנה טוחשר ושל בנותיה, גב' לנה טוחשר וגב' אינה טוחשר, בגין ביצוע לקוי של המצבה על קברה של האם והסבתא, גב' נינה ליצקי ז"ל (להלן:
המנוחה), שנפטרה בסוף חודש מאי 2005.
הנתבעת היא חב' ד"ר השיש והקרמיקה בע"מ, שאצלה הזמינו התובעות את המצבה.
2. גילוי המצבה נערך ביום 28.6.05, ואז גילו התובעות, לאכזבתן, כי מספר פרטים במצבה לא בוצעו כפי שהוזמנו, או לא בוצעו כראוי: הפרח שבשולי "כרית" המצבה לא היה כדוגמת הפרח שבו חפצו; האותיות והמספרים על גבי ה"כרית" היו בגודל שונה משהוזמן; הכד לא היה מודבק כראוי, הן בשל היותו חורג מעט מתחתית המצבה (התצלום ת/ 3) והן בשל היותו מודבק באופן רופף מדי; הכיתוב ברוסית לא בוצע באופן נכון, כפי שהוזמן, לא מבחינת סדר המילים ולא מבחינת האותיות ה"גדולות" וה"קטנות", כפי שהיו צריכות להיות.
3. התובעות טענו כי סיכמו עם מר קובי תמאם, נציג הנתבעת, כי עד תחילת אוגוסט 2005 יתוקנו כל הליקויים הללו.
גב' לנה טוחשר העידה, על סמך הרישומים ביומנה, כי במועדים: 19.7.05, 21.7.05, 29.7.05, 31.7.05 - אמר קובי לתובעות כי התיקונים בוצעו, ובכל מועד כזה הן הגיעו לבית הקברות אך נוכחו, לאכזבתן ולצערן, כי התיקונים לא הושלמו, או לא בוצעו כנדרש. בחלק מהמועדים הללו היה מר קובי תמאם אמור לפגוש בהן בבית הקברות, ולטענתן - לא הגיע, ובחלק מהמועדים לא קבע אמנם להיפגש עמן, אך משלא שבעו התובעות רצון ממראה עיניהן, הן התקשרו אליו והודיעו כי העבודה לא הושלמה לשביעות רצונן.
גב' לנה העידה כי לאחר תום חודש יולי 2005 חדלו התובעות לרשום את המועדים שבהם הבטיח להן קובי תמאם כי הליקויים תוקנו.
4. לאחר שנואשו מהנתבעת הזמינו התובעות, במחצית חודש ספטמבר 2005, אצל עסק בשם "ברית האבן", תיקון של לוח המצבה, בעלות של 1300 ש"ח, כמפורט בחשבונית ת/ 2. התיקון
כלל החלפה של לוח השיש העליון של המצבה, תוך תיקון הכיתוב על גבו, לעומת הכיתוב שביצעה הנתבעת. עוד הוחלף הכד שמוצמד ללוח המצבה, בשקע שיועד לכך.
אין מחלוקת כי לוח הבסיס שמתחת ללוח העליון של המצבה, וכן "כרית" המצבה, אשר בסופו של דבר תוקנה על ידי הנתבעת לשביעות רצון התובעות - כל אלה נותרו מתוצרתה של הנתבעת, ולא הוחלפו.
הפריטים שהוחלפו וסופקו על ידי "ברית האבן" הם לוח המצבה העליון (המאוזן), עם הכיתוב שעליו, בעברית וברוסית, וכן הכד (התצלום ת/ 1 מציג את מראה של מצבת המנוחה כיום, לשביעות רצון התובעות).
התובעות טענו עוד כי אנשי "ברית האבן" ביצעו אף ניקוי יסודי של שריטות ושל סימני דבק, שנותרו על גבי ה"כרית", ואף על גבי בסיס לוח השיש, אשר בוצעו על ידי הנתבעת.
5. התובעות תבעו מהנתבעת פיצוי בסך 15,000 ש"ח, אשר רובו המכריע נתבע בגין עוגמת הנפש שנגרמה להן, במשך כחודשיים וחצי לאחר גילוי המצבה, כאשר נחלו מספר פעמים אכזבה מהבטחות הנתבעת לתקן את הליקויים במצבה, ובסופו של דבר החליפו, באמצעות גורם אחר, את הלוח הראשי שלה ואת הכד.
6. הנתבעת טוענת כי התובעות לא הזמינו, מלכתחילה, פרח בדוגמה ספציפית עבור "כרית" המצבה. משהודיעו לנתבעת כי הפרח שהותקן אינו לרוחן, החליפה הנתבעת את הפרח, לבקשתן, ללא תשלום נוסף.
עובדה זו אינה במחלוקת. התובעות עצמן העידו כי הנתבעת הסירה את ה"כרית" ונטלה אותה אל מפעלה, לצורך התיקונים (התצלום ת/ 5), וכאמור - אין מחלוקת כי בסופו של דבר נותרה על מכונה ה"כרית", כפי שהנתבעת התקינה אותה, לאחר ביצוע התיקונים בה לשביעות רצון התובעות.
טרונייתן של התובעת בעניין זה נסבה על כך, שהנתבעת לא התקינה את ה"כרית", מלכתחילה, כנדרש, וכי נגרם להן צער וכאב, כשביקרו בקבר המנוחה ומצאו את המצבה ללא ה"כרית".
לגבי הכד טוענת הנתבעת, כי לנוכח טענת התובעות בדבר האופן הרופף של הדבקתו, הוסיפה הנתבעת סיליקון לחיזוק ההדבקה.
כפי שניתן לראות מהתצלום ת/ 1, הוחלף הכד בכד קטן מעט מזה שהתקינה הנתבעת, דבר שאיפשר התקנתו בתוך תחום לוח השיש, ומבלי שיחרוג ממנו, ואף איפשר הדבקתו באופן יותר נאות. הנתבעת טוענת כי לא היתה כל בעיה להחליף את הכד שהיא סיפקה בכד קטן
יותר, וכי עניין הכד אינו מצדיק את מסירת העבודה ל"ברית האבן" ואת תביעתן של התובעות. ברור כי עניין הכד אינו העניין העיקרי בתביעה, אך הוא נוסף על הפרטים האחרים.