חלוקה בלתי שוויונית של זכויות הפנסיה

1.         עניינו של פסק דין זה בתביעת התובעת לפסק דין הצהרתי לפיו הינה הבעלים של מחצית הזכויות, בכל רכושו של הנתבע שנצבר במהלך החיים המשותפים, כולל הפנסיה. כמו כן תביעה לפירוק שיתוף בדירת הצדדים ברחוב ... ( להלן: "הדירה").

2.         הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1967. מנישואיהם אלו נולדו 3 בנות כולן בגירות.

3.         ביום 15.6.05 בהסכמת הצדדים מונה האקטואר רו"ח שטרנפלד כמומחה לאיזון הזכויות הכספיות של הצדדים. נקבע כי מועד תחילת השיתוף הינו ביום 3.10.67 ומועד פרוק השיתוף נקבע ליום 30.6.02. ביום 11.1.07 התקבלה חוות דעת האקטואר.

כמו כן מונה, בהסכמת הצדדים השמאי דן ברלינר להערכת שווי דירת הצדדים ברח' ... . ביום 28.12.06 התקבלה חוות דעת השמאי והדירה הוערכה בסך של 156,000 $.

4.         ביום 1.1.07 ניתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים, לפיה לא יתקיימו הוכחות ופסק הדין יינתן על סמך החומר המצוי בתיק וסיכומי הצדדים.

5.         ביום 6.3.07 ניתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים למכור את הדירה בכוחות עצמם עד ליום 26.4.07ד. במדה ולא יעלה בידם למכור הדירה, ימונו ב"כ הצדדים ככונסי נכסים למכירת הדירה.

טענות הצדדים

6.         הצדדים לא נחלקו בעניין החלת חזקת השיתוף ביחסים ביניהם. עם זאת קיימת מחלוקת בין הצדדים ב- 3 נקודות עיקריות שהעלה הנתבע, העשויות להשפיע על אופן חלוקת הכספים והנכסים בין הצדדים כדלקמן:

תחלוף דירה טרום נישואין

7.         לטענת הנתבע, יש לסטות מההלכה המקובלת ובעת פרוק שיתוף  להביא בחשבון, במסגרת חוות דעת השמאי, את העובדה, שטרם נישואי הצדדים רכש מחברת שיכון עובדים דירה בת 2 חדרים ברחוב ...  בכ-30,000 לירות. לאחר נישואי הצדדים עברו בני הזוג להתגורר בדירת הנתבע. בשנת 1976 מכר הנתבע את דירתו ורכש דירה חדשה ברח' ...שנרשמה על שם הנתבע שכן נרכשה מכספי הנתבע בלבד. בשנת 1987 עברו בני הזוג להתגורר בדירתם הנוכחית כאשר הנתבע טוען שרכישת הדירה התאפשרה לאור כספי דירת הנתבע טרם נישואיו והדירה שנרכשה ע"י הנתבע ונרשמה על שמו. לפיכך מבקש לחלק את התמורה מהדירה באופן שיקבל חלק גדול יותר ממחצית מערכה.

8.         מנגד טוענת התובעת - כי טענות הנתבע בעניין הדירה הועלו לראשונה 4 שנים אחר פתיחת ההליכים בתיק זה מבלי שהנתבע העלה אותם בכתב הגנתו. חובת ההוכחה כי לא חל שיתוף בנכס מסוים הינה על הבא לסתור את חזקת השיתוף. לטענתה הצדדים לא שמרו על הפרדה רכושית כלשהיא. לאור משך הנישואין כ-35 שנה ובהעדר הפרדה רכושית, הרי שמדובר ברכוש שנטמע ברכוש המשותף בהסכמת הנתבע. לטענתה אביה נתן מחצית מהכספים עבור רכישת הדירה השניה ברחוב .... רישום הדירה ברחוב ... על שם שני הצדדים, מעיד על כוונת הצדדים לשיתוף.

9.         לטענתה, סעיף 101 לחוק המקרקעין מקנה לה זכות קדימה לרכוש את חלקו של הנתבע בנכס בהתאם להערכת השמאי. התובעת טוענת כי בהעדר הצעה כלשהי מהנתבע לרכישת הדירה זכותה לרכוש את חלקו של הנתבע בדירה בקיזוז הכספים המגיעים לה מהנתבע בהתאם לחוו"ד האקטואר. לחלופין מבקשת להורות על מינוי ב"כ הצדדים ככונסי נכסים למכירת הדירה בתקופה של עד 6 חודשים וחלוקת התמורה בין הצדדים

כספי פיצויי גוף

10.        הנתבע טוען - כי יש  להביא בחשבון כספים שקיבל בסך 58,132 ש"ח בגין תקבולי נזקי גוף בשל תאונת דרכים שעבר בשנת 1990.

            התובעת טוענת -  כי הכספים  נכנסו לקופה המשפחתית, כאשר הכספים מופקדים בחשבון המשותף והצדדים רכשו רכב משותף. על הצדדים חלה חזקת השיתוף ולפיכך העובדה שמדובר בכספי פיצויים אינה מעלה ואינה מורידה.

חוסר שוויון מהעברת כספים בהתאם לחוות הדעת

11.        לטענת הנתבע - גימלת הנתבע הינה בסך של 5,150 ש"ח לחודש. בהתאם לחוות הדעת האקטואר על הנתבע להעביר לתובעת מחצית הגימלה שקיבל החל משנת 2002. התובעת משתכרת כ-6,000 ש"ח לחודש וכן הינה בעלת זכויות סוציאליות והטבות נוספות . איזון לפי חוו"ד אקטואר יצור מצב בו יוותר לנתבע סך של 2,575 ש"ח לחודש בלבד. לאור העובדה כי הינו נדרש לתרופות וטיפולים שעלותם בסך של כ-1,000 ש"ח, נותר לו למחיה סך של כ- 1,500 ש"ח בלבד. מאידך, לתובעת יהיה סך כולל של 8,500 ש"ח . התוצאה הסופית של שיתוף התובעת בזכויות הפנסיה של הנתבע, אינה סבירה וצודקת ולפיכך יש להתחשב גם בפוטנציאל השתכרותה של התובעת. לפיכך מבקש להוציא ממצבת נכסי הצדדים את איזון גמלת הפנסיה של הנתבע באופן שהנתבע ישאר עם מלוא גמלתו והתובעת תשאר עם משכורתה.

            הלכת השיתוף - פותחה על בסיס שיקולי צדק ושיוויון ועשויה לגרום במקרה דנן לחוסר צדק משווע והעדר שוויון מוחלט. יש להמנע מחלוקת גמלתו של הנתבע. יש לחתור למצב בו הכנסות הצדדים תאוזנה בכל רגע נתון ולהביא למצב של שוויון הזדמנויות לשני הצדדים.

12.        על אף שהתובעת הגישה סיכומי תשובה לסיכומי הנתבע, לא מצאה התובעת לנכון להתייחס לטענה זו של הנתבע. אם כי עמדת התובעת בכללותה, כי יש לקבל את חוות דעת האקטואר על מסקנותיה. הנתבע לא העביר שאלות הבהרה למומחה ולפיכך יש לראות את חוות הדעת כמסוכמת גם על הנתבע וליתן לה תוקף של פסק דין.

דיון