1. התובעת היא סטודנטית אשר עמדה לטוס ממילנו לישראל ביום 11.4.06, ערב חג הפסח.
כרטיס הטיסה, כרטיס "אלקטרוני", נרכש בסוכנות הנסיעות טופז טורס בע"מ, הנתבעת מס' 1 (להלן:
טופז), ומבצעת הטיסה היתה הנתבעת מס' 2, חב'
אלאיטליה.
2. התובעת טענה והעידה כי היא התייצבה בדלפק אלאיטליה, בשדה התעופה במילנו, כשלוש וחצי שעות לפני שעת הטיסה. אך לתדהמתה נאמר לה, שכרטיס הטיסה שלה בוטל.
התובעת התקשרה ארצה אל אמה. האם פנתה אל סוכנות טופז, אך סירובה של אלאיטליה להעלות את התובעת על הטיסה היעודה - נותר בעינו.
התובעת קיבלה מנציגי אלאיטליה בשדה התעופה את המסמך ת/ 1, ולפיו היא לא הועלתה לטיסה בשל "תפוסת יתר" [overbooked].
בשלב זה סייעה סוכנת טופז, גב' חדד (שייצגה את טופז גם בביהמ"ש), במאמצים לאתר עבור התובעת טיסה חלופית, על מנת לאפשר את בואה ארצה לחג הפסח. טיסה כזאת אותרה בחב' סוויסאיר, כעבור כשבע שעות ממועד הטיסה המקורית. הטיסה החלופית לא היתה ישירה, אלא הצריכה את התובעת לטוס ממילנו לציריך, ורק משם לארץ.
התובעת תבעה פיצוי בסך 16,000 ש"ח בגין הוצאות המחיה המיותרות שנגרמו לה כתוצאה מהתקלה; בגין קנס ששילמה עבור אי הצגת כרטיס בסוויסאיר; בגין תוספת תשלום שנשאה בה, לטענתה, עבור כרטיס הטיסה החלופית; ובעיקר - בגין עוגמת הנפש והלחץ שנגרמו לה בשל אי מימוש טיסתה המתוכננת, ערב החג.
3. טופז טענה בכתב הגנתה כי היא מצידה הזמינה את כרטיס הטיסה של התובעת אצל אלאיטליה וקיבלה אישור להזמנה. על פי כתב ההגנה, טופז אינה יודעת מדוע סירבה אלאיטליה להעלות את התובעת לטיסה, על פי הכרטיס שהוזמן ואושר. טופז טוענת כי בנסיבות אלה אין חלה עליה כל אחריות לתקלה שארעה, אלא האחריות היא כולה על אלאיטליה. בהתאם לכך, הגישה טופז הודעה לצד שלישי כנגד אלאיטליה.
טופז טענה עוד כי היא מצידה נתנה לתובעת שירות מעולה, ומתוך רצון טוב אף סייעה לה למצוא במהירות האפשרית טיסה חלופית, למרות שלא היתה אחראית כלל לתקלה שארעה.
4. אלאיטליה טענה בכתב הגנתה, כי כרטיס הטיסה של התובעת הונפק על ידי טופז בבוקר הטיסה, בשעה 7.19, אך בוטל על ידי טופז כשעה לאחר מכן, בשעה 8.14.
משטופז עצמה ביטלה את הכרטיס, אזי לא היה לתובעת כרטיס טיסה תקף, ועל כן לא הועלתה לטיסה.
אלאיטליה טוענת איפוא כי האשמה בתקלה שארעה לתובעת מוטלת אך ורק על טופז.
אלאיטליה מצידה אינה יכולה להעלות נוסע לטיסה, על פי כרטיס "מבוטל", וכאמור - טופז עצמה היא שביטלה את הכרטיס.
5. רק בדיון בביהמ"ש הסתבר כי האמור בכתב ההגנה של טופז
מנוגד למה שהעידה נציגתה בביהמ"ש.
הנציגה, גב' חדד, מסרה כי היא היתה סוכנת טופז שטיפלה בטיסתה של התובעת, על פי הזמנת אמה. גב' חדד העידה כי ביצעה הזמנה ואף "כירטוס" של הכרטיס, אך ביום 6.4.06
היא ביטלה את הכרטיס, כיוון שלטענתה שולם רק חלק ממחירו.
על כן צודקת אלאיטליה בטענתה, כי כאשר התובעת הגיעה לשדה התעופה, היה רשום במחשב, לגבי כרטיסה: VOIDED, דבר שמשקף את ביטול הכרטיס על ידי טופז (עדות גב' חדד, בעמ' 2 לפר').
גב' חדד העידה כי הביטול נעשה בשל אי תשלום מלוא המחיר של הכרטיס בעוד מועד, וכי הודעה על ביטול הכרטיס נמסרה לאמה של התובעת. למותר לומר כי בכתב ההגנה אין כל זכר לטענות כאלה, אלא להיפך: הטענה שם היא כי טופז הנפיקה עבור התובעת כרטיס טיסה,
שהיה שריר ותקף, ואין לה מושג מדוע אלאיטליה סירבה לכבד אותו.
עוד העידה גב' חדד, כי כאשר אמה של התובעת הגיעה אליה נסערת, לאחר שאלאיטליה סירבה להעלות את התובעת לטיסה, ערב החג, היא כירטסה מחדש את הכרטיס שבוטל, לאחר שבדקה ונוכחה כי יש מקום פנוי במטוס.
זו היא פעולת ה"כירטוס" אשר על פי כתב ההגנה של אלאיטליה בוצעה ביום הטיסה, בשעה 7.19, אשר במילנו היתה אותה עת שעה 9.19.