ניתן להתחשב בהכנסה שלא דווחה לרשויות המס לצורך קביעת כושר השתכרות

א.         התובע, ליאור בן-חמו, יליד 19.4.70 (להלן: "התובע") נפצע קשה בתאונת דרכים שאונתה לו ביום 9.11.95.

בכתב התביעה מיום 19.3.96 טען התובע שהתאונה ארעה עת נסע על אופנוע אשר היה נהוג ע"י הנתבע מס' 1, ואשר היה מבוטח כדין אצל הנתבעות מס' 2 ומס' 3.

הנתבעים כפרו בחבותם לפצות את התובע בטענה שהתובע אינו זכאי לתבוע פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מאחר שבעת קרות התאונה התובע הוא אשר נהג באופנוע, ולא הנתבע מס' 1. עוד טענו הנתבעים שבמועד אירוע  התאונה ביטוח האופנוע לא היה בתוקף, ובכל מקרה הוא לא כיסה את שימושו של התובע באופנוע, ועוד נטען שלמי שנהג באופנוע בעת התאונה לא היה רשיון נהיגה תקף לנהוג באופנוע.

אקדיש תחילה מספר מילים להליכים שהתקיימו בתובענה זו.

התובענה החלה להשמע בפני כב' הנשיא בדימוס השופט נ. קליינברגר.

במסגרת הסדר דיוני שנעשה בין באי כח הצדדים, בתיק המ' 20324/97 (3.7.97) נפסק לתובע תשלום תכוף חודשי, והדיון פוצל כך שנקבע שתחילה תידון שאלת האחריות.

בהתאם לכך החלו להישמע הראיות בסוגיית החבות. מטעם התובע נשמעו 6 עדים, מטעם הנתבעים נשמעו כ-11 עדים, וכן עדות הזמה מטעם התובע.

ברבות הימים עקב נסיבות אישיות של ב"כ התובע עוה"ד ח. נבות ז"ל, ופרישתו של הנשיא בדימוס כב' השופט נ. קליינברגר לגימלאות, הופסקה התובענה לפי בקשת ב"כ התובע, בכפוף לכך שחידוש הדיון בתובענה יתחיל מן הנקודה אליה הגיע הדיון, עובר להפסקת התובענה (החלטה מיום 18.2.99, עמ' 101 לפרוט').

בתאריך 16.5.99 הגיש התובע בקשה לתיקון כתב תביעה (בש"א 4456/99), בה ביקש  להתיר לו את תיקון כתב התביעה ע"י צירופם של שלושה נתבעים נוספים בטענה שאם תתקבל גירסת ההגנה לפיה נהג התובע באופנוע בעת התאונה ללא כיסוי ביטוחי, הרי שתביעתו לפי חוק הפלת"ד תידחה, ולכן ביקש התובע לתקן את כתב התביעה כך שתהא לו אפשרות לתבוע את הפיצוי המגיע לו מן הנהגים האחרים, לפי פקודת הנזיקין.

ב.         בהחלטה בבש"א 4456/99 (מיום 3.11.99), נעתרתי לבקשת התובע לתיקון כתב התביעה ע"י צירוף נתבעים נוספים, וכן נעתרתי לבקשה לחידוש התובענה תוך הדגשת העובדה שהדיון המשותף לגבי כל הצדדים יתקיים לגבי שאלת זהות נהג האופנוע בזמן התאונה הנדונה.

התובע תיקן את כתב התביעה ביום 11.1.00, כך שהתווספו ארבעה נתבעים אשר נתבעו על יסוד עילה עפ"י פקודת הנזיקין, והם: גב' דינה כהן וחברת הביטוח אשר - לגירסת התובע - ביטחה את הרכב בו נהגה, דהיינו, חברת הביטוח סהר, וכן מר אסעד זועבי, וחברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בו הוא נהג - חברת הביטוח הפניקס.

בכתב התביעה המתוקן נטען שבמועד התאונה נסע האופנוע בכביש התענכים בצד ימין של הכביש. התאונה ארעה כאשר בנתיב הנגדי נסע רכב (נהוג ע"י גב' דינה כהן) אשר עצר באמצע הכביש על מנת לבצע פניה. רכב אשר נסע מאחורי הגב' דינה כהן (נהוג ע"י מר אסעד זועבי) דחף את הרכב של גב' דינה כהן אל המסלול הנגדי בו נסע האופנוע, וכתוצאה מכך אירעה התנגשות בין הרכב לבין האופנוע.

בכתב התביעה המתוקן טען התובע שהתאונה ארעה כשהאופנוע היה נהוג על ידי הנתבע מס' 1, כשהתובע מוסע על האופנוע ויושב במושב האחורי מאחורי הנתבע מס' 1, אשר היה נהג האופנוע.

לחלופין, הוסיף התובע וטען בכתב התביעה המתוקן שאם יקבע בית המשפט, בניגוד לטענתו, שהוא אשר נהג באופנוע, כי אז על הנתבעים מס' 4 ו/או מס' 6, וכן על הנתבעים מס' 3 מס' 5 ומס' 7, כמבטחי הנתבעים מס' 4 ומס' 6, לפצות את התובע על נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה הנדונה לפי פקודת הנזיקין.

אוסיף, שביום 12.11.00 ניתן פסק דין חלקי לפיו נדחתה (ללא התנגדות) התביעה כנגד הנתבעת מס' 5 - סהר חב' לביטוח בע"מ.

ג.          ביום 28.12.00 הגיעו הצדדים להסדר דיוני (עמ' 119-122 לפרוט') אשר קיבל תוקף של החלטה ביום 22.4.01. בהתאם להסדר זה ייעשה חישוב הנזק בתיק לפי עקרונות חוק הפלת"ד.

בנוסף סוכם בין הצדדים כדלקמן:

1.         התובע ישא ב-25% מהאחריות, כך שמסכום הנזק הכולל יפחית בית המשפט 25%.