אדם שמונה לו אפוטרופוס לפי חוק הכשרות אינו בהכרח פסול דין

1.         עניינו של פסק הדין הינו ב- 4 תיקים:

            תעז' 3990/02  - בקשה למינוי מנהל עזבון מטעם המתנגדים.

            תעז' 3391/02 -בקשת המתנגדים למתן צו לקיום צוואת המנוחה מיום 1.3.99 (להלן:צוואה "א").

            תעז' 3392/02-בקשת האפוט' הכללי לקיום צוואה בכתב יד מיום 22.11.01    (להלן:צוואה "ב").

תעז' 3993/02 - התנגדות המבקשים לצוואה "ב".

2.         המנוחה ש. ס. ש. ז"ל (להלן:" המנוחה") נפטרה ביום 21.6.02 בחיפה, בהיותה כבת 97 שנים. המנוחה נפטרה ערירית ללא משפחה. המנוחה ערכה שתי צוואות:

האחת - מיום 1.3.99 צוואה בעדים בה השאירה את כל עזבונה לה"ה מ. פ. והגב' מ. ג. בחלקים שווים. צוואה שניה - בכתב יד מיום 22.11.01, בה השאירה כל רכושה לפי חוק הירושה ודיני מדינת ישראל.

3.         בתחילה הגישו המתנגדים לכבוד הרשם לענייני ירושה בחיפה בקשה לקיום צוואת המנוחה מיום 1.3.99 - צוואה "א". המבקש הודיע על כוונה להתערב בהליכים, לאור טענתו בדבר קיומה של צוואה מאוחרת שערכה המנוחה ביום 22.11.01 - צוואה "ב" בגינה הגיש בשלב מאוחר יותר, בקשה לקיום הצוואה בתעז' 3992/02  והמתנגדים הגישו התנגדותם בתעז' 3993/02.

4 .         ביום 4.10.01 מונה למנוחה אפוטרופוס על גופה ורכושה ע"פ בקשה מיום 30.9.01.

5.         שבוע טרם פטירת המנוחה נפטרה הגב' מ. ג. והמתנגדים 2 - 3, ילדיה, הינם יורשיה. בפסה"ד אתייחס במונח "מתנגדים" ליורשים המקוריים מאחר ולמתנגדים 2 + 3 לא היה כל קשר למנוחה.

6.         המבקש לא הגיש התנגדות לצוואה "א" ואינו תוקף את הצוואה " א", למעט העובדה שישנה צוואה מאוחרת יותר. לפיכך על בית המשפט לדון בהתנגדות המתנגדים לצוואה "ב" אשר במדה ותתקבל תאפשר מתן צו לקיום צוואה " א". במדה ותדחה ינתן צו לקיום צוואה " ב".

טענות המתנגדים

7.         המסמך צוואה " ב" מיום 22.11.01 נערך כחודש וחצי בלבד לאחר ההכרזה על המנוחה כחסויה ולאחר שמונה לה אפוטרופוס בגין ירידה מנטלית במצבה, ליקויים קוגנטיביים, ליקויים בזכרון, בהתמצאות ובתפקוד יומי. המנוחה הייתה פסולת דין ומשכך הצוואה בטלה מחמת אי כשרותה של המנוחה. בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, צוואה שנערכה על ידי חסוי מחייבת אישור בית משפט, אישור שלא ניתן במקרה זה ולפיכך המסמך נעדר כל תוקף ובטל.

8 .         בעת עריכת הצוואה " ב", לא ידעה המנוחה להבחין בטיבו של המסמך כצוואה ובטיבו בכלל, ולפיכך בהתאם לסעיף 26 לחוק הירושה הצוואה בטלה.

9.         חוות הדעת של ד"ר פ. נערכה למנוחה 6 ימים לאחר עריכת צוואה " ב" וממנה עולה כי המנוחה כלל לא ידעה שכבר ערכה צוואה 6 ימים קודם לכן. לאור פטירת פרופ' פ. , אין כל ערך לחוות דעתו משלא ניתן לחקרו. כמו כן חוות הדעת נערכה לגבי עריכת צוואה עתידית שלא באה לעולם. לפיכך, אין לו כל משמעות לעניין מצבה וכשרותה של המנוחה בעת עריכת הצוואה "ב".

10.        המסמך הוכתב למנוחה, אשר לא הבחינה כלל בטיבו ולא הייתה מודעת לתוכנו ולפיכך אין לקיימו. מעדויות עדי המבקש עולה באופן ברור, כי המנוחה לא ידעה להבחין בטיבו של המסמך מיום 22.11.01 כצוואה, לא נתכוונה לערכו כצוואה ולא הייתה לה גמירות הדעת לגבי תוכנו.

11.        המסמך נעשה מחמת השפעה בלתי הוגנת על המנוחה תחבולה ותרמית ודינו להתבטל.

12.        צוואה " ב" מזכה באופן ישיר או עקיף את מי שנטל חלק פעיל בעריכתה,  יזם אותה והכתיב אותה למנוחה ואף מטעם זה הינה בטלה.

13.        המתנגדים היו בקשרים עם המנוחה עד שנת 2001 והם היו היחידים שדאגו לכל מחסורה. המנוחה צרפה את מר ג. ומר פ. כשותפים בחשבונותיה, עד שמונה לה אפוטרופוס שאליו עבר ניהול  החשבונות ובידיו כל המידע בנדון.