מתי טיפול שמרני ייחשב כרשלנות רפואית?

מבוא ותמצית טענות הצדדים

1.              מתי טפול שמרני ייחשב כרשלנות רפואית זו השאלה המרכזית המלווה את האירועים נשוא תיק זה.

2.              התובע רב חובל יליד 1949 נפל ביום 3.12.97 בהיותו בהפלגה בלב ים ונחבל בירכו הימנית. פעמיים נבדק התובע בהונג קונג מבלי שנמצא מימצא מהותי כלשהו. בחלוף 40 יום, ביום 12.1.98 עם חזרתו לארץ פנה התובע לקבל טפול אצל הנתבעים ובכלל זה הגיע התובע באותו יום לחדר המיון בבית החולים "מאיר" בכפר סבא (המכונה כיום מרכז רפואי ספיר). לאחר בדיקות שנערכו לו אובחן לראשונה קיומו של שבר תת-ראשי (תת-כיפתי) בראש עצם הירך אך הוחלט לנקוט הליך שמרני ולא לנתח את התובע אלא להמתין ולקוות לאיחוי וחיבור השבר מעצמו כאשר התובע נמצא במעקב כל אותה עת. כך נמשך המעקב במשך  כ-11 חודש עד ליום 17.11.98 בו הסתבר כי אין מנוס מלנתח את התובע. בשלב זה בחר התובע להפסיק הטפול בבית חולים מאיר, הוא פנה לבית חולים רמב"ם שם בניתוח בוצעה פעולת קיבוע של ראש המפרק בעזרת ברגים והשתלת עצם. לאחר תקופת החלמה שב התובע לעבודתו כרב חובל.

3.              התובע סבור כי חובה היה לנתחו כבר ביום 12.1.98 ולא לנקוט בהליך השמרני, חובה שהפרתה גרמה לו לטענתו לנכות רפואית אורטופדית בשיעור של 34% לצמיתות, בנוסף לנכות בשיעור של 10% בגין השבר שנגרם בעת ההפלגה. התובע הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בשל אותה החלטה רשלנית לטענתו. חלק מרכזי בטענותיו של התובע הינן טענות באשר לפגמים שנפלו לטענתו ברשומות הרפואיות, פגמים שגרמו לו נזק ראיתי והמצדיקים לטענתו העברת נטל ההוכחה אל הנתבעים.

4.              הנתבעים טוענים כי ההחלטה שלא לנתח את התובע בינואר 98 היתה החלטה סבירה, תוך הדגשה כי לא מדובר בחוסר אבחון של השבר אלא בהחלטה מודעת של מנהל מחלקה שבחן הנתונים לרבות העובדה כי התובע הגיע לבית החולים 40 יום לאחר אירוע הנפילה והשבר ושחרורו לביתו היה כשהוא נמצא במעקב חודשי צמוד.

5.              הנתבעים מבהירים כי לא נפל פגם כלשהו ברשומות הרפואיות ובמיוחד כי אין חסר בתיעוד רפואי המאפשר בחינת שיקול דעתו של מנהל המחלקה שהחליט שלא לנתח.

6.              4 רופאים העידו בתיק זה, פרופ' הלל מנהל המחלקה בבית חולים מאיר שהחליט על דרך הטפול בתובע ופרופ' שטיין מבית חולים רמב"ם אשר לטיפולו עבר התובע. דר' ערן לין המומחה מטעם התובע ופרופ' דוד סגל המומחה מטעם הנתבעים. בנוסף העידו התובע, אשתו הגב' לאה בובן והאקטואר מר אייל בוכבינדר שמסר חוות דעת מטעמו של התובע. לאחר מכן סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב לרבות סיכומי תשובה מטעמו של התובע.

7.              במאמר מוסגר אציין כי במהלך הדיון נמסר לידיה הנאמנות של ב"כ הנתבעים המוצג   ת/14, גליון הניתוח מבית חולים רמב"ם (ר' עמ' 52) אשר עד היום טרם הוחזר לתיק בית משפט. מאחר והמידע הרלבנטי באשר לאותו ניתוח מפורט במסמכים אחרים (ר' למשל ת/2) לא עכבתי את מתן פסק הדין עד לקבלת המוצג, אך הנני מצפה מב"כ הנתבעים  להמציאו לתיק בית המשפט מיד לאחר קבלת פסק הדין.

כרונולוגיה

8.              ביום 3.12.97 נפל התובע בהיותו באוניה בלב ים.

9.              ביום 6.12.97 הגיע התובע לבדיקה וקבלת טיפול בהונג קונג, (נספח א' לת/8).

10.          ביום 20.12.97 הגיע התובע לבדיקה נוספת בהונג קונג, (נספח ב' לת/8).

11.          ביום 12.1.98 הגיע התובע למרפאת הנתבעים בנתניה ומשם הופנה לחדר המיון של בית חולים מאיר, התובע אושפז עד ליום 13.1.98 ושוחרר לביתו, (נספח ג' לת/8).

12.          בתאריכים המפורטים להלן התייצב התובע לבדיקות ולמעקב אצל הנתבעים:

12.2.98, 15.3.98, 23.4.98, 26.5.98, 30.6.98, 2.8.98, 15.10.98, 27.10.98 וביום 17.11.98 נבדק התובע בדיקה נוספת- האחרונה ע"י הנתבעים בה הוחלט על המשך הטפול בדרך של ניתוח (נספח ד' לת/8).

13.          ביום 25.11.98 התקבל התובע בבית חולים רמב"ם לניתוח קיבוע ראש המפרק והשתלת עצם וסקולרית (ת/2).

השאלות שבמחלוקת

14.          אין  מחלוקת כי לתובע נגרם שבר תת ראשי או תת כיפתי (sub-capital) בראש עצם הירך, 40 יום לפני הגעתו לטיפול בפני הנתבעים.

15.          אין מחלוקת כי הגורם המקצועי שהכריע באשר לטפול ואשר את שיקול דעתו יש לבחון הינו פרופ' הלל מנהל המחלקה האורטופדית בבית חולים מאיר שבחר להעדיף באותו שלב את דרך הטיפול השמרנית. אין מחלוקת כי בתום 11 חודש הוחלט לנתח את התובע ובפועל הוא נותח (בבית חולים אחר).