ה"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
5299-06
27/06/2007
|
בפני השופט:
יוסף שפירא
|
- נגד - |
התובע:
1. אורי בנק 2. צבי רביב 3. רותי ליברמן 4. שלום לרנר
עו"ד אלי שמואליאן עו"ד פרופ' רון שפירא
|
הנתבע:
1. הקרן הקיימת לישראל 2. חברי הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית 3. חברי הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית העולמית 4. ריצדרד (דיק) הירש
עו"ד פרופ' יוסף גרוס עו"ד חנן מלצר
|
פסק-דין |
לפני עתירת ארבעת המבקשים להצהיר על בטלות הליך מינוי הדירקטורים של קרן קיימת לישראל שהתקיים באסיפה ביום 13.7.06, זאת עקב ליקויים מהותיים שנפלו בהליך בחירתם, בו נבחר, בין השאר, מר ראדי ספורי, אזרח ישראלי ממוצא ערבי, כדירקטור מטעם סיעת מ.ר.צ ולהורות על עריכת בחירות חדשות, (להלן: "
ההליך").
האם ההליך היה תקין בהיבט של דיני החברות? האם אזרח ישראל הנמנה על המגזר הערבי יכול לכהן כדירקטור בתאגיד שהוגדר על ידי הקונגרס הציוני החמישי בשנת 1901
"כנאמן העם היהודי על אדמתו בארץ ישראל"?
אלה השאלות המרכזיות המתעוררות בתובענה שלפני.
רקע כללי
:
1. העותר הראשון, מר אורי בנק (להלן: "
בנק") הינו מועמד לשמש כדירקטור בקק"ל.
העותר השני, מר צבי רביב (להלן: "
רביב"), העותרת השלישית גב' רותי ליברמן, וכן העותר הרביעי, מר שלום לרנר (להלן: "
לרנר"), הינם חברי הוועד הפועל הציוני שהינו הגוף המרכיב את האסיפה הכללית של קק"ל:
המשיבה הראשונה, קרן קיימת לישראל (להלן: "
קק"ל"), הינה חברה פרטית, המשיבה השניה הינה האסיפה הכללית של קק"ל, משיבים 3 הינם חברי הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית העולמית, והמשיב הרביעי מר ריצ'רד הירש (להלן: "
הירש") הינו יו"ר האסיפה.
למעשה התנהל הדיון בין המבקשים לבין המשיבה 1 ומשיב 4.
2. אמנם ב"כ המבקשים תוקפים את ההחלטה שהתקבלה בהליך בדבר מינוי הדירקטורים בגין פגמים נטענים בהליך מן הפן של דיני החברות, אולם חלק נכבד מהדיון נסב סביב בחירתו של מר ספורי, חרף דברי ב"כ המבקשים בסיכומיהם כדלקמן:
"יודגש ויובהר, כי אין מטרת הליכים אלו לדון בשאלה האם ראוי כי יהא דירקטור שאינו יהודי בקק"ל אם לאו. מטרת הליכים אלו להבהיר כי החוק מחייב כי נושא מהותי כל כך לגבי קק"ל, אשר הינו חידוש בתפיסתה הארגונית, צריך להיות מוצג בגלוי בפני חברי האסיפה הכללית קודם למינוי עצמו, על מנת שחברי האסיפה הכללית הסבורים כי זהותו היהודית של מועמד לדירקטוריון חברה שמטרתה קידום אינטרסים יהודיים, היא עניין רלבנטי להערכת מועמדותו, יוכלו להציג את עמדתם ולהעמידה לבחינה מוסרית ומשפטית." (שם, פסקה 92)
אם נקבל דברים אלה כהוויתם, הרי שמדובר למעשה בהליך שהוא בתחום המוסרי-רעיוני, ובעצם בדיון עיוני (תיאורטי), ולפיכך ניתן היה לשקול את מחיקתו. (לעניין דיון בעניין עיוני הנוגע לכלל הציבור ראו דברי כב' השופטת
א' פרוקצ'יה בדנ"א 6041/02
פלונית נ' פלוני, פ"ד נח(6) 246, שם, פסקה 5). לעניין אי הענקת סעד תיאורטי ראו ע"א 227/77
בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' יצחק ברנר, פ"ד לב(1) 85, 90; בג"צ 2655/06
עו"ד נועם לאור נ' היועץ המשפטי לממשלה תק-על 2006(1), 4211). כן יצוין, כבר בשלב זה, כי המבקשים אינם מבקשים סעד הנוגע להם אישית.
לפיכך נתמקד ראשית בעיקר בטענות המבקשים בתחום דיני החברות.
תמצית טענות המבקשים
:
3. על פי חוקת ההסתדרות הציונית העולמית רשאי כל יהודי שהוא בגוף מסונף לה והוא בן 18 שנה, יהא בעל זכות לבחור לקונגרס. על פי תזכיר ההתאגדות של קק"ל מטרתה העיקרית הינה לרכוש קרקעות בארץ ישראל לשם יישוב יהודים בהן.
לדעתם, דירקטור אינו חייב להיות חבר בחברה.
על פי סעיף 22 לחוקת ההסתדרות הציונית העולמית כשירים לבחור להיבחר לקונגרס של ההסתדרות הציונית העולמית, שמקרבו נבחר הועד הפועל שלה, יהודים בגירים. וזו לשונו:
"פיסקא 1
כל יהודי שהוא חבר בגוף המסונף להסתדרות הציונית העולמית (סעיף 3) והגיע לגיל י"ח שנה, יהיה בעל זכות לבחור לקונגרס. תקנות הבחירות (סעיף 20) יכולות להתנות את זכות הבחירה בחברות בגוף כזה במשך תקופה מסוימת לפני יום פתיחת הקונגרס.
פיסקא 2