פיטורי עובד בשיחת טלפון וללא שימוע- פיטורים פגומים המזכים בפיצויים

פתח דבר

חמש עשרה (15) שנים עבד מר משה שמיר (להלן - התובע)  כנהג משאית בחב' צבר ברזל הספקה ושיווק מתכת בע"מ (להלן - הנתבעת) עד שפוטר ביום 18/1/2004.

בתביעתו עותר התובע בפני בית הדין למתן פיצוי בגין פיטוריו שלא כדין ובחוסר תום לב. פיטורי התובע בוצעו ב מהלך שיחת טלפון בין התובע למנהל הנתבעת. התובע חש פגוע ומושפל. הוא חש כי פיטוריו נעשו כלאחר יד, חרף עבודתו ארוכת השנים (15 שנה) אצל הנתבעת, ואת עלבונו זה הוא תובע. כמו כן, מבקש התובע לעצמו פסיקת גמול עבור "עבודה בשעות נוספות" ו"פדיון חופשה" על פי חוק.

ומנגד, הגישה הנתבעת תביעה שכנגד התובע בגין תשלום ביתר שקיבל לדבריה התובע עבור שעות נוספות, ימי היעדרות, סכומי הלוואות שלא נפרעו ועלות אחזקת רכב  שהעמידה לרשותו. עוד טוענת הנתבעת כי עם סיום עבודתו בשירותה, החל התובע לעבוד בשירות חברה המתחרה בה, וזאת בניגוד להוראת התחייבות לסודיות ואי תחרות עליה חתם, עם סיום עבודתו אצלה.

הצדדים פרשו בפני בית הדין יריעת מחלוקת עובדתית ומשפטית ענפה ומסועפת. אולם לב ליבה של המחלוקת ביניהם נסובה, בעיקרה, בשאלה האם נסיבות סיום עבודתו של התובע, אשר הועסק אצל הנתבעת כ-15 שנה, כפי שיפורטו להלן, מהוות פיטורים שלא כדין ושלא בתום לב המזכות אותו בפיצוי כספי מאת הנתבעת. פיצוי שהוא מעבר לפיצויי פיטורים אותם כבר קיבל בפועל. 

ואלו העובדות העומדות בבסיס המחלוקת נשוא תיק זה:

רוב העובדות נשוא התובענה, אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים.

1.      1.      התובע, הועסק אצל הנתבעת, אשר הינה חברה פרטית בע"מ העוסקת בשיווק ברזל לתעשייה, כנהג משאית מוביל סחורות. אין חולק כי התובע עבד אצל הנתבעת ברציפות החל מיום 28/3/1989 ועד ליום 18/1/2004, עת פוטר על אתר מעבודתו.

2.      2.      אין חולק בין הצדדים כי לאחר פיטוריו של התובע בנסיבות שיתוארו להלן, מסרה לו הנתבעת מכתב פיטורים, נושא תאריך 20/1/2004, המודיע לו על הפסקת עבודתו החל מיום 18/1/2004. עם סיום עבודתו, קיבל התובע מן הנתבעת פיצויי פיטורים בסך 157,601 ש"ח.

3.      3.      ביום 8/3/2004 חתם התובע על שטר "קבלה ושחרור" (להלן - כתב הויתור) בו הוא מאשר כי קיבל מהנתבעת את כל המגיע לו בגין תקופת עבודתו אצל הנתבעת וסיומה, וכי אין ולא יהיו לו בעתיד כל תביעות ו/או כל טענות הנובעות ממנה. כפוף למחלוקת בין הצדדים בשאלת תוקפו של כתב הויתור והשלכותיו לעניין זכויותיו של התובע. בנוסף, חתם התובע, במסגרת כתב הויתור הנ"ל, על התחייבות לפיה "החומר והידע שרכשתי במהלך עבודתי הינו דיסקרטי לחלוטין ואין להעביר לשום גורם אחר והנני מתחייב לא לעסוק בענף במשך 5 שנים מיום תום עבודתי".

4.      4.      בהתאם להסכמת הצדדים, שכרו הקובע של התובע לצורך חישוב זכויותיו הינו 10,579 ש"ח.

המחלוקות בין הצדדים:

5.      5.      בין הצדדים נטושה מחלוקת בשאלה המקדמית האם כתב הויתור עליו חתם התובע, מונע ממנו הגשת התביעה שבנדון לבית הדין כטענת הנתבעת, או שמא כטענת התובע כתב הויתור נעדר תוקף.

6.      6.      לעצם נסיבות סיום העבודה, חלוקים הצדדים ביניהם בשאלה האם פיטוריו של התובע נעשו  כדין כטענת הנתבעת או שמא הליך פיטוריו של התובע היה בלתי תקין ומבלי שניתנה לתובע זכות טיעון ושימוע, באופן המזכה אותו בפיצוי בגין פיטורים שלא כדין.   פיצוי שהוא בנוסף לפיצויי פיטורים אותם קיבל כבר במלואם.

7.      7.      בנוסף חלוקים הצדדים בדבר זכאותו של התובע לגמול שעות נוספות ופדיון חופשה שנתית, וכן לשיעורם של אלה.

8.      8.      עוד חלוקים הצדדים האם יש ליתן תוקף לתניית הגבלת חופש העיסוק וסודיות עליה חתם התובע ביום 8/3/2004 על פי דרישת הנתבעת. והאם זכאית הנתבעת לסעד של פיצוי כספי בגין הפרת התחייבותו הנ"ל. כמו כן, האם זכאית הנתבעת להחזר בגין ימי היעדרות של התובע, עלות רכב פרטי שהעמידה לרשותו הנתבעת והלוואות שונות שהעניקה לו, לטענתה. 

9.      9.      לאור המבואר לעיל, נפנה להלן לבירור המחלוקות שבין הצדדיםכהגדרתן לעיל. 

  דיון והכרעה:

10.  10.  מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע עצמו. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מנהלי הנתבעת, מר בני סלומון ומר רפי רוזה, של מר ישראל טיקוצקי, קצין בטיחות, ושל מר אלפיה שלמה, ומר שגיא פריד המועסקים אצל הנתבעת כנהגים. בנוסף, הוגש מטעם הנתבעת מסמך הנחזה להיות חוות דעת מומחה של מר דן אברהמי.