דוקטרינת ההפרה התורמת חלה גם לגבי הפרת זכויות יוצרים

לפני תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים של התובעת בספר " יפן המסורתית" מאת בן עמי שילוני, שלטענתה שוכפל ונמכר בחדר הרצאות באוניברסיטה העברית, על ידי יעקב כהן ששימש כיו"ר "תא אופק" של  מפלגת העבודה.

האם מפלגת העבודה אחראית לעוולה הנטענת בהיותה תומכת בתא סטודנטים זה וכמממנת את פעילותו והוצאות השכפול? האם האוניברסיטה העברית אחראית לנעשה בין כתליה לפעילות זו באופן ישיר או עקיף או תורמת?האם יש להחיל את דוקטרינת ההפרה התורמת גם בהפרת זכויות יוצרים?

אלה השאלות העיקריות המתעוררות בתביעה זו.

רקע כללי

1.         התובעת (להלן: "התובעת" או "בית שוקן"), הנה, לדבריה, הוצאת ספרים מוכרת ובעלת מוניטין בתחום ההוצאה לאור, הידועה בשם: "הוצאת שוקן", אשר עיקר עיסוקה הינו הוצאה לאור של ספרים. התובעת, לאורך שנות קיומה, הוציאה לאור, בין היתר, את הספר "יפן המסורתית" מאת המחבר בן עמי שילוני (להלן: "הספר" או "היצירה").

לטענתה, היא השקיעה זמן וממון רב בבניית המוניטין שלה, כשההוצאות הכרוכות בכך הגיעו לכדי מיליוני שקלים. התובעת הקפידה ועודנה מקפידה בקנאות כי על כל ספר אשר יוצא תחת בהוצאתה, יירשם שמה במקום בולט ובאותיות קידוש לבנה וכן כי יירשמו זכויותיה בו, לבל יבוא פלוני וייטול אותו לעצמו ויעשה בו כרצונו.

הנתבעת מס' 1, מפלגת העבודה הישראלית (להלן: " מפלגת העבודה" או " המפלגה") הנה מפלגה הרשומה ברשם המפלגות, אשר בכל הזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה תמכה ב"תא אופק" - הוא תא הסטודנטים של מפלגת העבודה באוניברסיטה העברית בירושלים (להלן: " תא אופק") והייתה מעורבת בפעילויותיו.

הנתבעת מס' 2 היא האוניברסיטה העברית בירושלים - מוסד ללימודים אקדמאיים (להלן: " האוניברסיטה"), אשר אחראית, לטענת התובעת, באופן ישיר ו/או עקיף לנעשה בין כתליה ובייחוד בכל הנוגע לכל ה"תאים" בעלי הזהות הפוליטית ולפועלם, בין השאר לתא אופק ולפעילותו.

הנתבע מספר 3, יעקב כהן (להלן: " כהן") שימש כיו"ר תא אופק המזוהה באופן בלתי מסויג עם מפלגת העבודה והמשמש כנציגה בגבולות האוניברסיטה העברית.

התובעת טוענת כי הנתבעים, יחד ולחוד, צילמו, הפיצו ומכרו את הספר " יפן המסורתית" מאת בן עמי שילוני, המוצא לאור ע"י התובעת שהינה בעלת זכות היוצרים בו, המהווה "יצירה ספרותית" כמשמעה בחוק זכות יוצרים, 1911 (להלן: "החוק"). הצילום נעשה ללא הרשאה מאת התובעת ותוך הפרת כל זכויות התובעת בו.

ביום 20.3.01 בשעה 14:15 נמכרו  צילומים של הספר נשוא התביעה על ידי כהן ועל ידי מי מטעמו בחסות מפלגת העבודה תמורת סך של 10 ש"ח עבור כל עותק מצולם. הצילומים של הספר נכרכו לתוך "מקראה" אשר לה הוצמד "דף שער" הנושא את פרטי מפלגת העבודה, תא אופק, כהן וסטודנטית נוספת. המכירה התבצעה ללא כל זכות או הרשאה מאת התובעת, ולדבריה תוך הפרת זכויותיה. צילום היצירה התבצע אף הוא ללא כל זכות או הרשאה מאת התובעת, תוך הפרת זכויותיה. (להלן: " העותק המפר")

תא אופק הינו תא סטודנטים פוליטי, המזוהה עם מפלגת העבודה ומופעל על ידה. הכיתוב: "עבודה", מופיע אף הוא באותו "דף שער" אשר הוצמד לעותק המפר.

"המקראה" היא קובץ, המיועד לתלמידי חוג B.A כללי באוניברסיטה ובו פרקים וקטעים מתוך היצירה. על פי האמור בדף השער של "המקראה" היא נערכה בידי יעקב כהן בסיוע ו/או בפיקוחו ו/או מטעמו של תא אופק המזוהה עם מפלגת העבודה.

המכירה התקיימה באולם 300 - חדר הרצאות בבניין מדעי הרוח של האוניברסיטה בקמפוס הר הצופים ירושלים.

לאוניברסיטה מיוחסת העוולה בכך שהמכירה התבצעה בגלוי בתחומה, על ידי סטודנטים שלה ורוכשי ה"מקראה" היו אף הם סטודנטים שלה. המפלגה והאוניברסיטה ידעו כי מתבצעת מכירה בחדר הרצאות בקמפוס, או היה עליהן לדעת זאת, והן לא עשו דבר על מנת לעצור את ההעתקה והמכירה אשר נעשו בניגוד לדין על ידי סטודנטים וביוזמת תא אופק אשר שייך למפלגת העבודה ולאגודת הסטודנטים של האוניברסיטה.

התובעת הגישה תלונה במשטרה כנגד יעקב כהן. ביום 12.3.02 הוגש נגדו כתב אישום. (ת"פ (י-ם) 2022/02 מדינת ישראל נ' יעקב כהן). בכתב האישום נאמר:

"בתאריך 20.3.01 בשעה 14:27, או בסמוך לכך, באולם 300 בקמפוס האוניברסיטה העברית הר הצופים בירושלים (להלן: האוניברסיטה) מכר הנאשם או השכיר או הציג או הציע למכירה או לשכירות בדרך מסחרית העתקה מפירה של יצירה הנתונה לזכות יוצרים. הנאשם, ששימש כיושב ראש תא "אופק" באוניברסיטה, שכפל את הספר "יפן המסורתית" מאת פרופסור בן עמי שילוני בהוצאת "בית שוקן להוצאת ספרים בע"מ" (להלן: הספר) והציע למכירה העתקים מפרים לציבור הסטודנטים באוניברסיטה במחיר של 10 ש"ח לספר".

אין מחלוקת שכהן נדון, ובמסגרת עסקת טיעון לפיה נקבע כי הוא עבר את שיוחס לו בכתב האישום, הוטל עליו ביצוע שירות לתועלת הציבור (של"צ).

דיון