נדחתה תביעה להגדלת מזונות משום שהוגשה בחוסר תום לב ותוך ניצול לרעה של זכות הנגישות לביהמ"ש

זו תביעה להגדלת מזונות שהוגשה כשנה לאחר שביהמ"ש זה דן ופסק מזונות לקטינים בהליך נפרד ועצמאי.

תביעה זו בוחנת את הזכות לשוויון והאיזון הראוי בנגישות לביהמ"ש בין בעלי דין - אלו המיוצגים ע"י עו"ד ממונה מטעם הסיוע המשפטי לבין אלו המיוצגים ע"י עו"ד מהמגזר הפרטי.

1.         ההליך הראשון

בהליך הראשון הגישה התובעת ביום 08.09.2004 באמצעות עו"ד מטעם הסיוע המשפטי ארבע תביעות בעניין הקטינים: תביעת מזונות קטינים (תמ"ש 13720/04), תביעת אבהות (תמ"ש 13721/04), תביעת משמורת והסדרי ראייה (תמ"ש 13722/04) ותביעה לאישור הסכם (תמ"ש 13723/04). 

ביהמ"ש בחן את טובת הקטינים, צרכיהם וזכויותיהם; טענות הצדדים נשמעו, נבחנו ונשקלו בהליך ממצה - 29 דפי פרוטוקולים יש בהם כדי לשקף את הזמן השיפוטי שהוקדש לשמיעת טענות הצדדים ולבירורם במסגרת התביעות, הבקשות (9 במספר), הדיונים (3 במספר), תסקירי פקידת סעד (5 במספר).

בסופו של יום, הוסכם בין הצדדים, על-פי הצעת ביהמ"ש, כי הנתבע ישלם למזונות הקטינים סך 2,600ש"ח לחודש, צמוד (1,300ש"ח לכל קטין), יישא במחצית ההוצאות הרפואיות של הקטינים וכן במחצית הוצאות החינוך של הקטינים לרבות שני  חוגים ועלות מעון וגן (עד גיל חובה).

ההסכם נערך באולם בית המשפט, הצדדים ובאי כוחם חתמו עליו וההסכם קיבל תוקף של פס"ד ביום 29.06.2005.

בהליכים אלו יוצגה התובעת, כאמור, ע"י עו"ד במינוי מטעם הסיוע המשפטי ואילו הנתבע היה מיוצג ע"י עו"ד פרטי - אותם פרקליטים בהליך הנוכחי.

בהליך הראשון היה לקטינים יומם בבית המשפט.

2.         ההליך הנוכחי

א.         כשנה לאחר מתן פס"ד (26.06.2006) מגישה התובעת, שוב באמצעות עורך דין במינוי מטעם הסיוע המשפטי,  תביעה להגדלת מזונות. בהליך זה, טוענת האם כי לאחר מתן פס"ד חלו שינויים מהותיים בנסיבות ולאורן יש להגדיל המזונות לסך 5,074ש"ח לחודש:

השינוי הראשון - הנתבע לא טרח לקיים קשר עם הקטינים עד מרץ 2006, ומאז הקשר רופף למדי. כתוצאה מכך נדרשת התובעת להוצאות שמרטף ולדמי טיפול.

השינוי השני - לתובעת חוב צבור בסך 80,000ש"ח למוסד לביטוח לאומי וזאת בגין קבלת קצבה שלא כדין. בגין חוב זה בוטלה זכאותה להנחה בארנונה בגובה 70%.

            השינוי השלישי - חל בהשתכרות הנתבע, העובד בזמנו הפנוי בניקיון מדרגות ומשתכר הכנסה נוספת בסך 1,200ש"ח לחודש.

ב.          הנתבע, באמצעות עו"ד אופיר, טען כי דין התביעה להידחות ו/או להימחק על הסף משום שאינה מגלה עילת תביעה.  השוואה בין כתב התביעה ב הליך הראשון לבין כתב התביעה, ב הליך הנוכחי, מגלה כי לא חל שינוי נסיבות כלשהו מעת מתן פס"ד וודאי שלא שינוי מהותי.

באשר לשינוי הראשון - לטענתו, הנתבע נפגש באופן קבוע עם הקטינים ובעיות ההתפתחות של הקטין היו ידועות כבר בהליך הראשון.

באשר לשינוי השני - (חוב התובעת למוסד לביטוח לאומי) - אין קשר למזונות הקטינים. התובעת "משלמת" על דיווח כוזב שבעקבותיו קיבלה כספים שלא כדין. יתרה מזאת, לא חלה החמרה במצבה של התובעת שכן, המוסד לביטוח לאומי רק מקזז מהקצבה המגיעה לה 10% ואינו גובה ממנה בבת אחת את כל הסכום (80,000ש"ח).

באשר לשינוי השלישי - לא חל שינוי נסיבות בגובה השתכרותו והתובעת עצמה מתבססת בתביעתה על תלושי שכר שהגיש הנתבע בהליך הראשון. יתרה מזאת, התובעת משתכרת ולפיכך, הצהרתה "לא עובדת" אינה נכונה.

לטענתו, לאור השתתפותו בהוצאות הגנים והחוגים, סכום המזונות מגיע אף לכדי 4,000ש"ח לחודש.