החלת החסינות הקבועה בסעיף 7 א לפקודת הנזיקין על עובדי המל"ל שפעלו בתום לב

א. רקע

1.  עניינה של בקשה זו הוא מתן חסינות למבקשים 2-4, שהינם עובדי המבקש 1, זאת בהתאם לסעיפים 7א ו- 7-ג לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]  (להלן: פקודת הנזיקין), תוך דחיית התובענה כנגדם.

2. רקע הבקשה הינו תביעת נזיקין על סך 129,000 ש"ח, שהגישה המשיבה כנגד המבקש 1 - המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) וכנגד המבקשים 2-4 - עובדיו, בטענת רשלנות, חוסר תום לב ופגיעה בפרטיות, שנבעה ממשלוח צוי עיקול ומכתב לצדדים שלישיים שעימם אין למשיבה קשר, זאת בגין חוב שעמד לטענת המל"ל באותה עת לזכותו.  כתוצאה מכך טוענת המשיבה, נגרמו לה ולשמה הטוב נזקים המפורטים בהרחבה בכתב התביעה.

3. תגובת המשיבה נתבקשה ונתקבלה.

4. על מנת לברר את השאלה העומדת לדיון, אסקור תחילה בתמצית את השתלשלות העניינים העולה מכתבי הטענות. לא למיותר יהיה להדגיש, כי החלטה זו, על מרכיביה וקביעותיה,  ענינה אך בשאלת החסינות הנוגעת לעובדי המל"ל ואין בה כדי לקבוע עמדה כלשהי באשר לתוצאות התיק העיקרי.

א.     א.     המשיבה הינה עוסק מורשה, בעלת עסק העוסק במחקר ופיתוח טכנולוגיות חדשניות בעיקר בתחומי הרפואה והסביבה, אשר חבה בהתאם לטענת המל"ל במועד הרלוונטי, חוב כספי בגין אי תשלום דמי ביטוח.

ב.      ב.      במסגרת פעולות הגביה שנקט המל"ל  נשלחו על ידו, באמצעות המבקשת 3,  צווי עיקול לשני בנקים ולחברות אשראי, זאת בהתאם לסעיף  7 -7 ב' לפקודת המסים.

ג.       ג.       בעקבות שליחת הצווים, שלחה המשיבה מכתב לידי המבקשת 3, ובו טענה שאין בינה לצדדים השלישיים אליהם נשלחו הצווים כל קשר, ודרשה משלוח מכתבי התנצלות ופיצוי.

ד.      ד.      מכתב תגובה נשלח למשיבה ע"י מבקשת מס' 2. דא עקא, נשלח זה למען שגוי.

ה.      ה.      שוב שלחה המשיבה מכתב דרישה להתנצלות ופיצוי, הפעם בגין מחדל זה, ותגובה לו נשלחה מהמבקש מס' 4 אשר דחה למעשה דרישתה.

ב. טיעוני הצדדים

5. לטענת המבקשים 2-4, משמשים הם כעובדי רשות ציבורית ובהתאם לכך, חלה עליהם החסינות הקבועה מכוח סעיף 7א לפקודת הנזיקין, ומשעה שפעלו במסגרת תפקידם כדין, במסגרת פעולת גביה רגילה וקבועה, בלא כוונה לגרימת נזק, יש לדחות את התביעה נגדם מכוח סעיף 7ג לפקודה הנ"ל. בקשתם של המבקשים נתמכת באישור היועץ המשפטי של המל"ל כנדרש בתקנה 8 לתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), התשס"ו - 2006, לפיו מתקיימים תנאי החסינות  עפ"י סעיף 7ג (א) לפקודת הנזיקין.

6.  לטענת המשיבה, היטעו אותה מבקשים 2-4 וגרמו למצג שווא רשלני, בכך שהפנו אותה לחיקוקים בלתי רלוונטיים. בנוסף, פעלו הם שלא בתום לב וברשלנות, על מנת  ליצור לחץ לתשלום חובה למל"ל, דבר שגרם לפגיעה בפרטיותה ובשמה הטוב, והצגת מצג שווא רשלני, ומעצם פעולה זו ע"י המבקשים יש משום פרסום לשון הרע. 

ג. המסגרת נורמטיבית

7. הגדרת אחריותו של עובד ציבור בנזיקין מוגדרת בחוק לתיקון פקודת הנזיקין (תיקון מספר 10), התשס"ה -2005, הקובע בסעיף 7א (א): 

"לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין ; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשיוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור".

   8.   סעיף 7ג (א) לאותו חוק קובע:

"הוגשה תובענה נגד עובד רשות ציבורית על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידו כעובד הרשות  הציבורית, רשאים הרשות הציבורית או העובד לבקש, בתוך תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7 א לגבי מעשי העובד, אם נעשה המעשה ; הוגשה בקשה כאמור, תצורף הרשות הציבורית להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת, ובית המשפט יקבע האם התקיימו תנאי החסינות לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין".

ד. דיון