עיקול אינו גובר על הקניית זכויות בנכס אשר קדמה לו

לטובתו של אהרונסון הדר רשומה הערת אזהרה בפנקס רישום המקרקעין. בשל חוב שחייב הנ"ל לעיריית תל אביב, הטילה האחרונה עיקול אשר נרשם על הערת האזהרה ובא כוחה אף מונה ככונס נכסי החייב. הכונס הגיש תביעה לפירוק השיתוף בנכס, נושא הערת האזהרה והעיקול.

הנתבעת, אהרונסון יפה, התנגדה לפירוק השיתוף וטענה כי זכויותיו של בעלה לשעבר הוקנו זה מכבר לילדיהם.

תביעה זו, לפירוק השיתוף, מונחת לפתחו של בית המשפט. הצדדים הסכימו להסתפק בהגשת סיכומים לצורך ההכרעה.

רקע עובדתי

1.        אהרונסון הדר (להלן: " החייב"), היה בעל זכויות במשותף עם אהרונסון יפה (להלן: " הנתבעת") בנכס ברחוב לובטקין 4 בהרצליה, בגוש 6456, חלקה 270, תת חלקה 4 (להלן: " הנכס"), לזכותם נרשמה הערת אזהרה על זכויות הבעלים בנכס.

2.        החייב והנתבעת גרושים זה מזה כ - 14 שנה. על פי הסכם הגירושין שנחתם ביניהם בשנת  1989 ואשר קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב (להלן: "הסכם הגירושין"), הוסכם כי זכויותיו של החייב בנכס יועברו לילדי הצדדים באופן שווה.

4.        בשל קיום חוב החייב לעיריית תל אביב, ומכוח עיקול שנרשם ביום 28.6.98 , על פי ס' 11 א(1)(2) לפקודת המסים גביה, על הערת האזהרה, מונה עו"ד אבי נימצוביץ על ידי ראש ההוצאה לפועל ככונס נכסים על זכויות החייב בנכס (להלן: "הכונס"). ביום 19.5.05 הוגשה על ידי הכונס  התביעה דכאן לפירוק שיתוף בנכס בין החייב לנתבעת.

טענות הכונס

5.       הכונס סבור כי החייב הינו בעל מחצית מהזכויות בנכס. ראשית, נטען על ידו כי לנתבעת

         אין זכות לטעון בשמם של הילדים (שאינם קטינים), אשר אמורים היו לבקש להצטרף   

         להליך.

6.        עוד נטען כי גם אם הכיר הדין בזכויות "מעין קנייניות" (של הילדים), יש להעדיף אינטרס הפירעון של הנושה והצפייה שרכש בעת הטלת העיקול. עמדתו היא כי  " הכרה בעסקת המתנה לטובת "הילדים" (כך במקור-ר.נ.) על פני זכויות הנושים תיצור מצב בו יבוצעו העברות מתנה רבות , ללא כל רישום זכויות, בעוד הנושים עצמם, אשר נזקיהם הולכים וגדלים, אינם יכולים לפעול ואילו מקבלי המתנות מתעשרים".

7.        הכונס אף טוען כי אם לא נרשמו זכויות הילדים על שמם במשך 14 שנים, נגועות 

          זכויותיהם בשיהוי.

טענות הנתבעת

8.         הנתבעת טוענת כי הטענה לחוסר צירופם של הילדים כצד להליך לא נטענה, אלא בשלב 

          הסיכומים.לגוף העניין נטען כי אין היא מעלה טענותיה בשמם של ילדיה אלא בשם עצמה, 

          להראות כי  משאישר בית המשפט המחוזי בתל  אביב את הסכם הגירושין בין הצדדים

          ונתן לו תוקף של פסק דין - ישנה הלכה למעשה העברת זכויות של ממש.

9.        לחייב אין זכויות בנכס וכך אף לכונס, אשר אינו יכול לקבל יותר ממה שיש לחייב.