הפחתה ממשית בכניסת אור שמש לדירה עקב בניית בנין רב קומות - עוולת מטרד ליחיד

ההליך

1.         התובעים ביקשו בכתב תביעה מתוקן לחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם להם סכום של 1,110,000 ש"ח בגין נזקים שנגרמו להם עקב בניית בנין רב קומות בסמוך לדירת מגוריהם.

כתבי הטענות

2.         לטענת התובעים:

א.                  א.                  הם מתגוררים בדירת המגורים שלהם ברח' מרזוק 13/4 באשדוד, שהינה דירת קרקע בבית דו קומתי, מזה עשרות שנים. בחלקה הגובלת לדירתם ניתן היה לבנות על פי התכניות המאושרות עד לשנת 1992 מבנה של ארבע קומות. בעקבות בקשות לשינוי התכנית, החלה על המקום, הוגדלו אחוזי הבניה ונעשה שינוי קוי הבניה, כך שהיתה לנתבעים אפשרות לבנות מבנה בן שבע קומות על עמודים.

ב.                   ב.                   בעקבות שינוי זה בנו הנתבעים בנין גבוה החוסם את חדירת זרימת האויר וכניסת קרני השמש באופן קיצוני, כאשר הבניה חרגה בשיעור של 16% מאחוזי הבניה שהותרו בתכנית המאושרת, בכך שבנו קומה תשיעית מעבר למה שאושר בתכנית. 

ג.                    ג.                    קו האפס של המבנה של הנתבעים מגיע לגובה העולה על 2 מ' מעבר לקו האפס של בית התובעים, דבר שיצר הפרשי גובה בין שני המגרשים והרעה בשימוש של התובעים בביתם.

ד.                   ד.                   נסלל כביש גישה לחניות הבנין בסמוך למגרש של התובעים, שאיפשר מעבר של כלי רכב רבים בקוי גובה המקבילים לחלונות חדר השינה והמטבח בבית התובעים, גרם להם לרעש ולזיהום עשן בלתי נסבלים.

בתחילת ביצוע העבודות הודיעו נציגי הנתבעים לתובעים שימצאו פתרון נאות למצוקת התובעים ונערך מסמך התחייבות שנחתם על ידי נציג הנתבעים, ברוך צימר, אך לא נעשה דבר בקשר לכך.

ה.                 ה.                 עבודות הבניה, שנעשו ללא אמצעי הגנה נאותים, גרמו לנזקים קשים לתובעים, בכך שאבק חומרי הבניה חדר לדירתם, אבנים וחומרי בניה נזרקו לעברם ופגעו בדוד השמש, בדלת היציאה האחורית, בתריסים ובחלונות של בית התובעים. נזק זה מוערך בסכום של כ- 200,000 ש"ח.

בנוסף, הנתבעים עקרו מחצרם של התובעים גדר חיה והעצים שהיו בגינה הושחתו עקב עבודות הבניה.

לתובעים נגרמה אי נוחות בגין אותן עבודות בניה.

ו.                     ו.                     הנתבעים בנו קיר בגובה של ששה מטרים בגבול של שני המגרשים, ובכך יש משום מטרד ליחיד, הגורם לאי נוחות ולפגיעה בשימוש הסביר של התובעים בביתם ובחצרם.

ז.                   ז.                   התובעים מעמידים את סכום התביעה בגין הנזקים הנ"ל על סכום של 1,100,000 ש"ח, כאשר ירידת הערך של דירתם עקב הבניה הוערכה בסכום של כ-500,000 ש"ח.

3.         לטענת נתבעות 1, 2 ו- 3:

א.                  א.                  נתבעת 3 אינה הבעלים של החלקה בה נבנה הבנין והבעלים של החלקה הם בנימין פרוכטר, ליאור פרוכטר וגליה פרוכטר (צד ד' 5-3).

ב.                  ב.                  היתר הבניה ניתן עוד ביום 29.2.95. על פי תנאי ההיתר, היתה נתבעת 4 צריכה להקים גדר שתחצוץ בין חצר הפרויקט לבין בית התובעים, על מנת למנוע כל הפרעה לתובעים.

ג.                    ג.                    לתובעים לא נגרם כל נזק ואינם זכאים לכל פיצוי הנדרש על ידיהם.

ד.                   ד.                   הנתבעים 1, 2 ו-3 לא ביצעו כל בניה, אלא התקשרו בעסקת קומבינציה עם נתבעת 4 שביצעה את הבניה, בהתאם להסכם שצורף לכתב ההגנה (נספח א').