1. ביום 27.8.06 רכש התובע באתר האינטרנט "נענע שופס" מצלמת "רפלקס" דיגיטלית, שהוצעה למכירה ע"י הנתבעת בדרך של מכירה פומבית. העתק ההצעה צורף לכתב התביעה (נספח 1, כפי שסומן על ידי).
2. לטענת התובע, הנתבעת הטעתה אותו כאשר לא ציינה בהצעה שמדובר במצלמה בלבד - גוף המצלמה ללא עדשה, בעוד שבמודעות אחרות מטעם הנתבעת צויין, כי המצלמה כוללת עדשה או גוף בלבד.
בנוסף נטען, כי רק לאחר פניות רבות לאתר האינטרנט סופק המוצר, כאשר הנתבעת לא יצרה עם התובע קשר טרם חיוב חשבונו באמצעות כרטיס האשראי. המוצר סופק לתובע לאחר 15 יום, בניגוד להתחייבות הנתבעת להספקתו תוך 7 ימים.
התובע מעמיד את תביעתו בסכום כולל של 1,900 ש"ח, אשר כולל 700 ש"ח עלות העדשה אשר לא סופקה לו וכן הוצאות נלוות, לרבות הפסד ימי עבודה, עוגמת נפש והוצאות משפט.
3. הנתבעת מודה באיחור הנטען בהספקת המוצר, אך טוענת, כי האיחור נבע מאי מילוי פרטים נכונים במועד ההזמנה, ואי קליטת פירטי ההזמנה במערכת הממוחשבת של הנתבעת. משנקלטו הפרטים בו ביום, נתבקש אישור התשלום מחברת האשראי, ובוצעה הספקת המוצר לתובע.
לגוף הענין נטען, כי בהצעה צויין "canon body" - גוף בלבד, וכך גם במפרט שצורף כנספח לכתב התביעה. אם התובע התבסס על התמונה שפורסמה באתר, הוא פעל בניגוד לאמור בתקנון החברה, לפיו יתכנו הבדלים בין התמונה לבין המוצר הנמכר.
4. העסקה הנדונה מוגדרת בסעיף 14ג. לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן "החוק"), כעסקת מכר מרחוק. בעסקה מסוג זה, חלה על המוכר החובה לגלות לצרכן את תכונותיו העיקריות של הנכס המוצע. אין חובה לציין, מהם הפריטים
שאינם כלולים בנכס.
הנתבעת ציינה בהצעתה במפורש "body", דהיינו
גוף המצלמה. נראה לי, כי כל רוכש סביר יכל להבין מכך, כי מדובר במצלמה שאיננה כוללת עדשה, הואיל ולא צויין באופן פוזיטיבי, כי המצלמה כוללת עדשה. כך גם במפרט שצורף ע"י התובע, בו כל הפרטים הנוגעים למוצר המוצע, ולא מוזכר כי המצלמה כוללת עדשה.
5. עפ"י סעיף 15 לחוק, רק ב"מכירה מיוחדת" כהגדרתה בחוק, חלה על המוכר החובה להבהיר, אלו טובין כלולים במוצר המוצע,
ואלו טובין אינם כלולים בו. במקרה הנדון, לא נטען וממילא לא הוכח, כי המדובר במכירה מיוחדת. מכאן, שלא היתה על הנתבעת החובה לפרסם מה לא כלול במצלמה, כי אם מה כן כלול בה.
אינה דומה קניה באתר אינטרנט במכירה פומבית לקניה רגילה בחנות, כאשר המוצר מונח בפני הצדדים. הצגת המוצר באינטרנט ככל שתהיה מפורטת, תמיד חסרה היא את המגע האנושי והבדיקה הבלתי אמצעית. מאידך, המכירה הפומבית באתר אינטרנט כמו במקרה הנדון, יש בה המימד של תחרות, מהירות והסיכוי לזכות במוצר במחיר מוזל. התרשמתי שהתובע ידע היטב את תנאי מכירה זו.
מסקנתי מן האמור לעיל הינה, כי לא היתה כאן הטעיה מצד הנתבעת או מצד האתר בו פורסמה ההצעה של הנתבעת, ולפיכך הטענה בדבר אי הספקת העדשה, דינה להדחות.
6. התובע טוען בנוסף, כי המוצר סופק לו באיחור.
אין חולק, כי הרכישה נעשתה באמצעות האתר "נענה שופס" המופעל ע"י חברת נטוויז'ן בע"מ, האחראית על זירת המכירה, קבלת ההצעות ורישומן. כפי שעולה מסעיפים 4 ו-5 לתקנון אשר צורף לכתב ההגנה, האחריות על רישום המכירה והעברתה לספק חלה על נטוויז'ן. מנספח ב' לכתב ההגנה עולה, כי הנתבעת קיבלה את ההזמנה להספקת המוצר ורשמה אותה ביום 14.9.06, ובאותו יום סיפקה את המוצר.
מכאן, שאין להטיל על הנתבעת האחריות לאיחור בהספקת המוצר לתובע.
לסיכום, דין התביעה להדחות, וכך אני מורה.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות הליך זה בסך 300 ש"ח, אשר ישלמו תוך 20 יום ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
ניתן היום כ"ה בטבת, תשס"ז (15 בינואר 2007) בהעדר הצדדים.