אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סילוק ערעור על הסף בגין התנהגות בעל דין העולה כדי שימוש לרעה בהליך השיפוטי

סילוק ערעור על הסף בגין התנהגות בעל דין העולה כדי שימוש לרעה בהליך השיפוטי

תאריך פרסום : 17/01/2007 | גרסת הדפסה

ע"א, בש"א
בית המשפט העליון
6479-06,11319-05,11321-05
15/01/2007
בפני השופט:
הנשיאה ד' ביניש

- נגד -
התובע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
עו"ד גבי מויאל
הנתבע:
משה שנפ
עו"ד ילון הכט
פסק-דין

           בפניי ערעור על החלטת הרשמת ש' ליבוביץ מיום 17.7.06 אשר דחתה את בקשת המערער - בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן גם: הבנק) - לסילוק על הסף של שני ערעורים שהגיש המשיב לבית-משפט זה (ע"א 11319/05 וע"א 11321/05).

עיקרי העובדות וההליכים

1.        המשיב הינו איש עסקים, אזרח ישראלי, שהחזיק בשליטתו מספר חברות בתחום הנדל"ן. באמצע שנת 1999 הגיש הבנק כנגד המשיב שתי תביעות בסדר דין מקוצר - האחת בבית-המשפט המחוזי בחיפה, והשנייה כנגד המשיב וחברה בבעלותו בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב. בשני ההליכים יוצג המשיב על-ידי בא-כוחו בפניי, עו"ד הכט. הרקע לתביעות נעוץ בערבות בנקאית שהבנק נאלץ לפרוע וכן בהלוואות שונות שהעמיד הבנק לרשות המשיב ואשר לא הוחזרו על-ידו. על-פי הנטען בתביעות, נמנע המשיב מסילוק חובותיו לבנק אשר שיעורם הכולל הגיע לפי הטענה לסך של כ- 17 מליון ש"ח.

           במהלך אוגוסט 2000, בעוד שתי התביעות הנ"ל מתבררות בפני בתי-המשפט המחוזיים, עזב המשיב את הארץ. בסמוך לכך, יצא עו"ד הכט לחו"ל והודיע ללשכת עורכי-הדין כי אין בכוונתו לשוב ארצה. בעקבות כך, מונה עו"ד ארז כממונה זמני כללי על ענייניו המקצועיים של עו"ד הכט בהתאם לסעיף 89א לחוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961 (להלן: הממונה). זמן קצר לאחר מכן, פנה המשיב לעורך-דין אחר - עו"ד חת - והסמיכו ליטול את כל תיקיו מידי הממונה ולהעבירם למשמורת ידידו של המשיב שאינו עורך-דין. פעולות אלה השפיעו על אופן התנהלות הדיון בתביעות הבנק כפי שיפורט להלן.

           אשר לתביעת הבנק בפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב - טרם עזיבתו את הארץ, הגיש המשיב באמצעות עו"ד הכט בקשת רשות להתגונן. לאחר שהתקיים דיון בנוכחות המשיב ובא-כוחו ולאחר הגשת סיכומים בכתב מטעם הצדדים, ניתנה למשיב רשות להתגונן ביום 2.7.00 (השופטת-רשמת ע' צ'רניאק). כחודש לאחר מכן עזבו המשיב ובא-כוחו את הארץ כאמור לעיל, ולפיכך לא התייצבו לדיון שנקבע ליום 9.11.00 בפני השופטת ד' פלפל. ביום 5.12.00 הודיע הממונה, עו"ד ארז, לבית-המשפט המחוזי כי תיקי המשיב הועברו לעו"ד חת וכי אין הוא מוסמך לייצג את המשיב. בדיון שהתקיים ביום 6.12.00 במעמד בא-כוח הבנק, נמסרה לבית-המשפט הודעתו בכתב של עו"ד חת לפיה אף הוא אינו מייצג את המשיב, שכן הוא הוסמך רק לקבל לידיו את תיקי המשיב שהיו במשרדו של עו"ד הכט ולהעבירם למשמורת ידידו של המשיב. ביום 15.12.00 דחתה השופטת פלפל את בקשת הבנק למתן פסק-דין, בנימוק כי מאחר והממונה הודיע כי מסר את תיקי המשיב לעו"ד חת ואילו עו"ד חת הודיע כי אינו מייצג את המשיב, כי אז בנסיבות אלה "אין זה ראוי לעתור לפסק-דין אלא לבצע המצאה כדין". בבקשתו מיום 8.1.01 צירף הבנק את כתב המינוי של הממונה וטען כי הממונה הוסמך במפורש לטפל בענייני לקוחותיו של עו"ד הכט וכי לפי הדין החל על העניין, אין בהודעת הממונה כי העביר את תיקי המשיב לעו"ד חת כדי לשחררו מייצוג המשיב. בהחלטתה מיום 9.1.01 קבעה השופטת פלפל כי לאחר עיון בכתב מינוי הממונה היא משנה מהחלטתה הקודמת והוסיפה כי "אין צורך בהזמנה נוספת של הממונה. פסק-דין כמבוקש בעתירה ייחתם בתיק לפי הפסיקתא שהוגשה". בהתאם לכך, חתמה השופטת פלפל על הפסיקתא אשר בה צוין כי המשיב מיוצג על-ידי הממונה. במסגרת הפסיקתה, חויב המשיב לשלם לבנק את סכום התביעה (5,699,140 ש"ח) בצירוף שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט. הפסיקתה הומצאה לממונה ביום 15.1.01 על-ידי מזכירות בית-המשפט.

           אשר לתביעת הבנק בבית-המשפט המחוזי בחיפה - עובר לעזיבתם את הארץ, נכחו המשיב ובא-כוחו, עו"ד הכט, בדיונים בפני בית-המשפט. המשיב נחקר בחקירה נגדית על התצהירים שהגיש בתמיכה לבקשתו למתן רשות להתגונן ולאחר מכן הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב. בשלב זה, עזבו המשיב ובא-כוחו את הארץ. ביום 25.1.01 דחה בית-המשפט את הבקשה למתן רשות להתגונן (השופט ע' גרשון). ההחלטה נשלחה בדואר רשום למשרדו של עו"ד הכט, והיא חזרה בציון "לא ידוע". ביום 31.1.01 ניתן פסק-דין בהעדר הצדדים על-פי התביעה, ובמסגרתו נקבע כי על המשיב לשלם לבנק את סכום התביעה (11,576,762 ש"ח) בצירוף שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט. פסק-הדין נשלח על-ידי מזכירות בית-המשפט למשרדו של עו"ד הכט, ואף במקרה זה חזר הדואר כשעל גבו ציון "לא ידוע". ביום 5.3.01 המציא הבנק לממונה, עו"ד ארז, בהמצאה אישית את פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב ואת פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה.

           יצוין כי בשנת 2002 שב עו"ד הכט לארץ. לעומתו, הוסיף המשיב לשהות בארצות-הברית מאז יציאתו מהארץ באוגוסט 2000 ועד היום. בהתאם לכך, פתח הבנק בהליכי אכיפה של פסקי-הדין הנדונים בארצות-הברית.

2.        ביום 7.12.05, בחלוף כחמש שנים ממתן פסקי-הדין האמורים, הגיש המשיב באמצעות בא-כוחו, עו"ד הכט, שני ערעורים בפני בית-משפט זה: ע"א 11319/05 על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, וע"א 11321/05 על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה. בקשת הבנק נשוא ההליך שבפניי היתה לדחות את שני הערעורים על הסף מן הטעם שהוגשו באיחור ניכר של כחמש שנים. המשיב טען מנגד כי פסקי-הדין הומצאו לידיו רק ביום 25.10.05 במסגרת הבקשה לאכיפת פסקי חוץ שהגיש הבנק לערכאות בארצות-הברית. לטענת המשיב, עובר למועד זה לא הומצאו לידיו כדין פסקי-הדין הנדונים והוא לא ידע על קיומם; בהתחשב בכך, טען המשיב כי אין כל איחור בהגשת הערעורים לבית-משפט זה ולפיכך יש לבררם לגופם. 

           בהחלטתה נשוא הערעור בפניי, קבעה הרשמת כי השאלה המרכזית המתעוררת הינה האם ההמצאות של החלטות בתי-המשפט המחוזיים ופסקי-דינם בסמוך לאחר מועד נתינתם, היו המצאות כדין. אם ההמצאות בוצעו כדין, הרי המועד להגשת הערעור על פסקי-הדין האמורים חלף לפני זמן רב. אם לאו, כי אז הערעורים הוגשו על-ידי המשיב כדין על-אף פרק הזמן הניכר שחלף מאז ניתנו על-ידי בתי-המשפט המחוזיים.

           בנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן, סברה הרשמת כי בשלב זה אין מקום להיעתר לבקשות הבנק לדחיית הערעורים על הסף. זאת מאחר ושאלת חוקיות ההמצאה שבוצעה, מקפלת בחובה את השאלה האם הממונה שימש כעורך-דינו של המשיב בעת מתן ההחלטות ופסקי-הדין הרלוונטיים. נקבע כי סוגיה זו מעוררת שאלות לא פשוטות. כפי שהובהר בהחלטת הרשמת, ליבונן של אותן שאלות נדרש לצורך ההכרעה לגופם של הערעורים שהגיש המשיב לבית-משפט זה. זאת מאחר וטענת המשיב הינה כי יש לבטל את פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב מחובת הצדק, שכן לטענתו הממונה שזומן לדיון לא ייצג אותו ולא שימש כעורך-דינו במועד הרלוונטי. לגישת הרשמת, ההכרעה בשאלה האם הממונה ייצג את המשיב בהליכים המשפטיים שהתנהלו נגדו, עשויה להשליך בעקיפין גם על התוצאה בערעור שהגיש המשיב כנגד פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה. אשר על כן, סברה הרשמת כי ראוי שלא לקבוע מסמרות בשאלות אלה בטרם יאמר בית-המשפט את דברו בעניינן. בשולי החלטתה ציינה הרשמת כי הצדדים רשאים במסגרת סיכומיהם בכתב, להתייחס להשלכות האפשריות של המצאת פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה למשרדו של עו"ד הכט על שאלת חוקיות ההמצאה.

           נוכח מכלול הטעמים האמורים, באה הרשמת למסקנה כי אין מקום לסילוק על הסף של הערעורים שהגיש המשיב. נקבע כי טענות הצדדים בעניין זה יידונו בפני ההרכב שידון בערעורים לגופם, אשר יישמעו במאוחד.

טענות הצדדים

3.        בערעורו בפניי טען הבנק כי שגתה הרשמת כאשר הותירה את הבקשה לדחיית הערעורים על הסף, להכרעת ההרכב שידון בערעורים לגופם. לטענת הבנק, המשיב עזב את הארץ בעיצומם של ההליכים המשפטיים שנוהלו נגדו, על-מנת להתחמק מפסקי-הדין הצפויים בהליכים אלה. לפי הטענה, עושה כעת המשיב שימוש ציני בערעורים שהגיש לבית-משפט זה, בניסיון לסכל את הליכי אכיפת פסקי-הדין המתנהלים בארצות-הברית. לטענת הבנק, מדובר במקרה קיצוני של חוסר תום-לב דיוני ושימוש לרעה בהליכי משפט, באופן המונע מהמשיב להישמע בטענה כי פסקי הדין לא הומצאו לידיו כדין וכי לא ידע על נתינתם. הבנק הוסיף וטען כי פסקי-הדין נשוא הערעורים הומצאו למשיב כדין בסמוך למועד נתינתם על-ידי המצאתם למשרדו של עו"ד הכט ולממונה הכללי עו"ד ארז. עוד נטען כי ממכלול נסיבות העניין מתבקשת המסקנה כי המשיב ידע או למצער עצם את עיניו באשר לפסקי-הדין שניתנו נגדו. בהתחשב בכל אלה, טען הבנק כי בנסיבות העניין יש להורות על סילוק הערעורים על הסף מפאת האיחור הניכר בהגשתם, ולחילופין- להורות על קיומו של דיון מוקדם במסגרתו יתבררו טענות הסף של הבנק מבלי שדיון זה ייכרך בבירור הערעורים לגופם.

           מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות מן הטעמים עליהם עמדה הרשמת בהחלטתה. לטענת המשיב, פסקי-הדין לא הומצאו לידיו כדין בסמוך לאחר מועד נתינתם, והוא לא ידע על מתן פסקי-הדין האמורים עד לפתיחת ההליכים לאכיפתם בארצות-הברית. בהמשך לדברים אלה, טען המשיב כי הממונה לא ייצג אותו בהליכים שהתנהלו בפני בתי-המשפט המחוזיים, ולפיכך המצאת פסקי-הדין לידי הממונה לא היתה כדין. המשיב הוסיף וטען כי הבנק יכול היה להמציא את פסקי-הדין הנדונים לידיהם של עו"ד אבנון ועו"ד יוסיפוף, שלפי הטענה ייצגו אותו ביחד עם עו"ד הכט עובר לעזיבתו את הארץ. עוד נטען כי הבנק יכול היה להמציא את פסקי-הדין לידיו של עו"ד הכט בקיץ 2002, עת שב עו"ד הכט ארצה. לחלופין, טען המשיב כי הבנק יכול היה לאתרו בקלות בארצות-הברית ולהמציא לידיו את פסקי-הדין במקום מושבו שם. בטיעוניו ראה המשיב להדגיש כי אין בבירור ערעוריו בפני בית-משפט זה כדי לעכב את הדיון בהליכי האכיפה בהם נקט הבנק בארצות-הברית.

דיון

4.        לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שצורף להם, שוכנעתי כי דין ערעורו של הבנק להתקבל וכי דין הערעורים שהגיש המשיב לבית-משפט זה להימחק על הסף מחמת האיחור הניכר בהגשתם. הטעם לכך הוא כי המשיב מנוע מלהישמע בטענה כי פסקי-הדין לא הומצאו לידיו כדין בסמוך למועד נתינתם; זאת בשל התנהלותו חסרת תום-הלב העולה בנסיבות העניין כדי ניצול לרעה קיצוני וחמור של הליכי-משפט ונקיטה בצעדים מעשיים לסיכול המצאת פסקי-דין. להלן נימוקיי לעמדה זו.  

           עקרון תום-הלב מהווה עקרון-על בשיטתנו המשפטית "אשר מצודתו פרושה... על כלל המערכת המשפטית בישראל" (דברי השופט אלון בע"א 700/81 פז נ' פז, פ"ד לח(2) 736, 742). מעקרון זה נגזר כי על בעלי הדין להפעיל את הזכויות והחיובים המעוגנים בכללי הפרוצדורה האזרחית בדרך מקובלת ובתום-לב. עליהם לפעול באופן סביר והוגן במסגרת ניהול הליכי המשפט וזאת בהתחשב במכלול נסיבות העניין. (ראו: דברי השופט ברק בבר"ע 305/80 שילה ואח' נ' רצקובסקי ואח', פ"ד לה(3) 449, 461; דבריי ברע"א 2919/01 אושרוביץ נ' ליפה (פריד), פ"ד נה(5) 592, 598-597; דברי השופטת פרוקצ'יה ברע"א 1415/04 סרביאן נ' סרביאן, פ"ד נט(2) 440, 444; ע"א 9542/04 רותם חברה לביטוח בע"מ נ' נחום (טרם פורסם), בפיסקה 8 לפסק-דינו של השופט ריבלין). חובת תום-הלב משתרעת על ההליך האזרחי כולו, אם כי משמעותה של החובה והשלכותיה בהקשר של סדרי-הדין טרם גובשו במלואן והדבר יבחן ממקרה למקרה. (להצעת מודל שמטרתו להתאים את חובת תום-הלב הדיוני לתכליתם של סדרי הדין האזרחיים, ראו: ד' שוורץ סדר דין אזרחי - חידושים, תהליכים ומגמות(תשס"ז) 66 ואילך; עוד ראו: ד' שוורץ "תחולתו של עקרון תום-הלב בסדר הדין האזרחי" עיוני משפט כא (תשנ"ח) 295).

5.        מחובת תום-הלב הדיוני נגזר האיסור על ניצול לרעה של הליכי משפט. תכליתו של איסור זה כפולה: במישור הציבורי, מטרתו לשמור על התקינות והטוהר של ההליך השיפוטי ולמנוע מבעל-דין להשתמש לרעה בבתי-המשפט ובכך לפגוע בהשלטת הצדק. במישור הפרטי, מטרתו למנוע תוצאות בלתי הוגנות בין בעלי-הדין המתדיינים בפני בתי-המשפט. (ראו והשוו: דברי השופטת דורנר בע"א 513/89Interlego A/S  נגד Exin-Line Bros. S.A. ואח', פ"ד מח(4) 133, פיסקה 10).

           השאלה מהו שימוש לרעה בהליך השיפוטי, אינה ניתנת לתשובה אחידה וממצה. קשה להגדיר מראש מתי תעלה התנהגות של בעל-דין כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי; קל יותר לזהות את הפסול שבהתנהגות זו כאשר נתקלים בה. בדומה לעקרון תום-הלב, אף האיסור על ניצול לרעה של הליכי-משפט מבוסס בעיקרו על אמת-מידה אובייקטיבית, הנבחנת בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו. כוונותיו הסובייקטיביות של בעל-הדין והשאלה האם פעל בזדון עשויות להשליך על המסקנה האם עשה שימוש לרעה בהליכי משפט; עם זאת, עיקרו של המבחן בעניין זה הינו סבירות והגינות, קרי- כיצד היה נוהג בעל דין סביר והגון בנסיבות העניין. התפיסה שבבסיס אמת-המידה האמורה הינה כי השמירה על האינטרס האישי של בעל-דין צריכה להיעשות תוך התחשבות בציפיות הדיוניות המוצדקות של הצדדים האחרים להליך, ותוך מילוי חובותיו של בעל-הדין כלפי בית-המשפט; זאת, על-מנת לאפשר דיון והכרעה במחלוקות שהובאו בפני בית-המשפט, תוך הבטחת הליך שיפוטי תקין והוגן לפרט ולציבור בכללותו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ