מאפיית ברמן לא הפרה את הסימן המסחרי "עינן" של לחם אנג'ל

א.         מהות התובענה

זו תביעה בה התבקש בית המשפט ליתן צו מניעה כנגד הנתבעת 1 המונע ממנה לעשות שימוש בסימנה המסחרי של התובעת;

כמו כן התבקש צו למתן חשבונות נגד הנתבעת 1, ולחובה לשלם לתובעת פיצויים ותמלוגים בגין הפרת הסימן המסחרי.

ב.         העובדות הרלוונטיות

התובעת הינה חברה ציבורית המייצרת ומשווקת מוצרי לחם ועוגות.

הנתבעת 1 גם היא עוסקת בייצור ושיווק של דברי מאפה.

הנתבע 2 הנו הבעלים ומנהלה של הנתבעת 1.

לטענת התובעת, הנתבעת 1 העתיקה את סימנה המסחרי "לחם עינן" ואת החוזי והסממנים של אריזות המוצר "לחם עינן", כדי ליהנות מן המוניטין שלה.

ביום 10.5.06 שלח ב"כ התובעת מכתב אזהרה לנתבע 2 ודרש כי הנתבעת 1 לא תשווק לחם בשם "לחם לענין" באריזה שמחקה לטענתו את אריזת "לחם עינן" של התובעת (ר' נספח ו' לכתב התביעה).

הנתבע 2 לא השיב לתובעת; עם זאת הלחם ששווק ע"י הנתבעת 1 שווק בשם "ברמן לענין" ולא בשם "לחם לענין".

לטענת התובעת, הנתבעת 1 העתיקה את מוצרה "לחם עינן" בכך:

החוזי הכללי של מוצר הנתבעת 1 דומה עד כדי הטעייה למוצר המקורי של התובעת;

צבעי האריזה של מוצר הנתבעת 1 זהים לצבעי האריזה של מוצר התובעת;

השם "לחם עינן" והשם "ברמן לעניין" הם שמות בעלי צליל דומה עד כדי הטעייה;

תיאור מוצר הנתבעת 1 "מחיטה מלאה טרום נבוטה" זהה לתיאור מוצרה של התובעת;

זנב האריזה של מוצר הנתבעת 1 הוא בעל חוזי זהה לזנב האריזה של מוצר התובעת;

משקל שני המוצרים זהה;

בשני המקרים מדובר בלחם פרוס שצבעו חום.

(ר' תמונות שצורפו לכתב בתביעה נספחים ט' - יב').