היקף חובת נאמן כלפי נהנה המורה שלא לפרוע חוב הנתון במחלוקת משפטית

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.        זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת פלפל). הערעור מעלה סוגיות הקשורות במהות חובותיו של נאמן כלפי נהנה על-פי דיני הנאמנות.

עובדות ורקע

2.        המערערת לקחה הלוואות ונתנה ערבויות בסדרי גודל ניכרים כדי לסייע לבן זוגה לשעבר, יהודה שחר, להקים עסק, שלימים נכשל. שחר הסתבך בהתחייבויות שונות הקשורות לעסקו, וכתוצאה מכך בסוף שנת 1988 פנו נושים שונים למערערת בנשייה לפרעון חובם, והיא נקלעה לתסבוכת פיננסית קשה. שחר התנער מחובותיו ויחסי השניים התערערו.

           ביום 19.1.89 נפטרה אם המערערת והותירה לה בצוואתה נכסים שונים במקרקעין ובכספים.

           המשיב היה מקורב להורי המערערת, וביקר את המערערת לאחר פטירת האם. לבקשת המערערת, ונוכח בעיותיה הכלכליות, הסכים המשיב לפעול עבורה כנאמן, לצורך טיפול בענייניה.

           ביום 17.4.89 נחתם במשרד עו"ד יורם מושקט הסכם נאמנות בין המערערת למשיב. בהסכם זה התחייב המשיב לשמש נאמן לכספיה ולחשבונותיה של המערערת, ולנהלם במסגרת הנאמנות לרווחתה, לתועלתה ועל-פי הוראותיה. עוד הוסכם כי כל אימת שהמערערת תבקש כספים מחשבון הנאמנות, היא תוכל לקבלם על-פי פנייה למשיב.

           על-פי הסכם הנאמנות, כל כספי הירושה עברו לחשבון נאמנות על שם המשיב בבנק לאומי בגדרה, כשהמטרה העיקרית בכך הייתה לשלם דרכו את חובותיה של המערערת לנושיה. כן הופנתה המערערת על-ידי המשיב לעו"ד מושקט כדי שיטפל בתביעות השונות שהוגשו נגדה על-ידי הנושים.

           במהלך הזמן, תביעות הנושים התעצמו, והוחל בהליכי הוצאה לפועל כנגד המערערת. בסוף שנת 1993 החל בנק לאומי למשכנתאות (להלן - בנק לאומי) בהליכי מימוש דירתה של המערערת לפרעון חובה, ולבסוף היא נמכרה ומלוא תמורתה הועבר לבנק.

           בקיץ 1993 פנתה המערערת לבנק בו נוהל חשבון הנאמנות וגילתה כי החשבון מצוי ביתרת חוב של 45,000 ש"ח. כן גלתה כי קופת הגמל "עוצמה" שעמדה לזכותה נפתחה מזה זמן - דבר שהפתיע אותה, לטענתה, לאור בקשתה המפורשת שלא לעשות שימוש בקופת הגמל במסגרת הנאמנות, נוכח בקשת אמה המנוחה שהיא תשמש למימון לימודי הילדים. בעקבות גילוי זה, פנתה המערערת באמצעות אחותה למשיב וביקשה לסיים את הנאמנות ולקבל את הכספים השייכים לה. לאחר מכן הוחלפו מכתבים בין הצדדים בעניין סיום הנאמנות.

           ביום 28.4.94 הגיש המשיב תובענה לבית המשפט המחוזי (ה.פ. 694/94) בה ביקש לשחררו מתפקידו כנאמן, ולשלם לו את שכרו והוצאותיו. ביום 19.6.94 ניתן פסק דין בתביעה זו, לפיו שוחרר המשיב מתפקידו כנאמן, והוא חוייב להעביר למערערת את יתרת הכספים בחשבון הנאמנות, לרבות תכניות חסכון, בניכוי שכרו בסך 8,424 ש"ח.

           המערערת מצידה הגישה תביעה כנגד המשיב בעילה של הפרת הסכם הנאמנות. טענתה היא כי המשיב הפר את חובותיו כנאמן בכך שלא פעל לטובתה ולרווחתה, והסב לה נזקים רכושיים כבדים. פסק הדין בתביעה זו הוא נשוא הערעור שבפנינו.

עיקרי פסק הדין נשוא הערעור:

3.        בית המשפט נזקק לשלוש שאלות לצורך הכרעתו: משמעות הסכם הנאמנות; שאלת הפרתו של המשיב את כתב הנאמנות; וגובה הנזק.

אשר למשמעות הסכם הנאמנות : בית המשפט בחן את נוסחו של ההסכם, והסיק ממנו כי הצדדים יצרו מעין "אנדרוגינוס" משפטי, כלשונו, המהווה שילוב של יחסי נאמנות ושליחות. מניתוח הוראות חוק הנאמנות, תשל"ט-1979 הסיק בית המשפט כי אין מדובר בנאמנות טהורה, מאחר שהסכם הנאמנות הכפיף את הנאמן להוראות הנהנית, ומאפיין זה אינו טיפוסי ליחסי נאמנות כי אם ליחסי שליחות. לפיכך סבר בית המשפט כי יש לבחון נאמנות זו "במשקפיים מותאמות", כלשונו. מערכת היחסים בנאמנות הייתה בנויה מצד אחד על אמון המערערת במשיב ובפעולותיו, ומצד שני, ביקשה המערערת לשמור על שליטה במתרחש בנאמנות, ולכפוף את הנאמן להנחיותיה. המשיב מצידו השתדל לעשות כמיטב יכולתו במילוי תפקידו, אך היה מנוע מלהשיג את התוצאות האופטימליות בניהול הנאמנות לאור כפיפותו להוראות המערערת.

הפרת הסכם הנאמנות : המערערת טענה כי המשיב הפר את חובותיו כנאמן במספר עניינים:

1) קופת הגמל.

2) אופן תשלום החובות.

3) הלוואה לערן פישר.