ח
בית המשפט לתעבורה ירושלים
|
142-06
24/11/2006
|
בפני השופט:
אברהם טננבוים
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל ע"י משרד התחבורה - מחלקת התביעות
עו"ד הררי
|
הנתבע:
אגד-אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ
עו"ד בן-צבי
|
| גזר דין |
השאלה בקליפת אגוז
1. השאלה שלפנינו נוגעת לענייננו של כל משתמש ומשתמש בתחבורה הציבורית. מה צריך להיות עונשה של החברה המסיעה ("אגד" במקרה שלפנינו) כאשר אוטובוס איננו יוצא בזמן שנקבע והנוסעים מבזבזים את זמנם בהמתנה?
2. בהסדר טיעון בין הצדדים נקבע כי אחד הנאשמים יימחק מכתב האישום, הקנס יהיה 6,000 ש"ח ופיצוי של 150 ש"ח למתלונן. נעיר בראש ובראשונה כי חלק מהסדר טיעון מוזר זה הוא חורג לקולא ופוגע בציבור ולא ניתן לקבלו וכי העונש צריך להיות שונה לחלוטין כפי שנסביר.
העובדות
3. הנאשמת היא אגודה שיתופית הרשומה בישראל ולה רישיון להפעלת קווים רבים במקומות שונים בישראל (להלן: "אגד"). בין השאר הייתה בעלת רישיון להפעלת קו שירות אוטובוסים בקו שירות מס' 480 מהתחנה המרכזית בירושלים למסוף 2000 בתחנת הרכבת בתל-אביב (להלן: "הקו"). בהתאם לתנאי הקו, הרי בתאריך 26/7/2004 היו אמורות להתבצע ארבע נסיעות בין השעות 15:00 ל - 16:00 בהפרשים של 15 דקות בין נסיעה לנסיעה (במלים פשוטות, בשעה שלוש, שלוש ורבע, שלוש וחצי, וארבע).
4. למרות זאת, לא יצאה נסיעה בשלוש ורבע כמתוכנן. אוטובוס נכנס לרציף רק בשעה 15:20 ויצא בשעה 15:30. כלומר, בין השעות 15:00 עד לשעה 15:30 לא נעשתה נסיעה בניגוד לתנאי הרישיון. מר נפתלי אור-חן (להלן: "הנוסע") המתין בתחנה עם בתו בת העשר והגיש את התלונה למשרד התחבורה.
5. על כך הובאה הנאשמת לדין בכתב האישום שלפני בעבירות של "אי עמידה בתנאי הרישיון" ו - "אי הפעלת שירות סדיר". עבירות לפי סעיפים 2 ו - 7(א) לצו הפקוח על מצרכים ושירותים (הסעה באוטובוסים ובמוניות) תשל"ד 1974, ובזיקה לתקנות 385 ו - 399(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 ול - סעיף 39 לחוק הפקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח - 1957.
6. בנוסף לנאשמת, הובא לדין מר יוסף צצקס מנהל איזור ירושלים של אגד, זו בתוקף אחריותו האישית ובהתאם לסעיף 39א' לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים הקובע כי "נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר בני-אדם, יאשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה, באותו חבר בני-אדם, מנהל פעיל, שותף ...... או עובד מינהלי בכיר האחראי לאותו תחום"
הסדר הטיעון שהוצג בפני והנימוקים לו
7. מסיבות שאינן ברורות לי, הוגש כתב האישום לבית המשפט רק אחרי שנתיים בתאריך 18.9.2006. לאחר דחייה שבקשה הנתבעת הודיעו לי הצדדים ביום 22.11.2006 כי הגיעו להסדר טיעון. לאחר שהודעתי והבהרתי לצדדים בצורה ברורה כי בית המשפט איננו כפוף להסדר הטיעון, הודיעו לי הצדדים כי ההסדר הוא כדלהלן:
- - מר צצקס יימחק מכתב האישום כנאשם 2. הנאשמת היחידה תהיה נאשמת מס' 1, דהיינו "אגד".
- - יוטל על הנאשמת קנס בסך 6000 ש"ח.
- - הנאשמת תפצה את המתלונן בסך של 150 ש"ח.
8. התביעה הסבירה כי עבר זמן לא מועט מאז האירוע ועד לגזר הדין. הנאשמת לקחה על עצמה אחריות. האירוע הסתיים עם התראה לאחראים והבטחה להקפדה על הנושא. האיחור לא היה רב ובדרך כלל הקו פועל כראוי ללא תלונות מיוחדות. לכך הוסיפה ההגנה כי לא הייתה פה כל התעמרות ומדובר ב "סטיית תקן". עוד טענה הסניגורית כי הנאשמת הפיקה את הלקחים משמעותית ועקרונית.
9. לאחר ששקלתי והרהרתי בכך, הגעתי למסקנה שחלק מהסדר טיעון זה מקל מדי על הנאשמת בצורה חריגה הפוגעת בדרישת האיזון המפורשת בפסיקה. על כן אין כל אפשרות לקבלו, הכל כפי שיפורש. לצורך הסבר מסקנתנו זו, נסביר בקצרה את החשיבות בעמידה דקדקנית על תנאי הרישיון, ואחר כך נבדוק את התאמת ההסדר לאמור בפסיקה.
הסדרת התחבורה הציבורית וחשיבות בעמידה בתנאי הרישיון
10. עד כמה שידי משגת לדעת, דומני שאין מדינה בעולם שלא הסדירה במפורש ובכללים מפורטים את מכלול התחבורה הציבורית הקיימת כולל קווי אוטובוסים, מוניות, הסעות בשכר, וכן הלאה. אין כל אפשרות להימנע מהסדרים אלו. זאת אפילו לדעות המלומדים הקיצוניות השוללות כל התערבות בשוק החופשי. ראשית, מדובר בשימוש במשאבים ציבוריים מוגבלים שכמעט כל הכלכלנים מסכימים שיש צורך לפקח עליהם (בעיקר דרכים, כבישים, תחנות עצירה, וכיוצא באלה). שנית, ללא הסדרים אלו הרי מפעילי הקווים יפעילו רק קוים רווחיים בשעות נוחות להם ולא ידאגו לאינטרסים של כלל הנוסעים. שלישית וחשוב מכל, אין כל סיכוי שבעולם שנוסע העולה על האוטובוס בקו שירות יוכל לדעת אם לנהג יש רשיון נהיגה מתאים, האם הרכב הוא ברמת בטיחות מתאימה, האם הביטוח הקיים מכסה כיאות, ופרטים רבים אחרים. ואלו רק מספר מהנימוקים הדורשים התערבות ממלכתית בתחבורה הציבורית.
11. ניתן להתווכח כמובן על סוג ההסדר הנכון, על פרטי ההסדרים, וכן הלאה, איש איש בהתאם לדעתו על טבע העולם והאדם. אולם בלעדי הסדרים ברורים קיים החשש לתוהו ובוהו תחבורתי שיכלול פגיעה קשה בציבור הנוסעים. על כך כמדומני דומה שאין כל ויכוח.
12. בארץ בחר המחוקק בשיטה של מתן קווי שירות מונופוליסטיים לחברות, במקרה שלנו "אגד". זו השיטה שבחר המחוקק ועל בית המשפט לתמוך בה. בעקבות כך דן בית משפט זה נהגים שהפעילו קווי שירות ללא רישיון לקנסות של עשרות אלפי שקלים כל אחד