נדחו טענותיו המקדמיות של צחי הנגבי הנאשם בעבירות הקשורות למינויים פוליטיים
|
פ בית משפט השלום ירושלים |
4063-06
21.11.2006 |
|
בפני : יואל צור - סגן הנשיא |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדינת ישראל עו"ד ויינרוט עו"ד לנדשטיין |
: 1. צחי הנגבי 2. שמואל הרשקוביץ עו"ד עו"הד נעמה דברת סלוטקין וארז פדן ואח' |
| החלטה | |
החלטה זו מתייחסת לטענות מקדמיות שהעלו באי כוח הנאשמים בע"פ ובכתב.
- כתב האישום כולל שני אישומים:
אישום 1 מתייחס לשני הנאשמים ומייחס לשניהם עבירה של מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. כמו כן מייחס אישום 1 לנאשם 1 עבירה של שוחד בחירות (שחיתות ואיום) עבירה לפי סעיף 10(א)(1)(א) לחוק בחירות לגופים ציבוריים, תשי"ד-1954 בצירוף סעיף 17 לחוק המפלגות, התשנ"ב-1922 ועבירה נוספת של ניסיון להשפיע על בעל זכות הצבעה , עבירה לפי סעיף 28(3) לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992 .
אישום 2 מתייחס לנאשם 1 בלבד ומייחס לנאשם זה עבירות של עדות שקר ושבועת שקר, עבירות לפי סעיפים 237 ו-239 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
- כתב האישום מייחס לנאשם 1 כי בעת ששימש כשר לאיכות הסביבה, פעל באופן מתוכנן ושיטתי, בעצמו ובאמצעות אחרים ובראשם נאשם 2 (ששימש בתקופה הרלוונטית תחילה כיועץ בכיר של נאשם 1 ולאחר מכן כמנכ"ל משרדו) והביא למינויים של חברי מרכז הליכוד ומקורביהם למשרות ולתפקידים רבים במשרד לאיכות הסביבה ובגופים הקשורים אליו, תוך פגיעה באפשרות של הציבור הרחב להתחרות על משרות ותפקידים אלה ולעיתים מבלי להקפיד על כישוריהם והתאמתם לתפקיד [1]. עוד מייחס כתב האישום לנאשם 1, שבמהלך כהונתו הוא פעל לקידום מינויים של עשרות חברי מרכז ומקורביהם, מרביתם למשרות ולתפקידים זוטרים במשרד הנ"ל ובגופים החיצוניים הקשורים למשרד, כל זאת במטרה לזכות באהדתם ובתמיכתם הפוליטית של חברי המרכז וכדי לחזק את כוחו הפוליטי במרכז, כל זאת כאשר נאשם 2 פועל כאיש אמונו לסייע בידו לכך [2]. המשך כתב האישום מזכיר מודעה שכותרתה " חשיפה: השר צחי הנגבי-שיא לאומי במינוי חברי ליכוד". נטען בכתב האישום, שנאשם 1 חיבר את המודעה ופרסם אותה בעיתון המופץ בקרב חברי מרכז הליכוד. בהקשר למודעה זו נטען בכתב האישום, שלאחר פרסום המודעה, במסגרת דיון בעתירה שהוגשה ליו"ר וועדת הבחירות לכנסת ה-16 למניעת המשך פרסומה, הגיש נאשם 1 תצהיר כוזב ומסר עדות שקר בפני הוועדה, במטרה להסתיר את הקשר שלו ליצירת המודעה ולפרסומה.
טענתו המקדמית של ב"כ נאשם 1
- לב"כ נאשם 1 טענה מקדמית אחת, שלמעשה נסמכת על סעיף 149 (3) לחוק סדר הדין הפלילי[נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן- החסד"פ), שיש פגמים בסעיפים 5, 6, 7, 12, 13, 29, 36, 37, 39, 40 ו-41 לאישום 1, בכך שסעיפים אלו אינם מפורטים בנושאים שונים.
טענותיו המקדמיות של ב"כ נאשם 2
- טענותיו המקדמיות של ב"כ נאשם 2 הן כדלהלן:
א.א.כתב האישום אינו מגלה עבירה בכל הקשור לעבירה של "הפרת אמונים".
ב. ב. כתב האישום אינו עולה בקנה אחד עם עקרון החוקיות.
ג. ג. טענת הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית.
ד. ד. פגיעה בזכות למשפט הוגן בשל אי מתן זכות שימוע.
נפתח בדיון באשר לטענותיו של ב"כ נאשם 2 ולאחר מכן נדון בטענות ב"כ נאשם 1.
עיינו עיין היטב בכתבי הטענות המפורטים ורחבי ההיקף שהגישו לנו ב"כ נאשם 2 ובאנו לכלל מסקנה, כי המשותף לשלוש הטענות הראשונות הוא, שכרוכות ומשולבות בהן טענות של עובדה. מטעם זה, בהקשר הנוכחי, אין מדובר בטענות שמבחינת טיבן ומהותן הן בגדר "טענות מקדמיות", אלא בטענות אשר הדיון וההכרעה בהן, יכולים להיעשות רק לאחר שהצדדים יביאו את ראיותיהם. נבאר בקצרה את עמדתנו;
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|