מעסיק רשאי להעביר עובד למקום עבודה המצריך נסיעה של כשעתיים בשלושה אוטובוסים

מבוא

1.       1.       בפנינו בקשה למתן פסק דין הצהרתי ולפיו החלטת הנתבע מיום 12.6.06 על העברת התובעת מסניף נתניה לסניף פתח תקווה, בטלה.

2.       2.       ביום 24.7.06 הגישה התובעת בקשה לסעד זמני. בדיון שהתקיים בבקשה לצו מניעה זמני ביום 27.7.06 הסכימו הצדדים כי הדיון בתיק העיקרי ובבקשה לסעד זמני יאוחד ונקבע מועד לדיון. עם זאת, עמדה התובעת על בקשתה לסעד ארעי עד למועד הדיון המואחד. התובעת ביקשה שלא לאפשר את ניודה אל סניף פתח תקווה. ביום 8.8.06 ניתנה החלטתנו הדוחה את בקשת התובעת. בפועל התובעת לא התייצבה לעבודתה בסניף פתח תקווה, למעשה כבר מיום 18.6.06 - מועד המעבר, זאת לאור אישורי המחלה שהוצגו.  

3.       3.       מטעם התובעת העידה התובעת בעצמה ומטעם הנתבע העידו מר שיטרית - מנהל משאבי אנוש בנתבע מאז חודש פברואר 2006, והגב' אושרה אגמון - מנהלת סניף הנתבע בנתניה. הצדדים נסמכו בראיותיהם על התצהירים שהוגשו בהליך הזמני. בתיק העיקרי הגישה התובעת תצהיר משלים ועדי הנתבע הגישו אף הם תצהיר משלים. העדים נשמעו בישיבה מיום 17.9.06. בעקבות ישיבה זו הגיש מר שטרית, בהסכמת הצדדים, תצהיר משלים נוסף עליו נחקר ביום 19.10.06. לקראת הישיבה השניה סיכמו הצדדים את טיעוניהם בכתב. הניסיונות להגיע לפתרון מוסכם לא עלו יפה, וביום 2.11.06 ביקשו ב"כ הצדדים שניתן את החלטתנו.

המסכת העובדתית

4.       4.       הנתבע הוא תאגיד בנקאי כמשמעו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א - 1981, אשר החל לפעול בשנת 1977. לבנק 12 סניפים הפרושים ברחבי הארץ והוא מעסיק כ- 220 עובדים.

5.       5.       התובעת מועסקת בבנק בין 22 ל- 24 שנים כולן בסניף נתניה ^[1], ומזה שנים רבות בתפקיד של קופאית ראשית ובנכולית.

6.       6.       יחסי העבודה בבנק מאורגנים ועובדי הבנק מיוצגים על ידי הסתדרות העובדים הכללית החדשה, בין היתר, באמצעות ועד כללי של עובדי הבנק. מעת לעת נחתמים בבנק הסכמים קיבוציים מיוחדים המסדירים את שכרם ותנאי עבודתם של עובדי הבנק. הסכם הבסיס בבנק נחתם בחודש יוני 1978 (הוגש על ידי התובעת ביום 15.9.06) ועיקרו הוא החלת הסכמי העבודה ותנאי העבודה והשכר החלים בבנק הפועלים, על עובדי הנתבע. לא היה חולק בפנינו כי משמעות הדבר היא גם החלת חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות על עובדי הבנק.

7.       7.       מנספח ג' לתצהיר מר שטרית עולה כי ביום 2.2.03 זומנה התובעת לפגישה עם מנהל סניף הנתבע בנתניה דאז, מר שמואל קפלן, במסגרתה הביע מר קפלן את חוסר שביעות רצונו מתפקודה של התובעת והודיע לה כי היא מועמדת לניוד במסגרת שינויים ארגוניים בנתבע. כמו כן עלתה אפשרות לפרישה מרצון בתנאים משופרים. ביום 10.2.03 פנתה התובעת למנכ"ל הבנק בכתב (נספח ד' לתצהיר מר שטרית) וביקשה שלא להעבירה לסניף אחר. התובעת פרטה אודות נסיבותיה האישיות-משפחתיות, בין היתר היות בתה חולה במחלת כליות אשר דורשת טיפול רפואי אינטנסיבי, הצורך ללוות את בתה לבדיקות רפואיות מידי חודש בכפר סבא, עלות הטיפול הרפואי גבוה והיותה המפרנסת העיקרית בבית המונה 6 נפשות. התובעת הבהירה כי לאור נסיבות אלו אין באפשרותה להיות ניידת בין הסניפים וכי היא מעוניינת להמשיך ולעבוד בנתבע בסניף נתניה. התובעת אף פרטה את תפקידיה בסניף "כרטיסי אשראי + הוראות קבע + שירות כולל. מפעילת בנקט + מחליפה קופ"ר". בסופו של דבר ניוד התובעת לא יצא אל הפועל, מבלי שהוברר לנו הטעם לכך. לפיכך, נניח גם אנו כי הטעם לכך נעוץ בפנית התובעת.

טוענת התובעת בתצהירה המשלים כי בשיחה עם מר קפלן מעולם לא הועלתה טענת חוסר שביעות רצון ודובר רק על פרישה מרצון. התובעת תומכת עמדתה בתעודות הצטיינות שניתנו לה בשנים 2002 ו- 2003 (נספחים ג' לתצהירה ^[2]). לא שוכנענו ביחס לכך: ראשית, מדובר בסיכום ראיון שנשלח להנהלת הבנק בסמוך לאחר עריכתו. שנית, כעולה מעדותה של הגב' אגמון "תעודות ההצטיינות" ענינן ביצוע יעדים שיווקיים ולא טיב התפקוד. ולבסוף, כפי שיפורט להלן יש לנו קושי לא מבוטל להסתמך על עדותה של התובעת ואנו מעדיפים את הגרסה העולה מכתובים שנעשו בזמן אמת.

8.       8.       בראשית שנת 2004 הוציא בנק ישראל הוראה המחייבת קביעת מדיניות של "רוטציה" וניצול חופשה רצופה וזאת כאמצעי חשוב בבקרה הפנימית אשר עשוי להקשות על טכניקות מסויימות לביצוע מעילות ולעזור בגילויין המוקדם (נספח א' לתצהיר מר שטרית). לאחר קבלת הנחיית בנק ישראל הוציא דירקטוריון הבנק הוראת נוהל לניוד עובדים (נספח ב' לתצהיר מר שטרית). בין היתר, נקבע כי בין אוכלוסיית היעד לניוד נמצאים גם עובדי סניפים בעלי ותק של 10 שנים ומעלה בסניף. מר שטרית העיד כי ניוד עובדים בגין ותק היה תמיד אמצעי שננקט בבנק ^[3].

9.       9.       בחודש מרץ 2005 מונתה הגב' אושרה אגמון למנהלת סניף נתניה, תחילה כממלאת מקום ומחודש יוני 2005 במינוי של קבע. לפני כן - מחודש אוקטובר 2004 - כיהנה הגב' אגמון כסגנית מנהל הסניף וכמנהלת המחלקה העסקית. במסגרת שיחות ההיכרות שערכה הגב' אגמון עם עובדי הסניף, היא נפגשה גם עם התובעת. התובעת הציגה את בעיותיה האישיות ובכללן הטיפול בבת, אשר כלל גם את הצורך ליתן לה כל בוקר זריקה. בגין זריקה זו גם קיבלה התובעת אישור לאחר לעבודה בסניף.

10.   10.   בסוף חודש 3/06 זימנה הגב' אגמון את התובעת לפגישה עמה. על תוכנה של הפגישה חלוקות הדיעות:

לטענת הגב' אגמון, במסגרת אותה פגישה היא הודיעה לתובעת כי מאחר והיא אינה שבעת רצון מתפקוד התובעת ונוכח חובת הנתבע לביצוע רוטציה של עובדים בכוונתה לפנות להנהלה הראשית ולבקש את ניוד התובעת לסניף אחר. לטענת הגב' אגמון, התובעת העלתה בפניה את נסיבותיה האישיות המשפחתיות והכלכליות, אך הגב' אגמון הסבירה לה כי בענין זה עליה לטעון טענותיה בפני ההנהלה הראשית. עוד הוסיפה הגב' אגמון כי בישיבה זו העלתה התובעת את האפשרות לפרוש מרצון, וגם בענין זה היא הפנתה את התובעת להנהלה הראשית.

לא מצאנו בתצהיר התובעת, לא בתמיכה לבקשה ולא בתצהיר המשלים, התייחסות מפורשת לתוכנה של אותה פגישה. נציין גם שהגב' אגמון לא נחקרה על תוכן הפגישה ולדבר משמעות ראייתית. יחד עם זאת טוענת התובעת בהקשר לגב' אגמון כי מעולם לא נאמר לה על ידי הגב' אגמון שהיא אינה שבעת רצון מתפקודה של התובעת. התובעת מוסיפה וטוענת שהגב' אגמון אמרה לה שבכוונת הבנק להפטר מעובדים ותיקים ולמסור את מקומם לעובדי חברות כח אדם.

11.   11.   בתחילת חודש אפריל 2006 פנתה הגב' אגמון למר שטרית וביקשה להעביר את התובעת מסניף נתניה. מר שטרית הסביר כי נוכח חוסר שביעות הרצון ומאחר וממילא התובעת היתה מיועדת לניוד לפי נוהלי הבנק הוא חיפש מקום בסניף אחר ומצא את סניף פתח תקוה. לטענת מר שטרית, במקביל פנתה אליו התובעת וביקשה להפגש עימו.

12.   12.   ביום 10.4.06 נפגש מר שטרית עם התובעת. גם לגבי נסיבות ותוכן פגישה זו נחלקו הצדדים:

לטענת מר שטרית, בישיבה זו הוא הודיע על הכוונה להעבירה לסניף פתח  תקווה, התובעת שטחה את בעיותיה האישיות והוא הסביר כי הניוד הוא בלתי נמנע וככל שיש בעיות אישיות הבנק יעשה מאמץ למצוא להן פתרון. לטענתו, במהלך הפגישה התובעת היא שהעלתה את האפשרות לפרישה מרצון, והוא השיב כי מדובר באפשרות שניתן לשקול אותה במקביל. מר שטרית טען כי סוכם שהתובעת תודיע לו לאחר חופשת הפסח עמדתה ביחס למעבר לסניף פתח תקוה או ביחס לפרישתה.

לטענת התובעת, היא לא יזמה את הפגישה עם מר שטרית אלא נאמר לה על ידי הגב' אגמון להתייצב אצלו בו ביום וללא כל התראה. לטענתה, במסגרת הפגישה הנ"ל לא עלה ניוד התובעת לסניף פתח תקווה, אלא רק האפשרות לפרישה מרצון. לטענתה, היא היתה אמורה להודיע למר שטרית לאחר חופשת הפסח מהי עמדתה ביחס לפרישה בלבד.