1. עובדות המקרה פורטו בהרחבה בהכרעת הדין ולפיכך לא ארחיב עליהן. בתמצית ייאמר, כי עם בחירתו של נאשם 1 - ישראל סדן (להלן: "סדן"), לראשות עיריית חדרה בשנת 2003, החל הלה במגעים עם חברי מועצה שונים, לצורך הרכבת הקואליציה העירונית. תוך כדי כך, ניהל סדן, ובחלק מהמקרים גם נאשמים אחרים, משאים ומתנים שונים ונפרדים עם 3 מחברי מועצת העיר, לצורך הצטרפותם לקואליציה העירונית. במהלך אותם מגעים (ששניים מהם השתכללו לכדי הסכמים שהועלו על הכתב), הבטיח סדן, ובחלק מהמגעים גם נאשמים אחרים, ליתן לאותם חברי מועצה טובות הנאה המהוות שוחד.
להלן יפורטו בקצרה שלוש הפרשיות בגינן הועמדו הנאשמים לדין והכרעתי בעניינן.
א. סדן ונאשם 2 (להלן: "בלדב"), אשר כיהן בתקופה הרלוונטית כחבר מועצת העיר חדרה מטעם סיעת "מפד"ל - יהדות התורה", כממלא מקום ראש העיר וכסגן ראש העיר בשכר, ניהלו מגעים וערכו הסכם עם נאשם 4 (להלן: "אנגל"), אשר כיהן באותה תקופה כחבר מועצת עיריית חדרה מטעם סיעת "השכונה שלנו" ואשר שימש כיו"ר העמותה לקידום התרבות, הנוער והספורט בחדרה וכיו"ר ועדת רכש ובלאי בעירייה, לצורך הצטרפותו לקואליציה העירונית.
במסגרת הסכם זה (שהועלה על הכתב), הבטיח סדן לאנגל, בנוסף לשורה של תפקידים ציבוריים, כי יימצא לאנגל תפקיד בשכר, בהיקף של חצי משרה בתשלום, בסך של 10,000 ש"ח לחודש, למשך 5 שנים. בנוסף סוכם, כי סדן יפעל לכיסוי חובות סיעתו של אנגל בסך 150,000 ש"ח. יצויין, כי נוסח ההסכם קבע כי כיסוי החובות יעשה בהתאם לחוק ורק לאחר שסיעתו של אנגל תתאחד עם סיעתו של סדן (דבר המאפשר כיסוי חובות הסיעה המצטרפת, ע"י הסיעה המאוחדת). חרף זאת קבעתי בהכרעת הדין, כי התחייבותו של סדן לכיסוי החובות כלל לא היתה מותנית בתנאי של איחוד סיעות וכי נרשם כך אך על מנת ליתן נופח חוקי להבטחה זו.
בלדב, פעל כצוותא חדא עם סדן ואף חתם כערב על ההסכם (וכערב על ההלוואה שנטל אנגל לצורך כיסוי חובות סיעתו). ההסכם הופקד בעותק אחד אצל הרב ארנברג מחדרה ולא פורסם כנדרש.
בהכרעת דיני קבעתי, כי המשרה שהובטחה לאנגל במסגרת ההסכם הקואליציוני הנ"ל, הנה שוות כסף ומהווה טובת הנאה כמשמעותה בסעיף 293 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ובמיוחד נכון הדבר, כאשר דובר במשרה בלתי מוגדרת, ששכרה נקבע מראש (10,000 ש"ח) ומישכה אף הוא נקבע מראש (5 שנים). המדובר במעין "פוליסת ביטוח" המבטיחה עבודה קבועה למשך 5 שנים, בהכנסה משמעותית.
לא טובת תושבי חדרה עמדה לנגד עיני המעורבים בהבטחת אותה משרה ואף לא טובת ציבור הבוחרים במפלגותיהם, אלא בעיקר טובתו האישית של אנגל.
באשר להבטחה הנוספת שניתנה לאנגל בהסכם - כיסוי חובות סיעתו, קבעתי, כי הבטחה זו מהווה מתת כספי תמורת מעשה הקשור בתפקידו הציבורי של אנגל. סיעתו של אנגל ואנגל בראשה, קיבלו, עד לפתיחת החקירה המשטרתית, 64,000 ש"ח והיו אמורים לקבל סכומי כסף נוספים תמורת הצטרפותו של אנגל לקואליציה. חלק מהסכום דלעיל נאסף ע"י סדן, מאנשים המנהלים עסקים עם העירייה ותלויים בחסדיה.
עוד קבעתי, כי
סדן ובלדב פעלו בצוותא חדא כדי להשיג ולהבטיח את קיומו של ההסכם עם אנגל ובכך עברו עבירה של
מתן שוחד לפי סעיף 291 + 29 לחוק העונשין.
אנגל עבר עבירה של
לקיחת שוחד לפי סעיף 290 לחוק העונשין. בנוסף, עברו
סדן, בלדב ואנגל עבירה של
אי פרסום הסכמים לפי סעיף 45א + 93(5) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965, בכך שהסתירו את פרטי ההסכם ולא מסרוהו לפרסום כנדרש בחוק.
ב. סדן ערך הסכם כתוב עם נאשם 5 (להלן: "יהושע") אשר כיהן בתקופה הרלוונטית כחבר מועצת העיר חדרה מטעם סיעת ש"ס, לצורך הצטרפותו לקואליציה העירונית. במסגרת הסכם זה, הבטיח סדן ליהושע, בנוסף לשורה של תפקידים ציבוריים לגיטימיים, כי אשתו תיקלט לעבודה בעמותה העירונית לקידום התרבות הנוער והספורט וכי שכרה ייבחן "בכיוון העלאה חיובית" (כך ע"פ לשון ההסכם) וכן כי חנות הנמצאת בבעלות אמו של יהושע, תשכר ע"י העמותה העירונית לתקופה של 48 חודשים.
בהכרעת הדין קבעתי, כי מטרת התחייבותו של סדן כלפי יהושע היתה להעניק משכורת לאשתו של יהושע ולהעשיר את קופת משפחתו. יהושע חבר לקואליציה תמורת הבטחה לטובות הנאה אישיות, שהובטחו לו ולמשפחתו הקרובה.
לאור האמור לעיל, הרשעתי את
סדן בעבירה של
מתן שוחד לפי סעיף 291 + 29 לחוק העונשין ואת
יהושע בעבירה של
לקיחת שוחד לפי סעיף 290 לחוק העונשין.
סדן ויהושע עברו עבירה נוספת של
אי פרסום הסכמים לפי סעיף 45א + 93(5) לחוק הרשויות המקומיות.
ג. בהכרעת הדין קבעתי עוד, כי במהלך המגעים עם תורג'מן (חבר סיעת ש"ס שפעל כסוכן מטעם המשטרה), הובטחו לו ע"י סדן, בלדב, יהושע ונאשם 3 (להלן: "גמליאל"), אשר כיהן בתקופה הרלוונטית כחבר מועצת העיר חדרה, כממלא מקום ראש העיר וכסגן ראש העיר בשכר, טובות הנאה שונות תמורת חבירתו לקואליציה. כך, הובטח לתורג'מן שבנו יתקבל לעבודה באיגוד ערים לכיבוי אש, כי העירייה ומוסדות אחרים הקשורים בה, ירכשו מעסקו של בנו האחר מזון, ומעסקו של בן נוסף - רהיטים וכן, כי תורג'מן יקבל סכום כספי של 150,000 ש"ח. ההבטחות לא השתכללו לכדי הסכם, אך חלקן (נושא הקייטרינג והרהיטים) הועלו על הכתב כטיוטת הסכם.
דחיתי בהכרעת הדין את טענת הנאשמים כי כלל לא היתה כוונה לממש ההבטחות הנ"ל.
לפיכך, הורשעו
סדן, בלדב, גמליאל ויהושע בעבירה של
מתן שוחד לפי סעיף 291 + 29 לחוק העונשין. לענין בלדב קבעתי כי לא הוכח בפניי כי היה מעורב בהבטחה בנוגע למציאת תפקיד באיגוד ערים לכיבוי אש לבנו של תורג'מן.
2.
מטעם הנאשמים הושמעו עדי אופי וכן הוגשו ראיות כפי שיפורט להלן:
א.
עדי אופי מטעמו של סדן:
(1) ניצב בדימוס יוסף סדבון, שירת עם הנאשם 1 במשטרת ישראל והעיד על תרומתו של הנאשם למשמר הגבול, על התנהלותו הישרה, האמיצה והצנועה במהלך שירותו.
(2) ניצב יוסף פארס, מפקד משמר הגבול, העיד על תרומתו של ניצב בדימוס סדן למשמר הגבול הן בתחום הערכי, החינוכי והחברתי והן בתחום ההדרכתי-פיקודי. הוא ציין את פעילותו של סדן לשוויון בין גברים לנשים במשמר הגבול ואת תרומתו למניעת תקלות ופגיעה בחיי אדם. עוד ציין את הקפדתו על אמינות, טוהר הנשק וערכים. לדבריו, תרומתו של סדן בנושאים אלו ניכרת עד היום.