בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
18380-06,172073-06
09/10/2006
|
בפני השופט:
מארק - הורנצ'יק דליה
|
- נגד - |
התובע:
קופמן רון עו"ד גיא אבידן
|
הנתבע:
וואלה "תקשורת בע"מ" עו"ד זאב ליאונד עו"ד אלון נדב
|
החלטה |
1. 1. השאלה המשפטית העומדת להכרעה בהחלטה זו היא האם "זכות הוטו" המוקנית לעיתונאי/פובליציסט לפרסום מאמרים שלו, שלא כחלק מעיתון, היא זכות בעלת מעמד של זכות קניינית אשר הפרתה הפרת זכות יוצרים, המעניקה לתובע זכות לפיצוי כספי.
2.
2.
המענה לשאלה זו מצוי בהוראות סעיף 5 (1) (ב) לחוק זכויות יוצרים 1911 שלשונו:
"זכות בעלות על זכות יוצרים.
(1)
(1)
בהתחשב עם הוראות חוק זה, יהא מחברה של יצירה, הבעל הראשון של זכות היוצרים בה, בתנאי:
א. ..........................
ב. אם היה המחבר עובד אצל אדם אחר על פי חוזה שירות או שוליאות והיצירה נעשתה תוך כדי עבודתו אצל אותו אדם, הרי באין הסכם הקובע את ההיפך, יהא האדם שהעביד את המחבר הבעל הראשון של זכות היוצרים, אלא שאם הייתה היצירה מאמר או איזה חיבור אחר בעתון, במגאזין או במכתב - עת ביוצא בזה, הרי אם אין הסכם הקובע את ההפך, יהא דינה של היצירה כאילו שמורה למחבר הזכות למנוע את פרסום היצירה שלא כחלק מעיתון, ממגאזין או ממכתב עב כיוצא בזה".
3. 3. הרקע העובדתי העומד בבסיס המחלוקת אותה אגדיר להלן, בתמצית היא טענת המבקש, רון קופמן, כנגד המשיבה, כי במהלך נובמבר 2000 ועד פברואר 2005 פורסמו מאמריו של התובע - המבקש באתר האינטרנט של המשיבה ללא שנתבקש אישורו לכך, וללא שנתקבל על כך בתשלום.
4. 4. המדובר במאמרים של המבקש שפורסמו בעיתון "הארץ", והועתקו באופן יומיומי על ידי המשיבה לאתר האינטרנט שלה.
5. 5. טוען התובע כי אף שהמאמרים, "היצירות", פורסמו בעיתון "הארץ" והתובע - המבקש היה אותה עת עובד שכיר בעיתון זה, יש להחיל במקרה שלפנינו את הסייג שבסעיף 5 (1) (ב) לחוק זכות יוצרים 1911, לקבוע כי למבקש זכות קניינית שמעמדה כזכות יוצרים המקנה לו זכות לתבוע פיצוייו בעת הפרתה.
6. 6. מנגד טוענת המשיבה כי הסייג בסעיף 5 (1) (ב) לחוק זכות יוצרים לפיו שמורה למחבר זכות למנוע את פרסום היצירה שלא כחלק מעיתון,
אינו מקנה למבקש זכויות יוצרים
במאמריו, אלא רק מעין זכות וטו שאיננה קניינית, המאפשרת לו אך למנוע את הפרסום מחוץ לעיתון או לכתב העת של מעבידו.
דיון:
7. על פי סעיף 5 (1) (ב) לחוק זכויות יוצרים, הזכות המוקנית למחבר היצירה/המאמר היא זכות מוגדרת ומוגבלת. על פי לשון הסעיף, מקנה הוראתו למחבר היצירה זכות "למנוע את פרסום היצירה..."
8. במילים אחרות.
ניתן לומר שהזכות הנתונה לכותב, הינה "זכות שלילית" במהותה.
הזכות למנוע הפרסום. אין היא מקנה לבעל "הזכות השלילית", זכות פוזיטיבית - לפרסום היצירה.
זכות יוצרים מוגדרת בסעיף 1 (2) לחוק זכות יוצרים 1911, באופן רחב - הזכות הנה "זכות חיובית", דהיינו זכות המאפשרת לבעליה, בין היתר, גם לעשות דיספוזיציות ביצירה (כגון העברה או מתן רישיון) כמו גם "זכות שלילית", המאפשרת לבעליה, למנוע מאחרים עשיית כל שימוש ו/או דיספוזיציה ביצירה.
9. עיניננו הרואות - זכות היוצרים רחבה בהרבה מן הזכות המוגבלת הקבועה בסעיף 5 (1) (ב) ואין לומר כי זכות הוטו שבסעיף זה מעמדה כמעמדה של זכות יוצרים.
10. לו נתקבלה טענת המבקש כי זכות "הוטו" היא זכות קניינית, או מעין קניינית - הרי כמוה כטענה כי קיים הסדר מיוחד לגבי עיתונאים שכירים, שלפיו זכויות היוצרים בעבודתם נשארות בידם, בניגוד לשאר סוגי העובדים השכירים זכויות היוצרים ביצירותיהם עוברות למעסיקיהם.
אין חוק זכויות יוצרים קובע קביעה מיוחדת לגבי יצירות עיתונאיות.