נדחתה תביעה להחזרת קטינה חטופה לארה"ב

1.         תביעה להחזרת קטינה, מקטני קטנים, מישראל לארצות הברית. הקטינה נולדה ב-15.1.04 ונטען על ידי האב שאי ההחזרה, העולה לגדר מעשה חטיפה, הייתה

ב-18.2.06 - עת שלחה האם לאב הודעת דואר אלקטרוני אשר ממנה הבין האב, שאין בכוונת האם להחזיר את הקטינה לארצות הברית (ראו סעיף 29 לתצהיר האב). 

            במועד אי ההחזרה הייתה הקטינה כבת שנתיים. האם והקטינה הגיעו לישראל בהסכמת האב ב-16.9.05. התביעה להחזרת קטינה חטופה הוגשה על ידי האב

 ב-16.3.06.

            התביעה נשלטת על ידי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) תשנ"א - 1991 (להלן: "חוק אמנת האג"), באשר ישראל וארצות הברית חתומות על האמנה

( member states )   -  ראו הודעת הרשות המרכזית בישראל מ-2.4.06.

2.         מטרת האמנה ליתן תשובה של הקהילה הבינלאומית לתופעה הקשה של חטיפת ילדים על ידי הורה אחד והעברתם למדינה אחרת כדי להבריחם מן ההורה האחר.

ראו: ע"א 5532/93 גונזבורג נ' גרינוולד פ"ד מט (3) 282.

מתן תרופה של החזרה מיידית של הקטינים למדינה ממנה נחטפו נועדה: ראשית לבטל את הנזק שנגרם לילדים הקטינים כתוצאה ממעשה החטיפה. שנית להרתיע חוטפים פוטנציאליים. שלישית להגן על טובת הילדים באופן שההליכים בעניין המשמורת יתנהלו בהקדם בפורום הנאות - במקום המגורים הרגיל של הקטינים.

3.         נטל ההוכחה על התובע, ועליו להוכיח כי התקיימו התנאים המקדמיים הקבועים בחוק האמנה למתן תרופה. הרים התובע את הנטל, עובר נטל ההוכחה להורה המתנגד ועליו להוכיח את קיום ההגנות שבחוק האמנה. לא מוכחת ההגנה - חלה חובה על בית המשפט להורות על החזרת הקטינים החטופים (סעיף 12 לאמנה). מוכחת ההגנה - אין חובה לצוות  על החזרה של קטינים חטופים, והעניין נתון לשיקול דעת בית המשפט (סעיף 13 לאמנה).

4.         האם הינה יהודיה ואזרחית ישראל. האב אזרח ארה"ב וטוען שהוא קתולי.  האם  נפגעה בפיגוע חבלני והוכרה כנכת צה"ל ועד לנישואיה התגוררה רק בישראל. האם והאב הכירו בישראל במהלך שהותו של האב בשליחות בישראל מטעם מקום עבודתו, והחליטו להתחתן לאחר היכרות קצרה. האב מנהל פרויקטים בחברת תקשורת NORTEL , המנהלת פרויקטים ברחבי העולם. לאב היו אלה נישואיו השלישיים ולאם נישואיה הראשונים.

            האם העידה בעמוד 140 שורות 14 - 11: " לא הייתה החלטה בסופו של דבר לגבי איפה נחיה סופית, בגלל שבעלי אדם שמסתובב בעולם. לכן אני והילדה חיינו בישראל בהסכמתו". האם הוסיפה בעדותה בעמוד 142 שורה 14: "בעלי בעצמו לא חי בארצות הברית. והוא נע ונד בעולם".

5.         מבחינת פרקי זמן ניתן לחלק את התקופה  מיום הנישואין ועד הגשת התביעה על ידי האב להחזרת קטינה חטופה -  לחמש תקופות זמן, כל תקופה ומאפייניה.

א.        התקופה הראשונה

בני הזוג נישאו בארה"ב ב-27.3.03 .  האב העיד בעמוד 54 לפרוטוקול: "אני הייתי אמור לחזור לישראל. עבדתי בפרויקט בישראל...התחילה המלחמה בעירק...הנהלת החברה לא הרשתה לי לחזור לעבוד בישראל..האם ואני תכננו להישאר עד סוף הפרויקט שלי בישראל".

האם העידה בעמוד 38 לפרוטוקול: "בעלי היה אמור לחזור לארץ להמשך הפרויקט פה. על זה דובר. בעלי הבטיח למשפחה שלי...אני מבטיח לכם שאני מחזיר אותה לגור בישראל".

האם הגיעה לארה"ב לצורך הנישואין באשרת תייר. בסמוך לעריכת הנישואין (27.3.03) הוצב האב מטעם מקום עבודתו כמנהל פרויקט באירופה.

האם חזרה לישראל ב-31.3.03  - כארבעה ימים לאחר הנישואין בארה"ב.   לעניין זה העיד האב בעמוד 67 לפרוטוקול: "היינו חייבים להקפיד שהאם לא תצא מארה"ב עד שהיא תקבל את הויזה K3 , בגלל שאם היא תעזוב את ארה"ב היא לא הייתה יכולה לחזור באופן חוקי עד לקבלת הויזה K3 ".  האם חזרה לישראל ולא קיבלה את עצת האב ופרקליטו לעניין המשך השהייה בארצות הברית כדי לקבל ויזה K3 .

האם העידה בעמוד 138 לפרוטוקול: "אחרי שהתחתנתי איתו חזרתי עם הורי לישראל".