תביעת מזונות כפופה לחובת תום הלב

1.         התובעים - .ש. יליד 2.9.86 לעת הגשת התביעה - בגיר (בן 18 ו - 5 חודשים); .ד. , תובע מס' 2, יליד 11.5.88 (בעת הגשת התביעה - בן 16 ו- 10 חודשים) ו.א. , תובע מס' 3, יליד 30.8.92 (בעת הגשת התביעה - 12 ו - 7 חודשים) - באמצעות אמם הגישו תביעה להגדלת מזונות נגד אביהם, הנתבע (להלן: "התובעים" ו/או "הקטינים" בהתאמה).

2.         התביעה שבפניי הוגדרה "הגדלת מזונות קטינים" אך במהותה התמקדה בסוגיה האם יש להוסיף לסכום המזונות שהוסכם בין ההורים, בהסכם הגירושין, את רכיב המדור, כטענת התובעים, או שמא המזונות שהוסכמו מגלמים את רכיב המדור, כטענת הנתבע.

3.         התובעת, כאמור, טוענת כי בעת חתימת הסכם הגירושין לא היו לה הוצאות מדור שכן היא והקטינים התגוררו, לעת ההיא, בדירתם המשותפת.

            התובעת מוסיפה כי הסיפא לסעיף 7 ג' להסכם הגרושין הותיר בידי הצדדים פתח להגשת תביעה, וזאת לאור לשון ההסכם: - "הצדדים מסכימים כי במידה ולא יגיעו להסדר בעניין המדור תוכרע המחלוקת על ידי בית המשפט לענייני משפחה ".

            הנתבע כופר בטענה ובפרשנות. לגרסתו, פסיקת מזונות כוללת את המדור שהרי הצדדים התחייבו והסכימו, באותו הסכם, למכור דירתם והסדירו את סוגיית המזונות.

תנאי הסכם הגירושין (הרכוש והמזונות) שלובים ומותנים זה בזה.

מכאן, עת הסכימה התובעת על מזונות הקטינים, כאשר צפתה את מכירת הדירה ואת הוצאות המדור, מנועה היא לשוב לעתור לביהמ"ש להגדיל את המזונות.

4.         הצדדים נחקרו ובאי כוחם סיכמו טענותיהם. כל אחד מהצדדים נתן פרשנות אחרת להסכם הגירושין ברם אף אחד מבעלי הדין לא המציא לביהמ"ש את כל ההסכמים שנכרתו בין הצדדים ואף לא אחד מהם שטח בפני ביהמ"ש את התשתית העובדתית במלואה - ראה בהרחבה ס' 6 לפסק דיני.

בסיכומיהם הסתמך כל אחד מהצדדים, לשיטתו, על ההלכה שנפסקה בע"א 67, 66/88 - יפעת דקר, קטינה ואח' נ' פליקס דקר, פ"ד מג(1) , 122, עמ' 124-125, כאשר כל אחד מהם מלקט חלקים נבחרים התואמים את גרסתו.

5.         מאחר ומדובר בתביעה בין בני זוג לשעבר, שהסכסוכים ביניהם ניטשו והתבררו בעבר בביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה בפני כב' השופט א. גלובינסקי, הוריתי על הזמנת תיקי ביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה.

בפני כב' השופט א. גלובינסקי התנהלו ארבעת התביעות הבאות: מזונות (תמש 15630/97); צו הגנה (תמש 15631/97); פירוק שיתוף (תמש 15632/97) והסכם גירושין (תמש 15633/97).

6.         כידוע, בתביעה לשינוי מזונות, ביהמ"ש אינו פועל בחלל ריק - נקודת המוצא היא השוואה בין המצב העובדתי שהיה עובר לפסק הדין הקודם לבין המצב העובדתי דהיום; ובלשון הפסיקה - האם חל ' שינוי נסיבות מהותי' המצדיק התערבות בדמי המזונות: -

להלן תמצית ההחלטות הרלוונטיות לענייננו, שניתנו בהליכים הקודמים: -

א.         ביום 26.2.98 ניתן פס"ד בהעדר ע"י כב' הרשם, כתוארו דאז, אהרון ח. ורבנר. בפסה"ד בהעדר נפסקו 4,500 ש"ח דמי מזונות חודשיים עבור התובעים לרבות אם התובעים. פסה"ד שניתן בהעדר בוטל ע"י כב' הרשם ביום 2.4.98 ודמי המזונות הזמניים הועמדו ע"ס של 3,500 ש"ח לחודש.

ב.         ביום 3.4.00 אושר הסכם ביניים בין הצדדים וניתן לו תוקף של פס"ד. הסכם הביניים מתייחס לרכב, לתלונות במשטרה ולמטלטלין.

ג.          ביום 14.6.00, לאחר שב"כ הצדדים הסכימו כי פסה"ד ינתן על יסוד סיכומי הצדדים וניתן פסה"ד הראשון.

להלן החלק הנוגע לענייננו מפסק הדין הראשון: -

"3. אין מחלוקת כי עיסוקו של הנתבע הוא ניהול להקה המופיעה באירועים ובשמחות, שגם התובעת היתה חלק ממנה עד פרוץ הסכסוך בין הצדדים.

גילאי הילדים הם 13 וחצי (2.9.86), 12 (11.5.88) ו -7 וחצי (30.8.92).