שיוך מוניטין למשווק ולא ליצרן כאשר ציבור הצרכנים מזהה את המוצר עם המשווק

1.         זו בקשה לדחייתה של התובענה נגד הנתבעות - המבקשות ולחילופין על מחיקתה בהעדר עילת תביעה.

2.         כנטען ע"י המשיבות, מאחר והסעד של דחיית תביעה על הסף הוא סעד שניתן לעיתים נדירות, על מנת שיהיה לתובע יומו בבית המשפט, עותרות המבקשות בשלב זה של הדיון: עם התחלת פרשת הבאת הראיות; לאחר שתצהירי העדות הראשית ותיקי המוצגים כבר מונחים בפני בית המשפט, ובעלי הדין ממתינים כי בית המשפט יקבע מועד לשמיעת החקירות הנגדיות.

3.         טוענות המבקשות כי תצהירי העדות הראשית שהגישה המשיבה - לא שיפרו לטעמן את מצבה מבחינת עילות התביעה שלה, לאחר שלא הוכיחה בראיותיה כי בעת שייבאה את המוצרים נשוא התביעה לארץ - היו למשיבה זכויות כלשהן במוצרים, מבית הייצור של היצרן חברת ג'וליאן הצרפתית: המשיבה איננה בעלים של המוצר, לא של המוניטין שלו, ומעבר לאלו - אפילו הייתה - הרי שלא סבלה נזקים מכך שהמבקשות מכרו את מוצריהן.

4.         בתביעתה אשר בתיק העיקרי, מבקשת המשיבה קביעתו של בית המשפט בעניינה כי הגם שהיא היבואן והמשווק של המוצר - הרי שהמוניטין במוצר אינו משוייך במקרה דנן ליצרן, אלא כי יש לקבוע, על פי המבחן העובדתי של זיהוי ושיוך המוצר בקרב קהל הצרכנים עם המשווק, או עם היצרן. אם ציבור הצרכנים מזהה את המוצר עם המשווק, כי אז - המשווק הוא בעל המוניטין, וככזה ראוי להגנה על קניינו שבמוניטין מפני מפרים.

5.         טענה חדשנית זו של המשיבה, מוצאת עיגונה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו, בת.א. 814/97 General Mills Inc.  נ' משובח ואח', אשר ניתן ביום 18.12.05 מפי השופטת ציפורה ברון, ובו נדונה תביעת היצרן בעוולות המבוססות על המוניטין בחטיף תירס פריך, המשווק על ידי חברת "אסם" ותחת השם "אפרופו".

6.         שם קבע בית המשפט כי "אפרופו" מוצג לציבור הצרכנים כחטיף של "אסם" שאיננו היצרן כי אם המשווק, ובית המשפט דן בשאלה אם למרות זאת, זכאי היצרן של חומר הגלם לטעון למוניטין בצורת החטיף עצמו. נקבע שם כי השאלה עם מי מזהה ציבור הצרכנים את המוצר - היא שאלה עובדתית, הנגזרת בכל מקרה לפי נסיבותיו מהאופן שבו מוצג המוצר לעיני הציבור הרוכש אותו. באותו עניין נקבע כי ציבור הצרכנים מזהה את החטיף "אפרופו" עם "אסם" ולא עם יצרן חומר הגלם.

7.         במילים אחרות, מפסק הדין בעניין החטיף "אפרופו", ניתן ללמוד כי ציבור הצרכנים עשוי לזהות את המוצר עם המשווק, ולא עם היצרן, וכי השאלה עם מי יזהה ציבור הצרכנים את המוצר הינה שאלה עובדתית, הנגזרת בכל מקרה על פי  נסיבותיו, מהאופן שבו מוצג המוצר לעיני הציבור הרוכש אותו.

8.         השאלה היא שאלה משפטית חשובה, אשר יש בה לכאורה משום סטייה מן ההלכה - אשר זכתה בפרשת החטיף "אפרופו" להתייחסות שונה. אם אמנם תשכנע המשיבה כי שאלת המוניטין היא אכן תלויית זיהוי ציבור הצרכנים את המוצר - הרי זו שאלה עובדתית - אשר יש לאפשר למשיבה להוכיחה,  כי ציבור הצרכנים הרלוונטי, מזהה את מיכל SLR נשוא התובענה עם התובעת - המשווקת, ולא עם היצרן.

9.         משהעלתה המשיבה את טענתה זו, חזרו בהן המבקשות מבקשתן לסילוק התביעה על הסף, ומבלי לוותר על אף אחת מטענותיהן כנגד התביעה.

10.       תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 מורה, בין היתר, כי בית המשפט רשאי למחוק תובענה על הסף, אם כתב התביעה אינו מראה עילה, על מנת שלא ינוהל הליך סרק ועקר. והכל - כאשר מדובר בתובענה אשר גם אם יוכיח התובע את כל העובדות המפורטות בה - הוא לא יהיה זכאי לסעד המבוקש. אלא שבאמצעי חמור זה - ינקוט בית המשפט רק במקרים בהם ברור שהתובע אינו יכול בשום אופן לקבל את סעדיו - ואפילו הוכיח את העובדות המפורטות בכתב התביעה, ראה: ע.א. 6313/01 עזבון שיאון נ' הכשרת היישוב, חברה לביטוח בע"מ, פד"י נ"ו(1) 567 בעמ' 574, מול אותיות ו-ז.

11.       בענייננו: ובהסתמך על פסק הדין בעניין חטיף "אפרופו" - לכאורה אם תוכיח המשיבה, כטענתה, כי ציבור הצרכנים הרלוונטי מזהה את המוצר נשוא התובענה עם התובעת, הרי תהיה זכאית לסעד לו היא עותרת: אמנם אין פסק הדין בעניין חטיף "אפרורפו" בבחינת הלכה מחייבת, אלא מנחה בלבד - אולם הכלל הוא כי אפילו שלתובע סיכוי קלוש להצליח בתביעתו, לא ימהר בית המשפט לסלק תביעתו על הסף.

12.       אשר על כן, אני מקבלת את בקשת המבקשות למחוק את בקשתן לסילוק התביעה על הסף, תוך חיוב המבקשות בהוצאות המשיבה, כולל שכר טרחת עו"ד, בגין מסירת התגובות לבקשה, הדיון שהתקיים בבקשה במעמד הצדדים, והעובדה שהדיון בבקשה גרם לדחיית מועד שמיעת הראיות בתיק, עד להכרעה בבקשה - בסך של4,000 ש"ח + מע"מ, כשסכום זה צמוד ונושא ריבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל, וללא כל קשר לתוצאות הדיון בתיק העיקרי.

13.       ב"כ הצדדים יתאמו ויודיעו על מועדים המתאימים ליומניהם לשמיעת ההוכחות בחודשים ינואר - אפריל 2007. כמו כן יואילו לציין כמה שעות חקירה דרושות לכל אחד מהם.

14.       הודעת הצדדים בדבר המועדים כאמור תימסר ובכתב לתיק בית המשפט עד לא יאוחר מיום 7/9/06.

לת.פ. לקביעת מועד לשמעית הוכחות בתיק ליום 7/9/06 ללא צורך בהתייצבות הצדדים.

המזכירות תשגר העתקי החלטה זו לצדדים.

ניתנה בלשכתי היום ד' באלול, תשס"ו (28 באוגוסט 2006) בהעדר הצדדים.