שופט נ' סולברג:
1. הממונה על העמדת מידע לרשות הציבור במשרד החינוך [להלן - הממונה] החליטה לפצל פנייה שהגיש המערער לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 [להלן - החוק] לשתי בקשות נפרדות אשר בגינן יש לשלם שתי אגרות בקשה. האם עשתה כדין?
עיקרי ההליכים
2. ביום 23.2.05 פנה המערער אל משרד החינוך בבקשה לקבלת מידע כדלקמן:
1. כל הכללים, ההנחיות, חוזרי המנכ"ל וכו' שפרסם משרד החינוך שעניינם ניסויים בבעלי חיים בבתי ספר.
2. כל הכללים, ההנחיות, חוזרי המנכ"ל וכו' שפרסם משרד החינוך שעניינם תנאי החזקתם של בעלי חיים בבתי ספר, לרבות בתי ספר חקלאיים.
3. כל הכללים, ההנחיות, חוזרי המנכ"ל וכו' שפרסם משרד החינוך שעניינם במתן הרצאות ו/או כל פעילות אחרת של גורמים חרדיים בבתי ספר ממלכתיים דתיים, לרבות סיורים של כיתות מבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים למוסדות חרדיים, לרבות ישיבות.
4. כל הכללים, ההנחיות, חוזרי המנכ"ל וכו' שפרסם משרד החינוך שעניינם מניעת מסיונריות ו/או הטפה דתית ו/או המרת דת בבתי ספר.
3. למחרת הודיעה הממונה למערער כי פנייתו מכילה שתי בקשות שונות לקבלת מידע, סעיפים 1 ו-2 וסעיפים 3 ו-4; וכי לגבי הבקשות שבסעיפים 3 ו-4 יש להגיש בקשה נפרדת ולשלם
אגרת בקשה בנפרד.
המערער השיג בפני הממונה על הודעתה בטענה כי הבקשה שהגיש אחת היא, על כל ראשי המידע שבה, וכי
אגרת הבקשה שולמה במלואה (מכתב מיום 2.3.05).
הממונה דחתה את השגתו של המערער והשיבתו, כי "...בקשה לקבלת מידע יש להפנות בנושא מסוים ואין לצרף מספר נושאים שאינם קשורים זה לזה באותה פניה..." (מכתב מיום 14.3.05).
4. על החלטת הממונה ערער המערער לבית משפט השלום, בהתאם לסעיף 18(ה) לחוק ותקנה 8 לתקנות חופש המידע (אגרות), התשנ"ט-1999 [להלן - התקנות]. ערעורו נדחה. בית משפט השלום (כב' השופטת א' שניידר) קבע, כי לממונה "סמכות רחבה ביותר. הוא ממונה למעשה על יישום כל הוראות החוק, ולשם כך עליו להפעיל שיקול דעת בכל נושא המתייחס לחוק", בכלל זה "הסמכות להפעיל את שיקול דעתו גם לענין פיצול בקשות, כל עוד הוא עושה זאת באופן ראוי ובסבירות" (פיסקה 11 לפסק הדין); "משקבענו כי קיימת סמכות למשיב לפצל בקשות לקבלת מידע הכוללות נושאים שונים, ומשקבענו כי החלטת המשיב במקרה הקונקרטי היתה בתחום הסבירות - אין מקום להתערבותו של בית המשפט" (פיסקה 15 לפסק הדין). מכאן הערעור.
עיקרי הטענות בערעור
5. לטענת המערער, אין סמכות לממונה לפצל בקשה לשניים ולגבות כפל אגרה. הדרך בה פעלה סותרת הוראות בחוקי יסוד, בחוק ובתקנות. התקנות מבחינות בין שלוש אגרות:
בקשה, טיפול והפקה. שיעור האגרה נגזר מהיקף העבודה המושקעת בטיפול בבקשה בלי קשר למספר הנושאים הכלולים בה. אדרבא, בריכוז מספר נושאים בבקשה אחת יש משום ייעול וחסכון במשאבי הרשות. בדרך שבה פעלה הממונה יש כדי להטיל "חסמים כלכליים כבדים ומיותרים", זוהי "מסחטת כספים" וגרימת "פגיעה קשה, ואפשר קטלנית, בזמינותו של מידע למי שאין הפרוטה מצויה בכיסו". בגישת הממונה יש משום "חוסר יעילות משווע... בזבוז מיותר... בלתי סביר במידה קיצונית... שרירותיות וחוסר ודאות".
6. לטענת ב"כ הממונה, גביית מספר אגרות בקשה בגין בקשות שונות הכלולות בפנייה אחת הינה בסמכות הממונה, במסגרת הפעלת שיקול הדעת ביישום החוק, וכפי שנפסק בבית משפט קמא. ההחלטה היא סבירה ואינה מצדיקה התערבות. אין זה מוצדק לפטור את המערער מתשלום מספר אגרות בקשה רק מכיוון שצירף מספר בקשות לפנייה אחת. גישתו של המערער אינה סבירה והיא שרירותית. משמעות קבלתה הינה כי מי שיגיש מאות בקשות במסגרת של פנייה אחת ישלם אגרת בקשה אחת, לעומת זולתו אשר יגיש חמש בקשות נפרדות וישלם חמש אגרות בקשה. דרך הפעולה של הממונה היא הדרך היעילה והחסכונית הן לפונה והן לרשות המשמשת כ"נאמן הציבור".