תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
|
3457-02
01/08/2006
|
בפני השופט:
נילי מימון
|
- נגד - |
התובע:
ל' ב' עו"ד מאיר שכטר
|
הנתבע:
1. י' ב' 2. מ' ב' 3. רשם המקרקעין
עו"ד צוריאל בובליל עו"ד ארי בהירי
|
פסק-דין |
רקע
בפני תביעה למתן פסק דין הצהרתי וצו עשה, שהגישה התובעת כנגד נתבע מס' 1, נתבע מס' 2 (להלן: "האח") ונתבע מס' 3- רשם המקרקעין ירושלים.
התובעת ונתבע 1 נישאו ביום 8.1.1990 ולהם חמישה ילדים, קטינים.
התובעת ונתבע 1 הינם הבעלים הבלעדיים של זכויות החכירה בדירת 3 חדרים, אשר ברחוב ..., ירושלים, הידועה כגוש 30183 חלקה 122/53, להלן: "הדירה" (העתק צילומי נכון של נסח רישום מקרקעין של הדירה מיום 22.2.2004, צורף לכתב התביעה).
בין התובעת וחמשת הילדים לבין הנתבע 1 התנהלו בפני בית משפט זה, הליכים משפטיים שעניינם מזונות התובעת והילדים, תביעה רכושית וכן תביעת משמורת.
בפסק דין מיום 11.12.2003 חויב נתבע 1 בתשלום דמי מזונות, עבור חמשת ילדי בני הזוג, בסך 5,500 ש"ח לחודש.
יודגש עתה, כי פסק הדין דנן ניתן תקופה ארוכה לאחר גמר ההליכים בתביעה ואף לאחר הגשת סיכומי ב"כ התובעת, זאת מאחר שב"כ הנתבע ביקש השהיית הגשת סיכומיו שכן לדבריו הצדדים מצויים במו"מ ועומדים בפני כריתת הסכם כולל ואולם בהודעה נוספת מטעם ב"כ הנתבע מסר כי המו"מ נכשל.
התביעה
מכתב התביעה עולה כי:
נתבע 1 אינו עומד בחיובו לתשלום המזונות.
חובו, נכון למועד הגשת תביעה זו, עומד על יותר מ- 130,000 ש"ח.
בעקבות מחדלו של נתבע 1 לשלם את דמי המזונות נקטה נגדו התובעת בשם הילדים בהליכי הוצאה לפועל. אמנם לא הצליחה לגבות את החוב, שכן אין לנתבע 1 משכורת ממקום עבודה מסודר והוא גם מצליח להשתחרר מפקודות המאסר המוצאות נגדו ע"י הפקדת סכומי כסף זניחים.
בנסיבות אלו, ביקשה התובעת לעקל את מחצית הדירה הרשומה על שם הנתבע 1, כשלב מקדים למימושה ולגביית חוב המזונות מהתמורה שתתקבל בעת מימוש הדירה.
בשלב זה התברר לה, כי על חלקו של נתבע 1 בדירה, נרשמה ביום 23.3.2000 משכנתא בדרגה ראשונה, ללא הגבלת סכום, לזכותו של הנתבע 2- אחיו (העתק נכון של שטר המשכנתא, על פיו נעשה הרישום, צורף לכתב התביעה).
התובעת טוענת כי המדובר ברישום משכנתא פיקטיבי, שנעשה שלא בתום לב ומתוך כוונה להכשיל את מימוש פסק הדין שניתן למזונות הילדים ואת מימוש פסק הדין שינתן בתביעה הרכושית.
לדבריה, לה ולילדים זכות קדימה לגבי חלקו של הנתבע 1 בדירה, הן משום חוב המזונות, שהוא חיוב בעל זכות קדימה לחובות אחרים והן לאור הוראת סעיף 101
לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין) המעניק לה זכות סירוב ראשונה לרכישת חלקו של הנתבע בדירה.
לפיכך טוענת התובעת, זכאית היא לכך שבית המשפט יצהיר כי רישום המשכנתא אינו תקף ובהתאם לכך יצווה על רשם המקרקעין, הנתבע 3, למחוק את רישום המשכנתא.
ההגנה
הנתבעים 1 ו-2 מכחישים את טענות התובעת.
לדבריהם, המשכון נעשה כדין ואיננו פיקטיבי.
לדברי הנתבע 1, עבודתו אצל חמיו הופסקה בניגוד לרצונו, עם פרוץ הסכסוך בינו לבין אשתו, והוא נותר ללא עבודה. בהמשך מצא עבודה בבית אבות ב..., אלא שהתובעת הטילה עליו עיקולים ופקודות מאסר ובכך גרמה לו לאבד את עבודתו ומנעה ממנו כל אפשרות למצוא עבודה חדשה. בשל מצבו הקשה נאלץ ללוות כספים ולבסוף פנה לאחיו, הנתבע 2 , בבקשה שייתן לו הלוואה, בסכום נכבד, כדי שיוכל להחזיר חובות ולצורך הוצאותיו השונות. בהתאם, נרשמה משכנתא על הדירה, כנגד ההלוואה.