אחריות העירייה לנזקים שנגרמו לעסק כתוצאה מהצפות מי גשמים

רקע וטענות הצדדים

1.         ביום 24 ו-25 באוקטובר בשנת 2000 ירדו כמויות גדולות מאד של גשמים בעיר נתניה ובמקומות אחרים בישראל.

            גשמים אלה גרמו, בין היתר, להצטברות מים רבים בצומת הרחובות רמז ושד' בנימין בנתניה, וכתוצאה מכך הוצפו במים עד לגובה 30 ס"מ חנות המחשבים של התובע שמיקומה היה בצומת הרחובות הנ"ל (ברחוב רמז 29) ומעבדת המחשבים של התובע שמיקומה היה במרתף בחצר אותו בית (המים שם הגיעו עד כדי גובה 60 ס"מ).

2.         התובע פוצה בגין אירוע זה על ידי חברת הביטוח שביטחה את עסקו, ובתביעה הנוכחית תבע הוא מהנתבעת (להלן: "העירייה") לפצותו בגין נזקים נוספים שנגרמו לו לטענתו עקב ההצפה הנ"ל.

3.         התובע טען כי העירייה הפרה חובות חוקיות החלות עליה והתרשלה בכך שלא דאגה לכך שמערכת הניקוז תוכל להוליך את מי הגשמים ולמנוע הצפה וכן בכך שלא דאגה לכך שהקולטנים האמורים לקלוט את המים מהרחוב אל צנרת הניקוז יהיו נקיים ולא יהיו סתומים בקרטונים ובניילונים כפי שאירע במקרה זה.

4.         העירייה הכחישה טענות אלה וכן טענה כי פעלה בסבירות וללא כל התרשלות, כי תכננה את מערכת הניקוז לפי ההנחיות המקובלות, וכי תחזקה את המערכת ואת הקולטנים היטב.

5.         עוד היו הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת הנזק.

חבות

תחזוקת הרחוב והקולטנים

6.         לבית המשפט הוגש כמוצג ת/1 סרט וידיאו של כ-10 דקות שצולם ביום המקרה על ידי מר ברננקה. הסרט כולל צילום של צומת הרחובות רמז ושד' בנימין ושל עסקו של התובע. מר ברננקה עצמו הוא בעל עסק סמוך לצומת הנ"ל (בשד' בנימין 14) וכן עוסק בצילום כתחביב וכחבר בקבוצת הטלויזיה הקהילתית בנתניה הנקראת "משדרים אהבה".

            בסרט ניתן לראות כי אכן הרחוב מוצף במים לגובה רב יחסית של כ-40-60 ס"מ וכי מבוצעות על ידי אנשים שונים ובכללם התובע פעולות לפתיחה ולפינוי של קולטני המים.

            מר ברננקה העיד בתצהירו כי: "אנשים פרטיים (לא עובדי עירייה) בעלי עסקים בסביבה נכנסו למים וניקו את פתחי הניקוז כאשר הם מוציאים את הקרטונים והניילונים אשר סתמו פתחים אלה לרבות מר פנחס ג'רבי. גם ראיתי כי לאחר שהפתחים נוקו תוך זמן קצר המים התנקזו בפתחים אלה ברעש אדיר והצומת התרוקנה ממי הגשמים שהצטברו בה"

            בעדותו בבית המשפט הוסיף העד ועמד על דבריו אלה שבתצהיר ואף חיזק אותם:

            "אני ראיתי את בעלי החנויות מוציאים את הניילונים, קרטונים, ענפים שחסמו את פתחי הניקוז...אני מדגיש מה שראיתי שם זה ניילונים וקרטונים. אולי היו גם ענפים אבל זה היה זניח...מה שחסם ומסוגל לחסום ואת זה ראיתי זה ניילונים וקרטונים...ראיתי מה שהוציאו. אני לא צילמתי את זה לצורך הגעה לביהמ"ש. מה שחסם את פתחי הניקוז הם ניילונים וקרטונים וזה היה הדבר העיקרי.....99% ניילונים וקרטונים. וזה היה הדבר העיקרי...הייתי שם וראיתי מה מוציאים מתוך המים. עומד בן אדם מעל פתח הניקוז, מושיט יד ומוציא ניילון, קרטון" (עמ' 23 ש' 3-30).

            עדותו של מר ברננקה, עד נייטרלי, היתה ברורה ומהימנה מאד בעיני. עלה ממנה באופן ברור ביותר כי קרטונים וניילונים חסמו את פתחי הניקוז, וכאשר פינו אותם מפתחי הניקוז התנקזו המים לתוך הפתחים והצומת התרוקנה במהירות ממי הגשמים.

            עדותו של מר ברננקה נתמכה בעדותו של התובע שהעיד כי המים זרמו לאט בגלל הקרטונים וכי כל פעם היו צריכים להוציא את הקרטונים (עמ' 7 ש' 8-9).

7.         יצויין כי בחוות הדעת הראשונה של מר מרכוס מטעם העירייה (מרכוס/1) אושר דבר סתימת הקולטנים בכיכר, אלא שנטען כי הקולטנים נסתמו בשל כפות תמרים וסכך אחר שהושלכו לרחוב לאחר שמחת תורה שחל יומיים לפני האירוע.

            מר ברננקה העיד כמצויין בציטוטים דלעיל, כי למרות שהיו גם ענפים שחסמו את פתחי הקולטנים, הם היו שוליים לחסימה והתרומה הגדולה ביותר לחסימה היתה תרומת הניילונים והקרטונים.

            אני מעדיף את עדותו של מר ברננקה בעניין הגורמים לחסימת הקולטנים שהיתה עדות ראיה ישירה ומהימנה עלי, על פני האמור בחוות הדעת של מר מרכוס, שכן זו האחרונה היתה עדות שמיעה בלא שהובא עד כלשהו לנושא הסכך.