חבות בעל במזונות אשתו בנפרד

1.            אישה תובעת מזונותיה מבעלה .

2.            התובעת (להלן : האישה) והנתבע (להלן : הבעל) נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1969. לבני הזוג שני ילדים בגירים .

3.            בני הזוג גרים בנפרד החל משנת 2003 (ראה סע' 29 לכתב התביעה) . האישה מתגוררת בדירת הצדדים עם בתה הבגירה, ואילו הבעל מתגורר בבית אימו.

4.            לטענת האישה מצבה הרפואי אינו שפיר, היא סובלת מתחלואים שונים לרבות לחץ דם גבוה, אסטמה קשה ולאחרונה אף אובחנה אצלה מחלת הסרטן (יצויין כי לאחר הגשת סיכומי הצדדים הוסיפה ב"כ האישה וצירפה, ביום 20.7.06,  מסמכים רפואיים שונים באשר למצבה הרפואי של האישה וזאת מבלי שעתרה או קיבלה את אישור בית המשפט לכך, מכל מקום, בהחלטתי זו לא התעלמתי ונתתי דעתי למצבה הרפואי הנחזה של האישה).

                לבד מכך נפגעה התובעת בתאונת דרכים בשנת 1999 וכתוצאה ממנה נחבלה קשות ברגלה ונותרה לה נכות צמיתה בשיעור של 15%, בשל פציעתה קיבלה פיצויים מחברת הביטוח בשיעור של 150,000 ש"ח  .

בשל תחלואיה האחרים נקבעה נכותה הכללית ע"י המל"ל בשיעור של 33%. לטענת האישה בשל נכותה ותחלואיה נפגע כושר השתכרותה באופן ממשי.

5.            לטענת האישה היא עובדת בגלידריה מספר שעות ביום והשתכרותה החודשית הממוצעת מגיעה לסך של כ - 1650 ש"ח .

6.            הבעל מנהל חנות למכירת רהיטים. הבעל טוען כי בהכנסותיו חלה ירידה משמעותית בשל מצב השוק ובשל נפילה עיסקית שהורתה במעשה "עוקץ" מצד שותפיו לעסקים, כך לטענתו בשנת 2000 הגיעה הכנסתו החודשית הממוצעת לסך של  כ- 6300 ש"ח לחודש הרי שבשנת המס האחרונה, 2005, עמדה הכנסתו החודשית הממוצעת על 1050 ש"ח בלבד (ראה אישור רו"ח מסומן נ/1 וכן הדוחות השנתיים שצורפו כנספחים לתצהירו, יצויין כי לסיכומיו צירף התובע דו"ח מסכם לשנת 2005 המלמד אף על הכנסה ממוצעת נמוכה יותר של כ -812 ש"ח).

               האישה טוענת כי הבעל מנהל עסקיו באופן מתוחכם תוך הסתרת הכנסותיו האמיתיות, לדבריה לבעל יש נכסי מקרקעין שונים והוא שולח ידו בעסקים שונים לרבות מכירות של ריהוט מן המזרח הרחוק המיובאים על ידו הוא, כמו כן הוא רכש מלטשות יהלומים ומכרן לאחר הגשת התביעה.

הבעל טוען מאידך, כי לאישה יש בחשבונה 200,000 ש"ח אותם קיבלה ממכירת דירת אימה והיא יכולה להעזר בסך זה לצורך מזונותיה .

7.            ביום 23.11.03 ניתנה החלטת ביהמ"ש (כב' הש' יעקב כהן) המורה לבעל לשאת במזונותיה הזמניים של האישה בשיעור של 1800 ש"ח וכן לשאת במלוא הוצאות החזקת המדור לרבות : חשמל, מים, גז, טלפון (עד לסך של 300 ש"ח לחודש), מיסים עירוניים, ועד הבית, כבלים, ביטוח ותחזוקה שוטפת של הבית.

8.            לטענת הבעל ממוצע כלל המזונות הזמניים החודשיים אותם שילם בפועל לאישה הגיע לסך של כ - 3400 ש"ח לחודש (ראה סע' 4ג לתצהירו). הבעל טוען כי עקב הירידה המשמעותית ברווחיו מהעסק אין ביכולתו לשאת בסך שנפסק לו כמזונות זמניים.

               האישה טוענת בתביעתה, מאידך, כי היא נדרשת למזונות חודשיים בשיעור של 11,240 ש"ח  לחודש (ראה סע' 16 א' לכתב התביעה)

9.            מזונות אישה -  קיצורה של הלכה

                אלו מושכלות היסוד בחובת המזונות של האיש היהודי לגבירתו -

9.1          אדם חייב במזונות בן זוגו על פי הוראות הדין האישי החל עליו. על יהודי חלים, איפוא, דיני המשפט העיברי. (סע' 2 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט 1959)

חובת מזונות האישה המוטלת על הבעל נזכרת בתלמוד ומתוך שכך הוטמעה בפסיקת בית המשפט. כך לשונו של התלמוד (כתובות, פרק ד', משנה ב')  -

                " הבעל שאוכל פירות בחייה וחייב במזונותיה בפרקונה ובקבורתה..."

                וכך לשונו של בית המשפט  (ע"א 87/49 לוין נ' לוין, פד"י ה' 94, 935)-