- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
אמן מכר במקביל למספר אנשים שונים זכויות יוצרים בפסליו
|
א בית המשפט המחוזי בירושלים |
1192-99
24.7.2006 |
|
בפני : משה דרורי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: שדה ראובן עו"ד יאיר רונן |
: 1. עזבון המנוח טסלר מרדכי ז"ל 2. לויזון אליעזר עו"ד טישלר ישעיהו עו"ד ממן ציפורה |
| פסק-דין | |
כללי
- התובע, התקשר עם אמן העוסק בפיסול בהסכם לרכישת זכות היוצרים בפסליו. לאחר מספר שנים, התברר לתובע, כי נתבע 2, בעל גלריה לאומנות בירושלים, מוכר גם הוא את פסליו של האמן, אותם פסלים אשר לגביהם, לטענת התובע, רכש מהאמן את זכות היוצרים באופן בלעדי.
נתבע 2, בתגובה לפנייתו של התובע, טען כי רכש את הפסלים מנתבע 1 בתום לב, מתוך הידיעה כי לנתבע 1 יש הסכם זכויות יוצרים עם האמן. ואכן, נתבע 1 - לפני מותו - טען כי למעלה משנה קודם להסכם שנחתם בין התובע לבין האמן, חתם האמן על שני הסכמים דומים איתו, ועל כן זכות היוצרים בפסלים בתקופה הרלבנטית - היו שלו, דהיינו: של נתבע 1, ולא של התובע. לפיכך, טוענים הנתבעים, מכירת הפסלים - אשר יוצרו, לטענת נתבע 1, בתקופה בה הוא היה בעל זכות היוצרים בפסלים - לנתבע 2, היתה כדת וכדין.
בפנינו, אפוא, מחלוקת בין הצדדים ביחס לשאלה מי הוא בעל זכות היוצרים בפסלים, אשר הוצגו בגלריה של נתבע 2 ונמכרו שם על ידי נתבע 2.
הצדדים
- א. התובע, מר ראובן שדה, הוא הבעלים והמנהל של גלריה לאומנות בשם "יהודית" (להלן - "הגלריה בצפת"), הנמצאת במרכז העיר העתיקה של צפת (להלן - "שדה" או "התובע").
ב. נתבע 1, הוא עזבונו של מר מרדכי טסלר ז"ל, אשר הוא - בחייו - יצק ומכר את הפסלים נשוא המחלוקת לנתבע 2 (להלן - "טסלר").
ג. נתבע 2, מר אליעזר לויזון, הוא מנהלה של גלריה לאומנות בשם "JUDAICA HEILROOMS" (להלן - "הגלריה בירושלים"), הנמצאת במלון "לרום" בירושלים (להלן - "לויזון" או "הנתבע").
- דמויות נוספות משחקות תפקיד בסכסוך הנוכחי. מן הראוי להציגן בפתח הדברים, על אף שאינן צד פורמלי בהליך הנוכחי. אלו הן הדמויות:
א. מר איגנץ אימברמן, הידוע בשמו האומנותי ניקי אימבר (להלן - "אימבר" או "האמן"), אשר זכות היוצרים ביחס לפסליו, הן מוקד הסכסוך.
ב. אשתו (לשעבר) של טסלר בזמנים הרלבנטיים לתביעה - הגב' דבורה טסלר (להלן - "דבורה").
ג. מר רן טסלר, בנם של טסלר ושל דבורה (להלן - "רן" או "הבן").
ד. מריו אקדסמן ומרדכי עזרא, הרוכשים של בית היציקה שהיה בבעלות טסלר ודבורה (להלן - "מריו" ו-"עזרא" בהתאמה).
ההסכמים
- אין מחלוקת בין הצדדים, כי ביום 1.1.1988 נחתם בין האמן לבין שדה ואביו - מר אברהם שדה ז"ל - הסכם בו רכשו שדה ואביו מהאמן, באופן בלעדי, את זכות היוצרים ביחס לכל יצירותיו, לתקופה של חמש עשרה שנה מיום חתימת ההסכם (נספח ב לכתב התביעה).
ואלו הם עיקרי הוראותיו של ההסכם, אשר בו נקבעו הדברים הבאים:
" הסכם
שנערך ונחתם בצפת ביום 1 לחודש ינואר שנת 1988.
בין
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
