עובד מס הכנסה שהושעה ופרש לגמלאות אינו זכאי לקידום בדרגה

השופטת נילי ארד

1.         שאלת זכאותו של המערער לקידום בדרגה עם פרישתו לגמלאות היא העומדת להכרעתנו, במסגרת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופט מיכאל שפיצר; עב 366/01).

רקע עובדתי וההליכים שברקע הערעור שלפנינו

2.         המערער הועסק באגף מס הכנסה החל משנת 1962. בסוף שנת 1994 הוגשו נגד המערער שתי קובלנות משמעתיות, במסגרתן יוחסו לו מעשי חבלה בפעולות שביקש לערוך אגף מס הכנסה לאכיפת ניהול ספרי הכנסות. עובר להגשת הקובלנות שימש המערער כאחראי ביקורת חוץ, ניהול ספרים (מפקח). בעקבות הגשת הקובלנות הועבר המערער מתפקידו לתפקיד מפקח מס בכיר בחוליית העצמאים. נוסף על כך, הושעה המערער על ידי נציב שירות המדינה (להלן: הנציב) בהליך השעיה דחופה, וביום 14.12.1994 החליט הנציב על השעיית המערער עד לסיום ההליכים המשמעתיים בעניינו.

ביום 26.4.1995 הוגשה לבית הדין למשמעת תובענה נגד המערער, וחודשיים לאחר מכן, ביום 28.6.1995 הוגשה נגד המערער קובלנה נוספת שעניינה התנהגות בלתי הולמת, חריגה מסמכות וניסיון חבלה נוסף בפעולה לאכיפת ניהול ספרים. ביום 9.6.1996 הוגשה התובענה מחדש, לנוחות בית הדין למשמעת, כשהיא כוללת את התובענה המקורית ואת הקובלנה הנוספת (בד"מ 20/95).

3.         בירור התובענה בבית הדין למשמעת נמשך זמן רב, בין היתר נוכח התנהלותו של המערער, אשר פיטר את הסנגורית שמינה לו בית הדין למשמעת, ולאחר שפיטר את הסנגור ששכר ייצג עצמו בהתדיינות. כך אירע, שבמהלך בירור התובענה וטרם סיומה, פרש המערער לגמלאות, ביום 1.1.1998, במלאת לו 65 שנה.

            במצב דברים זה, ניתנה ביום 29.7.1998 החלטתו של בית הדין למשמעת בזו הלשון:

            "לאחר שמר שפירו יעקב, הנאשם, פרש מהשירות לפי הוראות החוק, במלאת לו 65 שנה, ראה בית הדין לנכון, לפי סעיף 65 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963... לשקול את המשך ההליכים האלה, ונראה לבית הדין שמן הנכון יהיה להפסיק הדיון, כשהסיבה העיקרית היא שאמצעי המשמעת שאפשר להטיל על הנאשם, גם אם יחויב בדין, אינם משמעותיים עוד, משפרש...

            כמו כן מחליט בית הדין, בהתאם לסעיף 10(6) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970, לראות בתקופה בה היה מר שפירו מושעה עקב הקובלנה וההליכים האלה, כתקופת שירות, שכן הפרישה של מר שפירו היתה מחויבת על פי דין, וגם הוא, כמוהו כמפוטר, מנוע מלחזור לשירות. ראה גם סעיף 46.363(ב) בתקשי"ר.

            ועוד, להשוואה, סעיף 54א לחוק המשמעת קובע שמושעה שהורשע בבית הדין ופוטר עקב ההרשעה, תקופת השעייתו לא תבוא בחשבון לצורך קביעת פיצויי הפיטורים, ומשתמע מכך שבכל מקרה אחר - היא כן תובא בחשבון. בהשלכה מההוראה האמורה לגבי פיצויי פיטורים, נראה לבית הדין, שמשהוחלט על הפסקת הליכים, בלי להרשיע את מר יעקב שפירו, יש להביא את תקופת ההשעיה בחשבון לענין הגמלאות.

            בקובענו כאמור בסעיף 4 לעיל, הביא בית הדין בחשבון שעקב הפסקת ההליכים איננו יכולים, כמובן, לקבוע שהוכחו האישומים שבגינם הושעה מר שפירו והועמד לדין, אף שכל ראיות התביעה הוגשו ונמצאים בפני בית הדין, והתביעה הודיעה 'אלה עדי'. כמובן שהחלטתנו זו גם אינה מהווה זיכוי, אלא הפסקה - כפשוטו" (להלן גם: החלטת בית הדין למשמעת) .  

4.         בהכרעתו בערעור שהגישה המדינה כנגד החלטתו של בית הדין למשמעת קבע השופט יצחק זמיר כי אין להתערב בהחלטה זו, ככל שמדובר בהפסקת ההליכים בעניינו של המערער, מכיוון שההחלטה "לא גרמה עיוות דין". אשר לחישוב גמלתו של המערער נקבע, כי ההחלטה ניתנה בחריגה מסמכות, מן הטעם ש"החלטה על הפסקת הליכים אינה פסק דין לגוף העניין. ההחלטה אינה מרשיעה את הנאשם, אך גם אינה מזכה אותו. היא החלטה דיונית ולא החלטה מהותית". על כן, לא היתה לבית הדין למשמעת "סמכות או יסוד להחליט בדבר זכות הנאשם לגמלה, לטוב או לרע". אי לכך, הורה בית המשפט העליון על ביטול החלטת בית הדין למשמעת לפיה תקופת ההשעיה של המערער תיחשב כתקופת שירות לצורך חישוב גמלתו. סוגיה זו נותרה פתוחה להכרעה "אם על ידי נציב שירות המדינה... ואם על ידי בית הדין לעבודה" (עש"מ 5669/98 מדינת ישראל נ' שפירו, פסק דין מיום     14.3.1999). 

5.         בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון ובמענה לפנייתו של המערער החליט הנציב "להיעתר לבקשה להתחשב בתקופת השעייתו של הגמלאי לעניין זכויותיו שמכוח חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970" (מכתבו של עו"ד שחר הכספי, סגן בכיר ליועץ המשפטי (בפועל) בנציבות שירות המדינה מיום 18.5.1999).

            לא נחה דעתו של המערער, ובמכתב מיום 6.7.1999 התרעם בא-כוחו בפני הנציב על כך ש"בתקופת השעייתו של מרשי קודמו המקבילים לו בתפקידו בדרגתם מ-19 ל-20 דבר אשר נמנע ממרשי עקב השעייתו"; וכי "למרשי לא ניתנה דרגת פרישה כמקובל לגבי כל העובדים בשירות המדינה". 

פנייתו זו של המערער נענתה בשלילה, כעולה ממכתבו של עו"ד שחר הכספי אליו, מיום 1.8.1999:

"... הריני להודיעך כי לא מצאנו כל הצדקה להמליץ לנציב להיענות לבקשות הנוספות של מרשך, כפי שפורטו במכתבך שבסמך...

אין כל ראיה ודאית לכך כי מרשך היה מקודם בדרגות לולא השעייתו. קידום בדרגה אינו דבר אוטומטי, והוא מותנה, בין השאר, בחוות דעת טובה מצד הממונים.

נסיבות עזיבתו של מרשך את שירות המדינה אינן מצדיקות מתן דרגת פרישה...