העברת תובענה במקרקעין לבית המשפט המחוזי

1.      המבקשים הינם תושבי נצרת והבעלים כדין של המקרקעין הידועים כחלקה 85 בגוש 16524 בקרקעות נצרת. המבקשת מס' 1 הינה אמם של המבקשים מס' 2-5.

2.      המשיב, בן דודם של המבקשים מס' 2-5, והינו הבעלים של המקרקעין הידועים כחלקה 84 בגוש 16524 בקרקעות נצרת, ושל 5/8 חלקים במקרקעין הידועים כחלקות 111 ו- 112 באותו גוש.

3.      בכתב - תביעתו, טוען המשיב, כי הנתבעים-המבקשים כאן - ביצעו, בזמנו, עבודות בניה רבות-היקף, ללא היתר כדין, שכללו, בין השאר, בנית הבתים בהם מתגוררים הם ובניה חדשה של בנין נוסף. הבניה היתה על חלקה 85 האמורה. (להלן: "עבודות הבניה"). וכן, התברר לו, אומנם, בדיעבד ולאביו המנוח עוד לפניו, כי המבקשים הסיגו את גבולו, בכך שחלק מעבודות הבניה (חצר, יציקות בטון וקטע מהגדר) בוצעו, בפועל, על חלקה 84 האמורה, שהיא בבעלותו. וכן, עבודות הבניה, בוצעו, ללא שמירת מרחק כדין ובניגוד לדיני התכנון והבניה.

4.      בזמנו, וכאשר עבודות הבניה (בחלקן), היו בעיצומן, עתר אביו של המשיב לבית-המשפט, כי יוציא מתחת ידו צו מניעה זמני וקבוע, להפסקת עבודות הבניה (ת.א. 3357/00, בש"א 2740/00). בית-המשפט (כב' הנשיא כתילי) נעתר (ביום 9.6.00) לבקשה למתן צו מניעה זמני, כמבוקש. התובענה, נידונה ע"י כב' השופטת נבילה דלה-מוסא. בית-המשפט קיים מספר רב של ישיבות מקדמיות, אך נאלץ (ביום 1.4.04) למחוק את התובענה, ביחד עם התובענה בת.א. 5273/98, בהן הדיון אוחד, מחמת חוסר מעש.

5.      בתובענה דנא, עותר המשיב לבית-המשפט, כי יחייב את המבקשים-הנתבעים בתובענה - כדלקמן:

"להרוס כל בניה שנבנתה על ידם ו/או מי מטעמם בחלקת התובע 84 הנ"ל ו/או שלא במרחק של 3 מ' מגבול החלקות 84 ו/או 112 הנ"ל; לצוות עליהם להמנע מכל שימוש שעושים היום בחלקה 84, ולסלק את ידם הימנה ובמיוחד לצוות על הנתבעים להרוס את הקיר והבטונים שנבנו על-ידם תוך פלישה לחלקת התובע ולהפסיק לאלתר שימוש הנתבעים בחלקה 84. כן, לצוות על הנתבעים שלא יפריעו בסימון גבול הדרך, סלילתה והתקנת שער בגבולה עם הכביש ולחייב את הנתבעים לשאת בעלויות ביצוע האמור בסעיף זה" (סעיף 17 לכתב התביעה).

6.      בכתב-ההגנה, הכחישו הנתבעים - המבקשים כאן - למעשה, את טענותיו המהותיות של התובע-המשיב.  הם הוסיפו וטענו, בין השאר, כי עבודות הבניה בוצעו כדין ובהתאם לחוק התכנון והבניה. כמו-כן, העלו הם טענה מקדמית, בדבר חוסר סמכותו הענינית של בית-המשפט לדון בתובענה. לטענתם, בית-המשפט אינו קונה סמכות ענינית לדון בתובענה. המדובר, למעשה, בסכסוך משפחתי. בית-המשפט לעניני משפחה הוא ורק הוא, בעל הסמכות הענינית לדון בתובענה. לחילופין, ענין לנו, בתובענה בה הסעד הוא צו להריסת חלק מהמקרקעין, מכאן שבית-המשפט המחוזי, הוא המוסמך לדון ולהכריע בה.

הבקשה

7.      המבקשים טוענים, כי על בית-המשפט לדחות את התובענה על הסף, מחמת העדר סמכות ענינית, וזאת על-פי  מצוות תקנה 101(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. (להלן: "התקנות"). לחילופין, להורות על העברת התובענה לבית-המשפט לעניני משפחה נצרת. לטענתם, חוק בתי-המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה - 1995 (להלן: "חוק בתי-המשפט לעניני משפחה) שקובע, כי "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה יהא נושאה או שוויה אשר יהא", תידון בבית-המשפט לעניני משפחה. בעניננו, המדובר בתובענה בין שני עזבונות של אחים, ובתור שכזו, הינה תובענה בעניני משפחה ומקומה להתברר בבית - המשפט לעניני משפחה. לחילופי חילופין, להורות על העברת התובענה לבית-המשפט המחוזי נצרת, כי המדובר בסעד של צו הריסה של חלק מהמקרקעין, וסעד זה מקומו להתברר בבית-המשפט המחוזי.

התגובה לבקשה

8.      אליבא דמשיב, יש לטעון את הטענה בדבר חוסר סמכות ענינית בהזדמנות הראשונה, ומשלא עשו כך המבקשים, אזי רואים אותם כמי שהודו בסמכותו של בית - המשפט לדון בתובענה והם מנועים מלהעלות טענתם זו, בשלב זה של הדיון, שהוא שלב מתקדם.

9.      וכן, לבית-המשפט לעניני משפחה, אין סמכות ענינית לדון בתובענה דנא. אין המדובר בתובענה שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. המונח "בן משפחה", כהגדרתו בסעיף 1 לחוק בתי-המשפט לעניני משפחה, אינו כולל "בן דוד".

הפלוגתא

10.    מיהות הערכאה השיפוטית המוסמכת לדון בתובענה שבתיק העיקרי, היא היא השאלה שבמחלוקת: האם בית-משפט זה? האם בית - המשפט המחוזי? או שמא, לא זה ולא זה, אלא בית-המשפט לעניני משפחה.

דיון ומסקנות

כללי

11.    ענין לנו בשאלת סמכותו הענינית של בית-המשפט. סעיף 16 לחוק יסוד: השפיטה התשמ"ד - 1984 קובע, כי הקמת בתי-משפט מחוזיים, בתי-משפט שלום ובתי-משפט אחרים, סמכויותיהם, מקום מושבם ואזורי שיפוטם יהיו לפי חוק. סעיפים 40 ו- 51 לחוק בתי-השמפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984 (להלן: "חוק בתי-המשפט") קובעים את תחומי הסמכות של בתי-המשפט המחוזיים והשלום. הוראת סעיף 51 לחוק בתי-המשפט קובעת, בהאי לישנא, כדלקמן:

"(א) בית-משפט שלום ידון באלה:

(1)(א).....;