הרקע העובדתי
התובע, מר אשר עוז ואשתו, שבינתיים התגרשו זה מזו, ניהלו חשבון בנק שמספרו 97152 בבנק פועלי אגודת ישראל - פאג"י (נתבע 2). התובע העיד, כי הוא מנכ"ל חברת הניהול גני אביב בעיר לוד, האחראית לניהול 5000 יחידות דיור. בפועל, כך לדברי התובע מר עוז, נוהלה הפעילות בחשבון על ידו.
פעילותו של התובע בחשבון החלה ברכישת ניירות ערך בסך של כ-250,000 ש"ח, מיד עם פתיחת החשבון, בתאריך 5.5.03. מדובר בחשבון שאליו הועברה חלק מפעילותו העסקית של התובע מבנק הפועלים. החשבון בבנק הפועלים נוהל על שם אשתו של התובע, והוא לא היה מורשה לפעול בו. התובע לא מצא לנכון להסביר מדוע החשבון בבנק הפועלים נוהל רק על שם אשתו, אך ציין כי נמשכו מהחשבון שיקים בסך של 300,000 ש"ח בחתימת ידה של אשתו "שאני גלגלתי אותם בשביל שיהיה לי כסף להתחיל את התיק הזה" (ע' 81 ש' 16).
עניינה של התביעה בעסקת פורוורד, שהתובע ביצע בתאריך 30.5.03, עם חדר העסקאות של הבנק הבינלאומי הראשון (נתבע 1, להלן: "הבנק"). בשיחה טלפונית, שיזם התובע עם חדר העסקאות של הבנק, שוחח התובע עם הדילרית בחדר העסקאות, יעל מלכי. בחלק מהשיחה השתתף גם מנהל הסניף בבנק פאג"י, מר אמיתי וייס, וזאת לבקשת התובע עצמו. השיחה הוקלטה על ידי הבנק, כחלק משגרת העבודה שם, ותמלילה הוגש בהסכמת התובע לתיק ביהמ"ש.
שיחה משולשת זו, שהתנהלה בעיקר בין התובע לבין הדילרית, היא ראשיתה ואחריתה של מחלוקת עזה הנטושה בין הצדדים. המחלוקת מתמצית בשאלה - האם למכור מטבע יורו אל מול היין היפני ביקש התובע, או שמא לקנות חשקה נפשו?
מחלוקת זו אינה סמנטית בלבד. משמעות כספית ניכרת מתלווה אליה, שכן התובע טוען כי בוצעה עסקה הפוכה מזו שביקש, וכתוצאה מכך נגרמו לו להפסדים ישירים ועקיפים, בסכום כולל של 793,946 ש"ח. הנתבעים, שהיו מיוצגים בתביעה במשותף וטענותיהם נטענו כמקשה אחת, מכחישים טענותיו של התובע וטוענים, כי אין כל ממש בתביעתו.
לצורך הדיון, עלינו להיכנס לחדר העסקאות באופן וירטואלי ולבחון את פרטי העסקה השנויה במחלוקת. אולם, תחילה ראוי לנו כי נברר משמעותה של עסקת פורוורד מהי, ורק לאחר מכן ניגש לבירור המחלוקת עצמה.
עסקאות פורוורד
בתחום העסקאות העתידיות במט"ח, מבוצעות עסקאות המתייחסות לשערי מטבע שונים. על פי רוב מבוצעות העסקאות באמצעות בנק, או מוסד פיננסי דומה, המשמש כמתווך בעסקה. הבנק אינו לוקח סיכון, אלא מתכסה על ידי ביצוע עסקה נגדי עם גורם אחר, כגון בנקים בחו"ל (ד"ר רפי אלדור,
שוק המעו"ף, אופציות וחוזים עתידיים (2004) 27).
במסגרת עסקת אופציה במט"ח, ניתנת לאוחז באופציה הזכות לדרוש מכותב האופציה, למכור או לקנות (בהתאם לסוג העסקה) מטבע חוץ אחד ("נכס הבסיס"), כנגד מטבע חוץ אחר, בשער חליפין ובמועדים קבועים מראש (ע"א 7302/96
בנק המזרחי בע"מ נ' לילוף, פ"ד נה(3) 200, 202).
מבחינים בין שני סוגי עסקאות אופציה: רכישה ומכירה. אופציה רכישה (call) על מטבע כלשהו, מקנה לבעל האופציה את הזכות לקנות מכותב האופציה את נכס הבסיס, בתנאים הקבועים בחוזה האופציה, במחיר הקבוע בתנאי האופציה (מחיר מימוש) ובזמן הקבוע בו.
אם ביום מימוש האופציה, מחיר נכס הבסיס שווה או נמוך ממחיר המימוש, לא יתבצע מימוש האופציה, והפרמיה ששולמה לכותב האופציה בעת יצירת האופציה נשארת בידיו ומהווה את הרווח שלו. אם ביום המימוש מחיר נכס הבסיס גבוה ממחיר המימוש, נוצר רווח לבעל האופציה, בסכום ההפרש, בניכוי הפרמיה והעמלה ששילם עבורה.
אופציה מכירה (put) על מטבע כלשהו, מקנה לבעל האופציה את הזכות למכור לכותב האופציה במחיר המימוש את נכס הבסיס, בתנאים הקבועים בחוזה האופציה.
כאשר מחיר נכס הבסיס נמוך ממחיר המימוש, נוצר רווח לבעל האופציה בסכום ההפרש שבין מחיר המימוש לבין מחיר נכס הבסיס, בניכוי הפרמיה והעמלה ששילם עבורה. אם ביום המימוש מחיר נכס הבסיס שווה או גבוה ממחיר המימוש, אז לא יתבצע מימוש האופציה, והפרמיה ששולמה לכותב האופציה נשארת בידיו ומהווה את הרווח שלו.
(ראה, ע"א 195/85
בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סוראקי, פ"ד מב(4) 811; ת.א. (חי') 875/95
חדד נ' חדד, פ"מ תשנ"ח(6) 351).
העסקאות העתידיות במט"ח מבחינות בין עסקת פורוורד (forward), לבין עסקת ספוט. עסקת פורוורד היא עסקת חליפין בין שני מטבעות, על פי שער מוסכם מראש בשעת ההתקשרות, בסכום מוגדר, לביצוע בתאריך נתון בעתיד, שהוא התאריך האחרון למתן הוראה לסגירת העסקה. עסקת ספוט היא אותה עסקה ממש, אלא שמועד ביצועה הוא שני ימי עסקים ממועד עריכתה.
עסקאות פורוורד הן בעלות אופי ספקולטיבי מובהק. הן מבוססות על הימור, על פי ניחוש מחיר עתידי של סחורות שונות (מתכות, מצרכי מזון) וכן ניירות ערך או שערי מטבע, בבורסות של השוק העולמי (ע"פ 173/75
מ"י נ' יהושע בן ציון, פ"ד ל(1) 119).
במקרה דנן מוסכם, כי העסקה שביקש התובע לבצע היתה עסקת פורוורד.
ידוע לכל, כי העוסק בעסקאות פורוורד נוטל על עצמו סיכון ממשי, שתוצאותיו הצפויות הן רווח או הפסד בסכומי עתק. על פי רוב מבוצעות עסקאות פורוורד באמצעות ברוקרים הבקיאים בתחום זה, על יתרונותיו וחסרונותיו. הסיכון הצפוי ללקוח מופקד בידיו של הברוקר ועליו הוא משליך את יהבו. הסיכון גדל פי כמה וכמה, כאשר אדם מבקש לבצע עסקאות פורוורד בעצמו. במקרה מעין זה, מזנק הלקוח ליורה הרותחת ללא חליפת מגן, בדמותו של ברוקר בעל ניסיון.
מר אשר עוז ביקש לבצע את עסקת הפורוורד ללא עזרתו של בעל מקצוע מיומן, למרות שהעיד על עצמו, כי הוא חסר כל ניסיון בתחום זה. מר עוז אף הרחיק לכת וטען,
"לא ביצעתי בחיים שלי עסקת מטבע בשום מקום, חוץ מבנק פאג"י אצל אמיתי, וזה גם היו שם 3 או 4 עסקאות, כולל העסקה הזאת" (ע' 90 ש' 15).