העלאת טענת הגנה מן הצדק ע"י נאשם שבנה ללא היתר ונמנע מלקיים צו הריסה

החלטה

1. הנאשם עומד לדין בתיק זה על אי ציות לצו בימ"ש - עבירה על סעיף 210 לחוק התכנון
והבניה, התשכ"ה-1965 )להלן:"החוק"(, צו שניתן כחלק מגזר הדין בת.פ. 5532/99, של
בימ"ש השלום בחדרה, מיום 6.6.00, לפיו לאחר שהורשע הנאשם בדין, הוטל עליו, בין
היתר, להרוס את המבנה נשוא האישום בתיק הנ"ל, שהוקם ללא היתר על קרקע המוכרזת כקרקע
חקלאית, מבנה בקומת עמודים חלקית, מסד ועליו קומת מגורים בשטח של 168 ממ"ר, ומעליה
קומת מגורים בשטח של 90 ממ"ר, שהוקמו על אדמה השייכת לנאשם במגרש בחלקה 2 בגוש
12153, באדמות שכונת אלביאר בעיר אום אל פחם, )להלן:"המבנה"(.

כאמור, ביהמ"ש ציווה על הנאשם להרוס המבנה תוך 24 חודשים מיום מתן גזר הדין, אלא אם
יהיה למבנה היתר בניה כדין.

בעובדות כתב האישום נטען, כי ביום 7.7.02, הייינו, בחלוף כ-25 חודשים מיום מתן גזר
הדין, ביקר במקרקעין מפקח בניה מטעם המאשימה, ומצא כי המבנה לא נהרס. כמו כן, בכתב