חיפוש פסקי-דין

תקציר AI: בפסק דין זה דן בית המשפט המחוזי בחיפה בערעור שהגישה האם על החלטת בית משפט לנוער שהורה להוציא את הקטינה, ילידת 2011, מביתה לתקופה של 30 ימים למרכז חירום. הדיון התנהל לאחר דיווחים חוזרים על אלימות מצד האם ובעלה כלפי הקטינה וילדי המשפחה, כאשר הקטינה סבלה מפגיעות גופניות ומצוקה רגשית. למרות ניסיונות לטיפול בקהילה ובמסגרת מועדונית טיפולית, האלימות נמשכה והמצב הרגשי של הקטינה היה רעוע. האפוטרופוס לדין של הקטינה, העו"ס לחוק הנוער ומנהלת אגף הרווחה תמכו בהחלטה להוציא את הקטינה למרכז חירום לצורך הגנה, טיפול ואבחון. האם התנגדה להוצאה וטענה כי הקטינה פוגעת בעצמה וכי הוצאה למרכז חירום תגרום לה נזק משמעותי, ואף הציגה מסמכים רפואיים של הפסיכיאטרית המספקים תמיכה חלקית לטענתה. בית המשפט בדק את המסמכים והראיות למול חומרי החקירה והדיווחים ולהערכות אנשי המקצוע, והגיע למסקנה כי קיימת סכנה ממשית להתמודד עם האלימות בבית וכי הטיפול בקהילה אינו מספיק. לפיכך דחה בית המשפט את הערעור וקבע כי טובת הקטינה מחייבת את הוצאתה הזמנית למרכז חירום לתקופה של 30 ימים לצורך אבחון וסיוע מקצועי. במסגרת שהייתה מאפשרת קשר מתמיד עם האם דרך ביקורים ושיחות טלפון, וזאת מתוך מטרה לשמור על המשך קשר ואהבה בין האם לילדה תוך שמירה על בטיחות הילדה. בית המשפט הצביע על חשיבות ההבנה כי ההחלטה נועדה להגן על הקטינה ולא להפחית מהיותה בת משפחה אהובה.

תוצאה: הערעור נדחה וקבע כי יש להוציא את הקטינה למרכז חירום לתקופה של 30 ימים לצורך הגנה, טיפול ואבחון, תוך שמירת קשר עם האם.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בית משפט לענייני משפחה בנצרת דן בבקשת צו הגנה שהגיש האב נגד האם, בטענה לאלימות כלפי ילדיהם הקטינים ולבעיות נפשיות המסכנות את ילדיהם. האב טען כי האם נהגה באלימות פיסית ומילולית קשה כלפי ארבעת ילדיהם, וכי היא מסוכנת להם, ולכן יש להעביר את הילדים למשמורתו. האם הכחישה את הטענות והציגה כי הילדים מטופלים היטב במסגרת משפחתה. במסגרת הדיון התברר סיפור מורכב הכולל מערכת יחסים אינטימית תקופה בין האם לאחיו של האב, אירועי אלימות ועוד טענות הדדיות שהכבידו על ההכרעה.

תוצאה: בית המשפט הורה על העברת הילד פלוני ממשמורת האב ומשפחתו לטיפול עו"ס ולאם למשך שלושה חודשים, והותיר את יתר הילדים במשמורת האם; נקבעו הסדרי שהות וקשר במסגרת מרכז קשר, וביטל את בקשת הצו להגנה בין ההורים.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: במקרה מדובר בקטין המתגורר עם סביו וסבתו שהוכרו כמשפחת אומנה בעקבות נסיבות חייו הקשות. העו"ס לחוק הנוער הגישה בקשה להעביר את הקטין למרכז חירום אינטראני, בטענה כי הסבים אינם מצליחים להציב גבולות לקטין ולטפל בקשייו הרגשיים. בדיונים שהתקיימו בבית המשפט הוצגו חלופות שונות כגון שילוב במועדונית בבית הספר וסיוע רגשי, אך הקטין סירב להשתלב במועדונית, והובהר כי מועדוניות סוג זה פועלות חמישה ימים בשבוע בלבד. בהמשך, התקיים דיון עם מעורבים נוספים, בהם יועצת בית הספר והגורמים המטפלים, ונבחנה אפשרות שילובו של הקטין במועדון ספורט מקצועי עקב תחומי העניין שלו והמלצות היועצים. בית המשפט הדגיש את חשיבות ההתאמה הטיפולית המדויקת לילד ואת הצורך בבחינת חלופות לפני הוצאה למסגרת חוץ ביתית, תוך שימת דגש על הקמת מועדוניות גמישות יותר המתאימות לשהייה חלקית בשבוע. בנוסף, הובא לידי ביטוי היתרונות של שילוב ילדים בסיכון בפעילות ספורטיבית מקצועית כאמצעי תומך בהתפתחותם ובהעצמתם. לאור כל אלה, החליט בית המשפט לדחות את בקשת ההעברה למרכז חירום, ולהורה על שילוב הקטין בבית הספר במועדון הספורט המותאם לו, תוך המשך קבלת המעטפת הטיפולית הניתנת לו ויצירת שיתוף פעולה בין כל הגורמים הרלוונטיים. נקבע כי תוגש בתוך הזמן הקרוב תסקיר עדכני על מצבו של הילד, ולמקרה הפרסום הוחלט להסיר פרטים מזהים.

תוצאה: בית המשפט החליט שלא להעביר את הקטין למסגרת חוץ ביתית במועד זה, והורה על שילובו בבית הספר ובמועדון הספורט המתאים, תוך המשך מתן טיפול וסיוע סביבתי בידי הסבים ורשויות הרווחה.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בפסק הדין נדונה בקשה לביטול צו עיכוב יציאה שחל על קטין בן 17.5, שהוצא במסגרת הליכי גירושין בין הוריו לפני כשש שנים. המבקש ביקש לבטל את הצו לטובת נסיעה לאמסטרדם עם חבריו לפני גיוסו לצבא. האב התנגד לבקשה בטענה כי הקטין סובל מבעיות נפשיות, מטופל בתרופות וחשש מפגיעה בעקבות אפשרות לשימוש בסמים בחו"ל. בחינת התיק כללה שמיעת עדויות של הקטין, הוריו, חוות דעת פסיכיאטרית ועדות ממעסיקו. הקטין הציג עצמו כאחראי, מודע להשפעות הטיפול התרופתי ומצהיר שאינו מעוניין לבצע שימוש בסמים. האב התקשה לקבל את שינוי עמדת הפסיכיאטר שהמליץ בתחילה שלא לאפשר יציאה מהארץ אך לאחר בדיקה יסודית המליץ אחרת. הורה האם תמכה בבקשה והדגישה כי הקטין אחראי ויודע להבחין בין טוב ורע. בית המשפט דן ביחסי ההורים והקטין, תוך התמקדות בטובת הקטין, והחליט לאפשר את ביטול צו עיכוב היציאה, מתוך הכרה בזכותו של הקטין לחופש תנועה ובהמשך תפקודו האחראי, גם במסגרת טיפולו הרפואי. הוחלט שלא להטיל הוצאות על הצדדים.

תוצאה: צו עיכוב היציאה מהארץ בוטל והקטין הותר לצאת לטיול באמסטרדם, לאחר שקבע בית המשפט כי טובתו וחופש תנועתו עולים על החששות שהועלו.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בית המשפט קבע כי קהילת לב טהור הינה כת פוגענית המאמצת עקרונות של שליטה פסיכולוגית ונזקקות לקטינים. עקב כך נגזר כי על המדינה למנוע הצטרפותם של פרטים נוספים לקהילה ולהחזיר את ילדי הקהילה למדינת ישראל.

תוצאה: החלטת בית המשפט קובעת כי קהילת לב טהור היא כת פוגענית המפגינה מאפיינים מזיקים. בעקבות זאת, יש לנקוט בפעולות כדי למנוע הצטרפות פרטים חדשים לקהילה זו ולהשיב את ילדי הקהילה לישראל. החלקים המיוחדים בפסק הדין המתקשרים למשפחות ב' וח' יהיו חסויים מהציבור והשמות יישארו חסויים.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בפסק הדין נדונה בקשה של האם להוסיף לבנם, שנולד לה מהקשר רומנטי לא רשמי עם האב, את שם משפחתה לשמו לצד שם משפחת האב. האם טענה כי האב מתעלם מחובותיו, אינו בקשר עם הבן, ואין לו מעורבות הורית ראויה, וכי הוספת שם משפחתה תקל על התקשורת עם הרשויות ותבסס את הקשר המשפחתי מצידה. האב התנגד, טען כי מעולם לא היה קשר רומנטי עם האם, שהודיע באיחור על הולדת הילד, ופגש בכך ניסיון לפגוע בקשרו איתו. כמו כן, התנגד האב מהסתייגות לערכיו החרדיים, והביע חשש כי הוספת שם האם תרחיק את הבן ממנו. נערך תסקיר סעד שהצביע על נתק בין האב לבן, תיאר את האם כתובענית לשליטה, המליץ שלא לאשר את ההוספה ללא הסכמה, והדגיש כי הוספת השם עשויה להרחיק את האב מהבן. לאחר הדיון חזרה באת כוח היועמ"ש מהתנגדותה. השופט דחה את המלצות התסקיר וטען כי הן מוטות, ושיקול טובת הילד מצדיק את ההסכמה להוספת שם המשפחה של האם לצד שם האב. השופט הדגיש כי החוק מורה בדרך כלל להעניק שם משפחת האם לילדים לא-נישואים, וכי לא נדרש אישור האב במקרה של הוספה ולא החלפה. האב אינו ממלא את תפקידו, ועדיף להבהיר את זהות הילד ושורשיו בצורה מלאה, ולכן הוספת שם האם תיטיב עם הילד ותשפר את זהותו העצמית והחברתית. הוסרה התנגדות האב שנחשבה לבלתי מבוססת וקבע כי הילד יישא שני שמות משפחה. הורה לשאת בהוצאות את האב בגובה 5,000 ש"ח.

תוצאה: בית המשפט אישר את הוספת שם משפחת האם לשם הבן, וקבע ששמו יהיה שם האב ואחריו שם האם, וכן הטיל על האב לשאת בהוצאות בסך 5,000 ש"ח.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: הערעור הוגש על ידי האם נגד החלטת בית משפט לענייני משפחה שקבעה הסדרי ראייה בין האב לקטינים בהתאם להמלצות תסקיר וועדת התסקירים. האם טענה כי התסקיר לקוני ואינו לוקח בחשבון את טובת הקטינים, את פעילותם החברתית ואת המלצות מקצועיות של מטפלים. נטען שההחלטה אינה מנומקת, פוגעת בתזמון פעילותם החברתית של הילדים ומונעת את הזמינות לטיפול רגשי. כמו כן, המערערת זעמה על כך שלא ניתן לה אפשרות לדיון מעמיק ומשמעותי לפני אימוץ ההסדרים, והעלתה חשש כי ההחלטה תוביל לנתק רגשי בין הילדים לבין האב.

תוצאה: בית המשפט דחה את הערעור, אימץ את ההסדרים שהומלצו על ידי ועדת התסקירים וקבע כי ההחלטה זמנית, עם בחינה חוזרת לאחר תסקיר משלים. הורה להורים לשתף פעולה למען טובת הקטינים והטיל הוצאות על האם.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בסכסוך בפני בית המשפט, הבן תבע להכרה משפטית שבוחנת האם המערער הוא אביו, באמצעות בדיקה גנטית. המערער סירב לביצוע הבדיקה בטענה לפגיעה בזכויות הפרטיות והאוטונומיה שלו, וטען כי הוא מוכן להכיר בבן מבלי צורך בבדיקה. בנוסף, טען לפעילות עבריינית של המשיב ולמניעים זרים בתביעתו. לעומת זאת, המשיב, שבגיר ואינו זכאי למזונות, ביקש הכרה רשמית בהיותו בנו ממטרות זיהוי ושייכות אישית וכן קבלת מעמד אזרחות בישראל, בהיותו נשוי לאזרחית ישראלית. בית המשפט קמא קבע כי קיים סיכוי סביר שהמשיב הוא בנו וכי הזכות לדעת את זהות האב גוברת על הזכות לפרטיות של האב, ולכן הורה על ביצוע הבדיקה הגנטית. פסק הדין הציג שקילת זכויות מנוגדות והדגיש את חשיבות הזכות של הילד הבוגר לדעת את מוצאו, גם כשהוא בגיר, וכן את האינטרס הציבורי בגילוי האמת למניעת הונאות ומחלות גנטיות. טענות המערער על חשדות שונות לא נסמכו על עובדות מוצקות. השופטים הדגישו כי על אף הפגיעות בפרטיות האב, הן אינן משמעותיות יחסית לצורך האמת ולזכויות המשיב, וקבעו שהבדיקה אינה פולשנית ופגיעה מזערית. לפיכך הוחלט לדחות את הערעור ולחייב את המערער בבדיקת האבהות הגנטית.

תוצאה: נדחתה התנגדות האב לביצוע בדיקה גנטית וקבעה בית המשפט כי זכות הבן לדעת את זהות אביו גוברת על זכות הפרטיות של האב; הורה על עריכת הבדיקה הגנטית והותיר את הכרעת האבהות הסופית לבית המשפט קמא.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: התביעה נדחתה לאור חוסר הוכחה לנזקים שנגרמו לתובעים והתנהגות הנתבע אינה נחשבת כרשלנית ופורעת החוק.

תוצאה: התביעה נדחתה. הנזק לא הוכח, ואין בסיס לחיוב הנתבע בפיצויים.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בתביעה שהגישה התובעת על הוכחת אבהות כנגד הנתבע, נדונה בקשת ביצוע בדיקת רקמות (בדיקת DNA) לצורך בירור אבהותם של קטינים. התסקיר שהוגש לבית המשפט הצביע על כך כי מדובר במשפחה עם הורים מדתות שונות, כשהאם יהודיה והאב מוסלמי, שהתקיימה ביניהם מערכת יחסים לא יציבה. הקטינים אינם נמצאים בקשר יציב עם האב הנטען, והבת הגדולה לא זוכרת את הזמן במחיצתו. עמדת העו"סית לסדרי דין, שנתמכה על ידי היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה, הייתה שאין מקום להורות על ביצוע בדיקת רקמות בשל סיכון לפגיעה ברגשות הקטינים בעקבות שינוי תפיסת האב שגדלו איתו. לעומת זאת, הצדדים טענו כי זכותו של הקטין לדעת את זהות אביו הביולוגי היא זכות יסוד נרחבת וכי טובת הילד מחייבת בירור זהות האב. בית המשפט התייחס לזכות היסוד של האדם לדעת את מוצאו, וזאת הן ממישור הכבוד האישי והמשפחתי והן ממישור זכויות רפואיות, גנטיות ומשפטיות. כמו כן ציין בית המשפט כי כל מקרה יש להכריע בהתאם לעיקרון "טובת הילד". בנסיבות העניין, קבע בית המשפט כי אין סיכון ממשי לפגיעה בקטינים כתוצאה מבדיקת הרצף הגנטי, לא נשקפת להם אלימות או כתם חברתי, והאם מסוגלת להבטיח טיפול נאות לאחר ביצוע הבדיקה. לפיכך, תמך בית המשפט בצורך בגילוי האמת וקבע כי יש להורות על ביצוע בדיקה גנטית.

תוצאה: בית המשפט החליט כי טובת הקטינים מחייבת ביצוע בדיקת רקמות עבור בירור האבהות, והורה על קיום הבדיקה תוך שמירה על פרטיות הקטינים, תוך השמטת פרטים מזהים בפרסום ההחלטה.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי