האם ליתן צו פירוק כמתחייב מחדלות הפירעון ומצבה של החברה בהתייחס להתחיבויותיה לפי הדו"ח של רו"ח

פרוטוקול

עו"ד רובין:

עיינתי בחוות דעתו של רו"ח אורליצקי. רו"ח גלבלום קובע שהוא לא מצא שהיתה הברחת
נכסים בחברה. מהמסקנות עולה שלא נעשו הברחות נכסים. אם מסתכלים על הנושים שפנו
בבקשת פירוק בנק טפחות יאמר את דברו ואני לא אומר זאת בשמו. לגבי צפרירים, מדובר
בדרישה או בטענה על קיום חוב. לגבי פסה"ד של גב' חסין שעו"ד דרוקר התייחס אליו, הוא
ניתן במעמד צד אחד, הוגש כתב הגנה. בנק אינווסטק יש לו פסק דין והוא נושה. הבדיקה
שנערכה ע"י רו"ח גלבלום נעשתה במטרה ובמסגרת מסויימת ולא נועדה לקבוע האם הפעלת
החברה במקרה של קיום תוכנית הבראה זו או אחרת, תביא למצב שהנושים הלא מובטחים יקבלו
חלק מחובם. מתן צו פירוק בהתבסס על מסקנת רו"ח גלבלום תגרום לכך שאותם פרוייקטים
שעדיין יכולים להניב הכנסות, כמו הפרוייקט בנצרת עילית או קניון חיפה ופרוייקט אחד
נוסף, יצור מצב שלא יהיה סיכוי לקבל הכנסות כלשהם מהסיבה שבכל החוזים האלה נאמר
במפורש שברגע שינתן צו פירוק החוזה מסתיים. כך גם החוזה של נצרת וקניון חיפה. לכן
בהתחשב בהיקף החובות ולאחר שמיעת עמדת הנושים, ובסוג החובות, אני חושב שיש מקום