העברת נטל השכנוע בדבר הרשלנות המקצועית של הרופאים אליהם מחמת הנזק הראייתי שנגרם

התביעה, ההודעה לצד השלישי וההודעה שכנגד

1. ביסודם של התובענות שבפניי עומד מותה הטראגי, בטרם עת, של ענת מימוני ז"ל )להלן
- המנוחה(, אשר ארע בתאריך 30.4.89, בהיותה כבת 30 שנה. התובע 1, אופק מימוני,
והתובע 2, שחף מימוני )להלן - התובעים או הקטינים(, הם ילדיה הקטינים של המנוחה
ויורשיה היחידים )נספח א לכתב התביעה(. הנתבעת 1, הסתדרות מדיצינית הדסה )להלן -
הדסה(, היא הבעלים של בית החולים הדסה עין כרם בירושלים )להלן - בית החולים(, בו
טופלה המנוחה עובר למותה. הנתבעים 2-4 שימשו אותה עת כרופאי חדר מיון בבית החולים,
והם אשר בדקו את המנוחה טרם שחרורה לביתה, שם נפטרה שעות אחדות לאחר מכן. הנתבע 2,
ד"ר מאיר וייל )להלן - ד"ר וייל(, שימש כרופא מתמחה בפסיכיאטריה. הנתבע 3, ד"ר
יהודה וולף )להלן - ד"ר וולף(, שימש כרופא מתמחה בכירורגיה כללית. הנתבע 4, ד"ר
סאלח ג'אבר )להלן - ד"ר ג'אבר(, שימש כרופא מתמחה באורטופדיה. הצד השלישי, יוסף
מימוני )להלן - מימוני(, הוא בעלה של המנוחה ואביהם של התובעים.