ע"א
בית המשפט העליון
|
8606-00, 9568-00
21/02/2002
|
בפני השופט:
1. ט' שטרברג – כהן 2. ד' דורנר 3. א' ריבלין
|
- נגד - |
התובע:
1. משה סבוראי 2. עו"ד
עו"ד מיבי מוזר עו"ד שירה ברוך
|
הנתבע:
1. מעריב – הוצאת מודיעין בע"מ 2. יעקב ארז – עורך מעריב 3. משה זונדר – עתונאי
עו"ד בר נתו צבי עו"ד יורם עברון
|
|
פסק דין
המערער הגיש תביעת דיבה נגד המשיבים בעקבות כתבה שפורסמה בעיתון מעריב שהכילה .1
לטענתו דברים המהווים הוצאת לשון הרע.
בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתו של המערער, בקבעו, כי הכתבה מכילה אמירות שיש בהן
70,000 ש"ח. משום הוצאת לשון הרע על המערער וחייב את המשיבים בפיצויים בסכום של
על פסק הדין הוגשו שני ערעורים. האחד, של המשיבים על עצם חיובם בהוצאת לשון .2
הרע; השני, של המערער, על מיעוט הפיצויים שנפסקו לו, לטענתו.
עיינו בחומר הרב שהוגש לנו, קראנו את המסמך ששימש תשתית לכתבה ואת הכתבה עצמה .3
והגענו לכלל מסקנה כי פסק דינו של בית משפט קמא אינו יכול לעמוד על כנו כמות שהוא.
אנו מוצאים כי בכל האמירות אותן ציין בית משפט קמא, בהקשר בו הן מופיעות, במכלול
הדברים הנאמרים בכתה ובקריאה כוללת של הכתבה, אין משום עוולה לפי חוק איסור לשון
1965-. לא כך לגבי כותרת הכתבה. הרע, התשכ"ה
הכתבה הוכתרה בכותרת העומדת בפני עצמה, שזו לשונה: "הפללתו הסופית של החשוד .4
העיקרי" )קרי: המערער(.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת