תביעה להחזר עלות הדגלונים הגנובים שהופחתה משכרה של התובעת בצירוף פיצויי הלנת שכר וכן תביעה להפרשי שכר עמלות

הנתבע )להלן גם: "המעביד"( הוא בעלים של עסק לייצור ושיווק של דגלים ודגלונים
המשמשים בעיקר בענף הספורט.

התובעת )להלן גם: "העובדת"( עבדה אצל הנתבע כאשת שיווק ומכירות, במשך כחודש ימים
בלבד )מיום 8.6.97 ועד ליום 10.7.97(.

השכר ששולם לתובעת בקשר לעבודתה כאמור לעיל, הגיע למירב ל- 1,500 ש"ח, וזאת לאחר
שהמעביד ניכה משכרה סך של 916 ש"ח בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מגניבת דגלונים שהושארו
על ידי התובעת ברכב ששימש אותה. מדובר בדגלונים קטנים ששימשו להדגמת תוצרת המפעל.
הם הושארו ברכבה של התובעת בניגוד להוראות המעביד. המכונית נפרצה, והדגלונים
נגנבו.

התביעה המונחת לפני ביה"ד מסתכמת בשני נושאים: האחד, החזר של 916 ש"ח עלות הדגלונים
הגנובים שהופחתה משכרה של התובעת, בצרוף פיצויי הלנת שכר; והשני, הפרשי שכר עמלות.
לדברי התובעת הובטח לה "עמלות" )%5( מכל המכירות ברחבי הארץ, ולא רק ממכירות באזור
מסויים או ממכירות שבוצעו במפעל עצמו. בקשר לכך תבעה העובדת בכתב תביעתה כ- 5,000 ש"ח
נוספים )בסיכומי התובעת התביעה צומצמה במקצת(.

הצדדים הסמיכו את ביה"ד לפסוק לדין או לפשרה, על בסיס החומר הראייתי שהוגש, לרבות
עדויות קצרות שנשמעו לפני ביה"ד.

שאלת מחוייבותו של עובד בשיפוי נזק שגרם למעבידו:

הפרת חוזה עבודה גוררת, בדרך כלל, שיפוי כספי של הצד הניזוק. כאשר המפר הוא המעביד,