מחלוקת בעניין אחריותן של חב' הביטוח וקרנית לת"ד שאירעה לתובע, חולה סוכרת, ששתה אלכוהול ברכבו. מחלוקת האם זו תאונת עבודה ומחלוקת בעניין היקף גובה הנזק

א. התובע, מוחמד קנוואת, יליד שנת 1941, )להלן: "התובע"( נפצע קשה בתאונת דרכים
שאירעה בתאריך 13.9.92 סמוך לשעה 00:45, כאשר התובע נהג במכוניתו הפרטית מסוג
וולבו, שנת ייצור 1986, בכביש שבצומת דבוריה. נהיגתו של התובע במכוניתו נכון למועד
אירוע התאונה היה מבוטחת כדין באמצעות פוליסת ביטוח חובה של הנתבעת מס' 1 )הסנה(
שהנתבעת מס' 2 )קרנית( נכנסה בנעליה.

בהתאם לכתב התביעה המתוקן )שהוגש ביוני 1994( סבל התובע בתאונה הנדונה משבר בשוק
ובקרסול ימין, שבר מרוסק בירך שמאל, חבלה בראש, ושברים בלסת. התובע אושפז בבית
החולים רמב"ם, שם עבר ניתוחים שונים, ונשלח ביום 1.10.92 לבית החולים אלישע לטיפול
אורטופדי. באופן מיוחד חייב השבר המרוסק בירך שמאל ניתוחים להצלת רגלו של התובע,
לרבות טיפול ממושך במכשיר אליזרוב.

בסופו של דבר, נמשכה תקופת אשפוזו של התובע עד 23.6.94, מועד בו שוחרר מבית החולים
אלישע דהיינו, בערך כ - 21 חודשי אשפוז.

בהמשך, ביוני - יולי 1995, אושפז התובע במשך 34 ימים נוספים, ובסה"כ אושפז התובע
עקב התאונה ל- 22.5 חודשים.

ב. בכתב ההגנה שהוגש ביום 14.8.94 העלתה קרנית טענה לפיה, אין היא חייבת לפצות את
התובע בגין נזקי התאונה הנדונה מן הטעם שהתובע נפצע בתאונה שעה שנהג במכוניתו
בהיותו נתון להשפעת משקאות משכרים ובמצב של אובדן שליטה, בהיותו חולה סכרת, וחרף
זאת, שתה אלכוהול בכמות האסורה עליו מטעמי בריאות, דבר שגרם להתרחשות התאונה ולכן,