ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לפיה עסקה אשר בה סגרו המשיבים חוב עליהם היו ערבים אישית לפני פירוק, הינה עסקת חליפין תמימה ולא נסיון לרוקן החברה מנכסיה.

השופט צ' א' טל: זהו גלגולו השני של העניין בבית-שפט זה. ביום 15.2.86 הוגשה בקשה
לפירוק החברה דומת טכסטיל בע"מ )להלן - החברה או דומת(, וביום 30.6.86 ניתן הצו
לפירוקה. עורך-דין א' מקליס נתמנה למפרק החברה ביום 8.10.86, ולדבריו מצא חברה ריקה
מתוכן. לפי טענתו, רוקנו המנהלים את החברה מרכושה לטובת עצמם ולטובת חברה אחרת
שבשליטתם. הרקע לטענה זו היה עיסקה של הזמנת חוטים מספרד והעברת מטען זה לחברת חוטי
טיב בע"מ. לטענת המפרק, פרעו בכך המנהלים לחוטי טיב חוב שהם היו ערבים לו אישית,
בעוד שכלפי הספק הספרדי הם לא היו אחראים אישית. לשון אחר: הם גרמו שהחברה תקנה מן
הספק הספרדי סחורה

שבעבורה לא שילמה ושהמנהלים לא התחייבו אישית לשלם, והם פרעו בסחורה זו את החוב שחל
עליהם אישית. המפרק ראה בכך העדפת נושה )והעדפת עצמם( מתוך מירמה לגבי שאר הנושים.
להשלמת הרקע יש לציין שהמשיב 1 העביר, בשלב מסוים, את כל מניותיו בחברה לאחיו,
המשיב 2, והמשיב 2 מונה למנהל היחיד של החברה, בעוד שלמעשה המשיב 1 הוא לבדו שהוסיף
לנהל את החברה.

המפרק עתר לבית המשפט קמא )ת"א 460/86( וביקש לחייב את המנהלים )המשיבים שלפנינו(