החלטה בעניין סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בתביעה למתן צו מניעה, האוסר על הנתבע לפרסם קלטות, מכתבים ותמונות שלו ושל גרושתו

א. פתח דבר

1. תביעה שהגישה אשה כנגד בן-זוגה לשעבר. עיקרה של התביעה ליתן צו מניעה האוסר על
הנתבע לפרסם קלטות, מכתבים ותמונות המצויים בידי הנתבע.

2. טוענת התובעת, שהפרסום יהווה פגיעה בפרטיותה על פי חוק הגנת הפרטיות
התשמ"א1981-, יש בו בגדר לשון-הרע עפ"י חוק איסור לשון-הרע התשכ"ה1965-, ופגיעה
בזכויות יוצרים.

3. במסגרת התביעה ניתן צו מניעה זמני האוסר על פרסום. כן הורה בית-המשפט על הפקדת
הכתבים, הקלטות והצילומים.

4. עפ"י החלטת בית המשפט הוגש דו"ח ובו פירוט על הכתבים, הקלטות והצילומים שהוחזקו
בידי הנתבע.

5. במסגרת קדם-המשפט, שהתקיים בדלתיים סגורות, הועלתה לדיון שאלת הסמכות, ובעיקר
הסוגיה של פומביות הדיון המשפטי ומדיניות הפרסום בהליכים משפטיים המתנהלים בבית
המשפט למשפחה.

ב"כ הנתבע פנה וביקש לצמצם את צו איסור הפרסום, החל על ההליך המשפטי, ולהחילו רק על
תוכן הקלטות, התמונות והמכתבים.

ב. בית המשפט למשפחה - סמכות שיפוט

6. המונח "ענייני מעמד אישי", שטבע המחוקק המנדטורי, הוחלף על-ידי המחוקק הישראלי
במונח "ענייני משפחה".