אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ"א-1981

תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ"א-1981

תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ"א-1981 1
(תיקון: תש"ס)
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 46 ו-47 לחוק בתי המשפט, התשי"ז-1957, וסעיף 88 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי על פי דין, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות (תיקון: תשנ"ג, תש"ס)
בתקנות אלה -
"מסמך" - לרבות כתב בי-דין במשמעותו בתקנות סדרי הדין האזרחי, התשכ"ג-1963;
"בית-משפט" - בית המשפט העליון, בית הדין הארצי לעבודה, בית משפט מחוזי, בית דין אזורי לעבודה, בית משפט שלום;
"לשכה" - לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום;
"רשם" - כמשמעותו בתקנות סדר הדין האזרחי, התשכ"ג-1963 ובתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, לפי הענין.
"שביתה" - לרבות שביתה חלקית, שביתת האטה או הפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין בידי קבוצת עובדים.
2. תחולת התקנות (תיקון: תשנ"ג)
(א) תקנות אלה יחולו על בית משפט ועל לשכה שבהם מתקיימת שביתה או השבתה וכל עוד היא מתקיימת.
(ב) מנהל בתי המשפט יפרסם הודעה על שביתה או השבתה המתקיימת או העומדת להתקיים, ככל הידוע לו, ברדיו, בטלויזיה או בשני עיתונים יומיים, ויפרט בהודעתו את בתי המשפט והלשכות המושבתים.
(ג) בסיום השביתה או ההשבתה יפרסם מנהל בתי המשפט, בהודעה ברשומות, את התקופה שבה התקיימה השביתה או ההשבתה בבתי המשפט והלשכות שעליהם חלו תקנות אלה.
3. עניינים שבהם יקויימו הליכים (תיקון: תשמ"ב, תשמ"ג, תש"ס)
(א) בבית משפט או לשכה שעליהם חלות תקנות אלה, למעט בית הדין הארצי לעבודה ובית דין אזורי לעבודה יקויימו הליכים בענינים אלה:
(1) מעצר ושחרור בערובה;
(2) חקירת סיבות מוות;
(3) ענין פלילי כשהנאשם או המערער מוחזק במעצר או במאסר;
(4) עבירות לפי פקודת התעבורה, או התקנות לפיה;
(5) משפטים בבית משפט לנוער;
(6) עניני המעמד האישי;
(7) סעדים זמניים בענינים אזרחיים;
(8) צווי ביניים בבית המשפט הגבוה לצדק;
(9) סוגי עניינים אחרים שהחליט עליהם נשיא בית המשפט או ראש הלשכה והודעה על כך נתפרסמה בשני עתונים יומיים;
(10) כל ענין אחר אשר בית המשפט או ראש הלשכה החליט לדון בו, בין מיוזמתו ובין על-פי בקשת בעל-דין, ובלבד שהודיע מראש לבעלי הדין או לבאי-כוחם, בכל דרך שהיא, על קיום ההליך באותו ענין.
(ב) בבית הדין הארצי לעבודה ובבית דין אזורי לעבודה יקוימו הליכים בענינים אלה:
(1) סכסוכים קיבוציים;
(2) צווים זמניים בענין הגבלת חופש העיסוק;
(3) לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994;
(4) שיש לשמוע בהם עדות של אדם העומד לצאת לחו"ל;
(5) סעדים זמניים בענינים אזרחיים;
(6) בכל ענין אחר אשר בית הדין החליט לדון בו, בין מיוזמתו ובין על פי בקשת בעל דין, ובלבד שהודע מראש לבעלי הדין או לבאי כוחם, בכל דרך שהיא, על קיום ההליך באותו ענין.
4. סמכויות רשם
פעולה שמזכיר ראשי של בית משפט או מוציא לפועל או פקיד מפקידיהם מוסמך לעשות על פי חיקוק, לרבות על פי תקנות אלה, רשאי לעשותה גם רשם.
5. הארכת מועדים
תקופה שתקנות אלה חלות עליה לא תובא במנין הימים לגבי חישוב מועד או זמן לעשיית דבר שבסדר הדין שבנוהג שנקבע בחיקוק או בהחלטת בית המשפט, בהחלטת הרשם או בהחלטת ראש ההוצאה לפועל.
6. אגרות (תיקון: תש"ס)
(א) אגרה שיש לשלמה בעד הליך לפי תקנות בית המשפט (אגרות), התשמ"ח-1987, או לפי תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995, או לפי תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשכ"ט-1969, או לפי תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ"ח-1968, או לפי תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, ולא היתה אפשרות לשלמה כאמור בתקנות האמורות, תשולם בקופת בית המשפט מיד לאחר תום התקופה שתקנות אלה חלות עליה, ואולם -
(1) אם יש צורך בקביעת שווי ההליך, תשולם האגרה מיד לאחר קביעת השווי;
(2) אם קבע בית המשפט, הרשם או ראש ההוצאה לפועל מועד אחר או דרך אחרת לתשלום האגרה, לרבות תשלום בבנק הדואר או בשיק בנקאי לפקודת בית המשפט תשולם האגרה במועד ובדרך שקבע בית המשפט, הרשם או ראש ההוצאה לפועל.
(ב) לא שולמה האגרה כאמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט, הרשם או ראש ההוצאה לפועל למחוק את ההליך ויראו את ההליך כאילו לא הוגש, או להאריך את הזמן לתשלום האגרה אם מצא טעם מיוחד לכך.
7. הגשת מסמכים לבית המשפט או ללשכה (תיקון: תשמ"ב, תשמ"ג)
(א) מסמך שחייבים או שמותר להגישו לבית משפט או ללשכה, רואים אותו כמסמך שהוגש כהלכה לבית המשפט או ללשכה אם נמסר בדואר רשום ממוען כדבעי אל אותו בית משפט או אל אותה לשכה, ורואים את מועד מסירתו לדואר כאמור כמועד הגשתו לבית המשפט או ללשכה.
(ב) בקשה לדון בענין על פי תקנות אלה וכן כל מסמך שיש להגישו לבית המשפט או ללשכה הדנים בענין על פי תקנות אלה, יש להגישם, על אף האמור בתקנת משנה (א), אל המזכיר הראשי של בית המשפט או אל המוציא לפועל, לפי הענין.
(ג) הוגש מסמך לבית המשפט או ללשכה או שנמסר לדואר והועבר לבית המשפט או ללשכה והמסמך אינו תקין, ישלח המזכיר הראשי של בית המשפט או המוציא לפועל, לפי הענין, הודעה על כך לצדדים וידרוש תיקון הפגם; לא תוקן הפגם תוך שבעה ימים מיום שנמסרה הודעה כאמור, יחזירו בית המשפט או הלשכה את המסמך למי שמסרו, ויראו את המסמך כאילו לא הוגש.
8. המצאת מסמכים (תיקון: תשמ"ב)
(א) בעל דין, הרשאי או החייב להגיש מסמך לבית המשפט או ללשכה, ועל פי חיקוק או החלטת בית המשפט, הרשם או ראש ההוצאה לפועל חייב להימסר העתק מאותו מסמך לכל אדם, חייב בעל הדין, בעת הגשתו של אותו מסמך לבית המשפט או ללשכה או בעת מסירתו לדואר, לפי הענין, למסור עותק מן המסמך לכל אדם כאמור, זולת אם בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל הורה אחרת; רואים את העתק המסמך שנמסר כהלכה לכל אדם כאמור, אם נמסר בדואר רשום ממוען כדבעי אל אותו אדם.
(ב) בית המשפט, הרשם או ראש ההוצאה לפועל רשאים לדרוש בכל עת מכל בעל דין שהיה חייב למסור העתק המסתמך בהתאם לתקנת משנה (א), כי יגיש לו אישור מסירה או ראיות אחרות, להנחת דעתו, כי אכן נמסר ההעתק כאמור.
(ג) הגיש אדם מסמך לבית המשפט או ללשכה או מסרו לדואר, לפי הענין, והוא חייב למסור העתק ממנו כאמור בתקנת משנה (א) ולא מסרו, יהא דין המסמך שהוגש לבית המשפט או ללשכה או שנמסר לדואר כאילו לא הוגש, כל עוד לא נמסר ההעתק כנדרש, זולת אם קבע בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל אחרת.
______________________________
1 ק"ת תשמ"א, 1430א; תשמ"ב, 1184; תשמ"ג, 90; תש"ס, 166, 674.
י"פ תשמ"ב, 2900א; תשמ"ג, 172; תשנ"ג, 894;
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות












כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ