פקודת המסחר עם האויב, 1939

פקודת המסחר עם האויב, 1939 1
פקודה המטילה עונשין על המסחר עם האויב, המתקינה הוראות בנידון נכסיהם של אויבים ונתינים של ארצות-אויב ולצרכים הקשורים בענינים אלה
1. השם הקצר ותחילת תוקף
(1) פקודה זו תיקרא פקודת המסחר עם האוייב, 1939.
(2) פקודה זו רואין אותה כאילו קיבלה תוקף ביום שלושה בספטמבר, אלף תשע מאות ושלושים ותשע: בתנאי כי, בתוקף סעיף זה, לא יהיה אדם צפוי לכל עונש על כל דבר שנעשה על ידו לפני קבל פקודה זו תוקף, ואשר, אילו נעשה באנגליה, לא היה נחשב אסור לפי החוק הרגיל.
חלק א' - אקדמות
(תיקון: 1945)
2. פירוש (תיקון: 1945)
(1) בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים שלצידם:
"נתין אויב" פירושו -
(א)2 אדם שאינו אזרח ישראלי והוא בעל נתינות של מדינה הנמצאת במצב מלחמה עם מדינת ישראל, או
(ב) חבר אנשים שנתכונן או נתאגד בכל מדינה כזאת; וכן "ארץ אויב" פירושו כל אזור הנתון לריבונותה של כל מעצמה הנמצאת עם מדינת ישראל במצב-מלחמה, או התפוס בידי מעצמה כזו, ואינו אזור התפוס בידי מדינת ישראל או בידי מעצמה שהיא בת-בריתה של מדינת ישראל, וגם כל אזור שלגביו יורה שר האוצר, בצו, כי ינהגו בו, לצורך הפקודה הזאת, כבארץ-אויב.
(2)3 לצרכי כל פעולות משפטיות שינקטו בהן עפ"י פקודה זו או המתעוררות מתוך פקודה זו, הרי תעודה מאת שר האוצר המציינת כי איזה שטח נתון, או היה נתון, לריבונותה של איזו מעצמה או תפוס על ידה, או ביחס לזמן שבו נעשה אותו שטח נתון לאותה ריבונות או לאותה תפיסה, או חדל להיות כך, תשמש עדות סופית על העובדות המצויינות באותה תעודה.
(3) כשיבואו לדון אם איזה אדם היה אויב או נתין-אויב, לצרכי פקודה זו, אין לקחת בחשבון כל מצב-ענינים שהיה קיים לפני תחילת התוקף של פקודה זו.
(4) לצרכי פקודה זו ייחשב אדם כמנהלו של גוף מאוגד, אם הוא תופס באותו גוף משרה של מנהל, ויהא כינויו מה שיהיה; ולצרכי הוראות פקודה זו הדנות בעבירות הנעשות על ידי גוף מאוגד, רואין אדם כמנהלו של גוף מאוגד, אם הוא אדם שמנהלי אותו גוף פועלים לפי הוראותיו:
בתנאי כי אדם שמנהלי גוף מאוגד פועלים לפי עצתו המקצועית, לא יהא נחשב מחמת זה בלבד כאדם שאותם מנהלים פועלים לפי הוראותיו.
חלק ב' - המסחר עם האויב וענינים הקשורים בכך
3. עונשים על המסחר עם האויב (תיקון: 1945, מס' 2- תשע"ב)
(1) כל הסוחר או מנסה לסחור עם אויב כמשמעותו בפקודה זו יאשם בעבירה על מסחר עם האויב, ויהיה צפוי, בצאתו חייב בדין -
(א) אם נידון עפ"י כתב-האשמה עפ"י הוראות פקודת הפרוצידורה הפלילית (שפיטה עפ"י כתב-האשמה) - למאסר לא יותר עשר שנים או קנס פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בפקודה זו חוק העונשין), ואם נעברה העבירה בידי תאגיד כפל הקנס האמור; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: