תקנות שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) (היוון קיצבאות ותביעות נגד צד שלישי), תש"ל-1970
תקנות שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) (היוון קיצבאות ותביעות נגד צד שלישי), תש"ל-1970 1
בתוקף סמכותי לפי סעיף 56 לחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות), תשי"ד-1954, אני מתקין תקנות אלה:
פרק א': פרשנות
1. הגדרות
בתקנות אלה -
"זכאי" - זכאי לקיצבת פרישה;
"המקדם" - המספר בטור ב' בלוח המתאים שבתוספת מול גילו של הזכאי או מול גילם של שאיריו, הכל במועד ההיוון;
"גיל" של אדם במועד ההיוון - הגיל הקרוב ביותר לגילו הנקוב בטור א' בלוח המתאים שבתוספת;
"האחוז הקובע" - האחוז מהקיצבה אשר הזכאי מבקש להוון לפי תקנות אלה:
"מועד ההיוון" -
(1) לגבי זכאי שביקש להוון חלק מקיצבתו - המאוחר משני אלה:
(א) היום הראשון לחודש שלאחר החודש שבו פרש מהשירות;
(ב) היום הראשון לחודש שלאחר החודש שבו הוגשה הבקשה להיוון, בין שהבקשה נכללה בגוף התביעה לגימלה ובין שהוגשה בנפרד לאחר המועד שבו הוגשה התביעה לגימלה;
(2) לענין סעיף 49 לחוק - היום האחרון לחודש שבו הוגשה תביעת אוצר המדינה נגד הצד השלישי לבית המשפט, ואם לאחר הגשת התביעה האמורה נתבקש בית המשפט להגדיל את סכום התביעה ובית המשפט נענה לבקשה - היום האחרון לחודש שבו הוגשה הבקשה להגדלת סכום התביעה;
"קיצבה שנתית" - הקיצבה המגיעה במועד ההיוון כפול שתים-עשרה;
"קיצבה שנתית מופחתת" - הקיצבה השנתית, כשהיא מחושבת לפי הקיצבה המופחתת כמשמעותה בסעיף 26 לחוק;
"C" - סכום שהוא האחוז הקובע מקיצבתו השנתית של הזכאי או מקיצבתו השנתית המופחתת, הכל לפי קיצבתו של הזכאי המגיעה לו במועד ההיוון.
פרק ב': היוון על ידי זכאי
2. חישוב קיצבת פרישה
לצורך חישוב הקיצבה לענין פרק זה רואים קיצבה שהיא במועד הייוון מוקטנת או שאינה משתלמת עקב הוראות סעיף 31 לחוק, כאילו היתה משתלמת במלואה. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
בתוקף סמכותי לפי סעיף 56 לחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות), תשי"ד-1954, אני מתקין תקנות אלה:
פרק א': פרשנות
1. הגדרות
בתקנות אלה -
"זכאי" - זכאי לקיצבת פרישה;
"המקדם" - המספר בטור ב' בלוח המתאים שבתוספת מול גילו של הזכאי או מול גילם של שאיריו, הכל במועד ההיוון;
"גיל" של אדם במועד ההיוון - הגיל הקרוב ביותר לגילו הנקוב בטור א' בלוח המתאים שבתוספת;
"האחוז הקובע" - האחוז מהקיצבה אשר הזכאי מבקש להוון לפי תקנות אלה:
"מועד ההיוון" -
(1) לגבי זכאי שביקש להוון חלק מקיצבתו - המאוחר משני אלה:
(א) היום הראשון לחודש שלאחר החודש שבו פרש מהשירות;
(ב) היום הראשון לחודש שלאחר החודש שבו הוגשה הבקשה להיוון, בין שהבקשה נכללה בגוף התביעה לגימלה ובין שהוגשה בנפרד לאחר המועד שבו הוגשה התביעה לגימלה;
(2) לענין סעיף 49 לחוק - היום האחרון לחודש שבו הוגשה תביעת אוצר המדינה נגד הצד השלישי לבית המשפט, ואם לאחר הגשת התביעה האמורה נתבקש בית המשפט להגדיל את סכום התביעה ובית המשפט נענה לבקשה - היום האחרון לחודש שבו הוגשה הבקשה להגדלת סכום התביעה;
"קיצבה שנתית" - הקיצבה המגיעה במועד ההיוון כפול שתים-עשרה;
"קיצבה שנתית מופחתת" - הקיצבה השנתית, כשהיא מחושבת לפי הקיצבה המופחתת כמשמעותה בסעיף 26 לחוק;
"C" - סכום שהוא האחוז הקובע מקיצבתו השנתית של הזכאי או מקיצבתו השנתית המופחתת, הכל לפי קיצבתו של הזכאי המגיעה לו במועד ההיוון.
פרק ב': היוון על ידי זכאי
2. חישוב קיצבת פרישה
לצורך חישוב הקיצבה לענין פרק זה רואים קיצבה שהיא במועד הייוון מוקטנת או שאינה משתלמת עקב הוראות סעיף 31 לחוק, כאילו היתה משתלמת במלואה. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
חזרה לתוצאות חיפוש >>