תקנות למניעת זיהום מי הים בשמן (אגרה להגנת איכות הסביבה הימית), התשמ"ג-1983 - פסקדין

תקנות למניעת זיהום מי הים בשמן (אגרה להגנת איכות הסביבה הימית), התשמ"ג- 1983 1
בתוקף סמכותי לפי סעיף 17 לפקודת מניעת זיהום מי הים בשמן (נוסח חדש), התש"ם-1980, ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה -
"בעל" - לענין כלי שיט לסוגיהם - הבעל, החוכר, המפעיל או הקברניט של כלי השיט וכן סוכנו של כל אחד מהם; ולענין מסוף - הבעל, החוכר, המחזיק בקרקע או הממונה על המסוף;
"מנהל נמל" - כמשמעותו בפקודת הנמלים (נוסח חדש), התשל"א-1971 (להלן - פקודת הנמלים);
"כלי שיט" - כמשמעותו בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960 (להלן - חוק הספנות), למעט כלי שיט קטן;
"כלי שיט קטן" - אחד מאלה:
(1) כלי שיט שארכו עד 24 מטר והמונע בכוח מנוע;
(2) כלי שיט נמלי;
(3) ספינת דיג;
"כלי שיט ישראלי" - כלי שיט הרשום במרשם כלי השיט הישראלי כמשמעותו בחוק הספנות או החייב ברישום כאמור;
"מכלית" - כלי שיט אשר רוב נפח המטען שלו בנוי או מותאם לנשיאת שמן בצובר, בין שהוא טעון שמן או מי נטל ובין שהוא ריק, לרבות כלי שיט המותאם להובלה לסירוגין של מטען בתפזורת, עפרות או שמן והמוביל למעשה שמן;
"מסוף" - מיתקן המשמש לריתוק כלי שיט לצורך הזרמת שמן מכלי השיט למיתקני חוף או להיפך;
"נמל" - כמשמעותו בפקודת הנמלים;
"קצא"א" - חברת קו צינור אילת - אשקלון בע"מ;
"רשות הנמלים" - כמשמעותה בחוק רשות הנמלים, התשכ"א-1961.
2. הטלת אגרה
מוטלת בזה אגרה להגנת איכות הסביבה הימית (להלן - האגרה), כלהלן:
(1) על בעל כלי שיט - אגרה בשיעור 25% מסכום אגרת המגדלור החלה על אותו כלי שיט לפי תקנות 190, 198 ו-202 לתקנות הנמלים, התשל"א-1971 (להלן - תקנות הנמלים). התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: