תקנות הרוקחים, 1930
תקנות הרוקחים, 1930 1
1. השם הקצר
תקנות אלה תיקראנה "תקנות הרוקחים".
חלק א' - רוקחים
2. בקשה לרשיון וההכשרות הדרושות לכך (תיקון: 1947, תש"ט, תשל"ב, תשל"ז, תשמ"א)
(1) בקשה לרשיון לעסוק כרוקח תוגש למנהל.
(2) כל המבקש רשיון חייב להגיש הוכחות המניחות את הדעת כי -
(א) מלאו לו אחת ועשרים שנה;
(ב) הוא בעל תעודה המעידה שעבר בהצלחה את בחינות הבגרות הנערכות בידי משרד החינוך והתרבות או בפיקוחו, או תעודה שמשרד החינוך והתרבות מכיר בה כשוות ערך לה;
(ג) ((I למד רוקחות לפחות שלוש שנים אקדמיות באוניברסיטה או בבית-ספר לרוקחים שהמנהל מכיר בהם, וקיבל דיפלומה ברוקחות שהמנהל מכיר בו; או
((II למד רוקחות באוניברסיטה או בבית ספר לרוקחים שחוק הלימודים בהם ברוקחות הוא שתי שנים אקדמיות ושהמנהל מכיר בהם וקיבל דיפלומה ברוקחות שהמנהל מכיר בה, עבד עבודה מעשית במשך חצי שנה לפחות בבית-מרקחת של בית-חולים בישראל, להנחת דעתו של המנהל או סיים קורס השתלמות שהכיר בו המנהל לענין תקנה זו, ועמד בבחינה בדיני הרוקחות בישראל בפני מי שהמנהל מינהו לכך;
((III הרשות בידי המנהל לוותר על הדרישה בסימן ((3)(II ובמקום זה לדרוש שהמבקש יעבוד עבודה מעשית ברוקחות במדינת ישראל במשך תקופה שיראה לטוב, אך לא יותר משנתיים;
(ד) הינו אזרח ישראל, או שיש לו רשות לישיבת-קבע בישראל.
(3) הבקשה תוגש באמצעות הרופא המחוזי, כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן - הרופא המחוזי), באזור מגוריו של המבקש, ויצורפו לה שאלון לעובדים מקצועיים בשירותי הרפואה, העתק או צילום מאומת מהתעודות על השכלתו והכשרתו לעסוק ברוקחות וכן תעודה המעידה על אזרחות ישראלית לפי סעיף 15 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, או תעודת משרד הפנים על מעמדו של המבקש בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.
3. רשיונות זמניים
כל מקום שהמנהל מוצא צורך בכך ועד לגמר הפורמליות למתן הרשיון הרשות בידו ליתן רשיון זמני לעסוק כרוקח לא יותר מששה חדשים והרשות בידו לחדש אותו רשיון זמני, לפי הכרעת דעתו.
חלק ב' - עוזרי רוקחים (תיקון: תשמ"א)
4. בקשה לרשיון (תיקון: תשמ"א)
על בקשה להירשם ולקבלת רשיון כעוזר רוקח יחולו הוראות תקנה 2(3), בשינויים המתאימים.
5. השעות שבהן מותר לעוזר-רוקח לחלק רפואות וסמי-רעל בהעדר הרוקח בעל הרשיון (תיקון: תשמ"א) התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
1. השם הקצר
תקנות אלה תיקראנה "תקנות הרוקחים".
חלק א' - רוקחים
2. בקשה לרשיון וההכשרות הדרושות לכך (תיקון: 1947, תש"ט, תשל"ב, תשל"ז, תשמ"א)
(1) בקשה לרשיון לעסוק כרוקח תוגש למנהל.
(2) כל המבקש רשיון חייב להגיש הוכחות המניחות את הדעת כי -
(א) מלאו לו אחת ועשרים שנה;
(ב) הוא בעל תעודה המעידה שעבר בהצלחה את בחינות הבגרות הנערכות בידי משרד החינוך והתרבות או בפיקוחו, או תעודה שמשרד החינוך והתרבות מכיר בה כשוות ערך לה;
(ג) ((I למד רוקחות לפחות שלוש שנים אקדמיות באוניברסיטה או בבית-ספר לרוקחים שהמנהל מכיר בהם, וקיבל דיפלומה ברוקחות שהמנהל מכיר בו; או
((II למד רוקחות באוניברסיטה או בבית ספר לרוקחים שחוק הלימודים בהם ברוקחות הוא שתי שנים אקדמיות ושהמנהל מכיר בהם וקיבל דיפלומה ברוקחות שהמנהל מכיר בה, עבד עבודה מעשית במשך חצי שנה לפחות בבית-מרקחת של בית-חולים בישראל, להנחת דעתו של המנהל או סיים קורס השתלמות שהכיר בו המנהל לענין תקנה זו, ועמד בבחינה בדיני הרוקחות בישראל בפני מי שהמנהל מינהו לכך;
((III הרשות בידי המנהל לוותר על הדרישה בסימן ((3)(II ובמקום זה לדרוש שהמבקש יעבוד עבודה מעשית ברוקחות במדינת ישראל במשך תקופה שיראה לטוב, אך לא יותר משנתיים;
(ד) הינו אזרח ישראל, או שיש לו רשות לישיבת-קבע בישראל.
(3) הבקשה תוגש באמצעות הרופא המחוזי, כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן - הרופא המחוזי), באזור מגוריו של המבקש, ויצורפו לה שאלון לעובדים מקצועיים בשירותי הרפואה, העתק או צילום מאומת מהתעודות על השכלתו והכשרתו לעסוק ברוקחות וכן תעודה המעידה על אזרחות ישראלית לפי סעיף 15 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, או תעודת משרד הפנים על מעמדו של המבקש בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.
3. רשיונות זמניים
כל מקום שהמנהל מוצא צורך בכך ועד לגמר הפורמליות למתן הרשיון הרשות בידו ליתן רשיון זמני לעסוק כרוקח לא יותר מששה חדשים והרשות בידו לחדש אותו רשיון זמני, לפי הכרעת דעתו.
חלק ב' - עוזרי רוקחים (תיקון: תשמ"א)
4. בקשה לרשיון (תיקון: תשמ"א)
על בקשה להירשם ולקבלת רשיון כעוזר רוקח יחולו הוראות תקנה 2(3), בשינויים המתאימים.
5. השעות שבהן מותר לעוזר-רוקח לחלק רפואות וסמי-רעל בהעדר הרוקח בעל הרשיון (תיקון: תשמ"א) התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
חזרה לתוצאות חיפוש >>