אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> תקנות הדיג, 1937

תקנות הדיג, 1937

תקנות הדיג, 1937 1
(עפ"י סעיף 9)
1. השם
תקנות אלה תיקראנה תקנות הדיג, 1937.
1א. פירוש (תיקון: 1941, תשל"ו, תשמ"ח, תשנ"ח)
בתקנות אלה -
"דיג חופי" - כל שיטות הדיג המפורטות בתקנות אלה, למעט דיג ברשת טבעת, במכמורת ובמערך חכות צף;
"הירדן ויובליו" - נהר הירדן לפני כניסתו ולאחר יציאתו מים כנרת, לרבות היובלים ותעלות המים הנשפכים לירדן;
"מערכת מימי הירדן" - פירושה הירדן והאגן שלו (לרבות ים כנרת ואגם החולה) וכל אותם הנחלים הזורמים מן הירדן ומאגנו היום או שיזרמו להבא בגבולות ישראל.
"נחלי ים כנרת" - כל הנחלים הנשפכים לים כנרת;
"נחלי ים תיכון" - כל הנחלים הנשפכים לים התיכון;
"דיג מרחקים" - דיג באזורים ימיים בהם הוענקו למדינת ישראל זכויות דיג בינלאומיות בתוקף היותה צד לאמנה בינלאומית.
2. רשיונות2 (תיקון: 1938, 1940, תש"ט, תשי"ג, תשט"ז, תשי"ז, תשי"ח, תשי"ט, תש"ך, תשכ"א, תש"ל, תשל"ד, תשל"ז, תשל"ט, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ג, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ח, תשנ"ח4, תשנ"ט)
(1) פקיד הדיג הראשי רשאי לתת לאנשים המתאימים, לפי שיקול-דעתו, רשיונות לדוג דגים (להלן - רשיון דיג); בקשה לרשיון דיג תוגש לאחד ממשרדי האגף לדיג של משרד החקלאות בתל-אביב, חיפה או טבריה:
((I פקיד הדיג המחוזי, אזור הצפון,
((II פקיד הדיג המחוזי, אזור הנגב,
((III פקיד הדיג המחוזי, אזור המזרח.
(2) על המבקשים רשיון לציין:
(א) אם היו להם רשיונות קודם לכן,
(ב)4 כי הם מסכימים למסירת מידע מן המרשם הפלילי לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 (להלן - המרשם הפלילי);
(ג) היכן יש בדעתם לדוג דגים,
(ד) באיזו שיטת דיג יש בדעתם לנקוט.
(2א) רשיון-דיג ובקשת רשיון-דיג, פרט לרשיונות ולבקשות לפי הסעיפים הקטנים (1)(ב) ו-(2) מסעיף 3 לפקודה, ייערכו בטופס שיקבע פקיד הדיג הראשי.
(2ב)4 לבקשת רשיון דיג יצרף המבקש הסכמה, ערוכה לפי הטופס שבתוספת השניה, למסירת מידע מן המרשם הפלילי;
(3) אגרה של 3.20 שקלים חדשים תיגבה בעד כל רשיון-דיג, שאינו רשיון לפי הסעיפים הקטנים (1)(ב) או (2) מסעיף 3 לפקודה ושאינו רשיון-דיג למים פרטיים, וכן אינו רשיון הניתן לנציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת-חוץ כמשמעותו בסעיף 3 לתוספת לחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), תשי"ז-1957, שהוכרו על-ידי שר החוץ בתור שכאלה; האגרה בעד רשיון לפי הסעיפים הקטנים (1)(ב) או (2) מסעיף 3 לפקודה תיקבע על-ידי שר החקלאות בכל מקרה ומקרה, לפי נסיבות הענין.
(3א) על אף האמור בתקנת משנה (3) תשולם בעד רשיון-דיג בים כנרת אגרה של 3.20 שקלים חדשים.
(3ב) (בוטלה)
(4) פרט לבקשה לרישיון הניתן לאדם מסויים בלבד, יש לצרף לכל בקשה לרשיון שלושה העתקים מתמונתו האחרונה של המבקש (בגודל תמונת פספורט).
(5) תקפו של רשיון דיג יפקע בתאריך הנקוב בו, אך לא יאוחר מתום שנה לאחר יום נתינתו.
(6) בעל רשיון הניתן לאדם מסויים בלבד חייב להגיש לפקיד הדיג שבאזורו את רשימת הפועלים העובדים בדיג ואשר, אלמלא כן, היו נדרשים לקבל רשיונות פרטיים, ועליו להודיע לפקיד הדיג הנ"ל על כל שינוי שיחול בדבר העובדים במשך שבעה ימים מיום שחל השינוי.
(7) רשיונות הניתנים עפ"י תקנות אלה לא יכללו דיג-ספוגים.
(8) - (9) (בוטלו).
(10) פקיד הדיג הראשי יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, להוציא העתק של רשיון-דיג שאבד או שנשמד; בעד כל העתק תיגבה אגרה של 1.50 שקלים חדשים.
2א. רשיון לספינה לעסוק בדיג (תיקון: תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ח, תשנ"ט, תש"ס)
(1) פקיד הדיג הראשי רשאי לתת, לפי שיקול דעתו, רשיון לספינה לעסוק בדיג בתנאים ובמגבלות שיקבע.
(2) בקשה לרשיון לספינה לעסוק בדיג תוגש על ידי הבעל הרשום או הבעלים הרשומים של הספינה לאחד ממשרדי האגף לדיג של משרד החקלאות בתל-אביב, חיפה או טבריה.
(3) הבקשה לרשיון לספינה לעסוק בדיג תכלול את הפרטים האלה:
(א) פרטים מלאים על הספינה, לרבות מערכת ההתנעה שלה;
(ב) האזור בו תעסוק הספינה בדיג;
(ג) שיטה או שיטות הדיג שבהן ישתמשו בספינה.
(4) הבקשה והרשיון לספינה לעסוק בדיג ייערכו על גבי טופס שיקבע פקיד הדיג הראשי.
(4א) לבקשת רשיון לספינה לעסוק בדיג יצורף רשיון שיט כהגדרתו בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג-1982.
(5) תוקף הרשיון לספינה לעסוק בדיג יפקע בתאריך הנקוב בו, אך לא יאוחר מתום שנה לאחר יום נתינתו, לפי קביעת פקיד הדיג הראשי.
(6) הרשיון לספינה לעסוק בדיג יוחזק בספינה כל עת הימצאה בים ויוצג לבקורת לכל גורם מוסמך כמפורט בסעיף 6 לפקודת הדיג, 1937.
(7) בעד רשיון לספינה לעסוק בדיג תשולם אגרה בשקלים חדשים כדלקמן:
(א) לספינה הדגה ברשתות עמידה בים כנרת 300
(ב) לספינה הדגה בשיטות אחרות בים כנרת 1,150
(ג) לספינה הדגה בים התיכון או במפרץ אילת בדיג חופי 59.00
(ד) לספינה הדגה בים התיכון או במפרץ אילת ברשת הקפה
או במערך חכות צף 66.00
(ה) למכמורתנים 395.00
(ו) לספינה הפועלת בדיג מרחקים 15,700.00
(8) פקיד הדיג הראשי יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, להוציא העתק של רשיון לספינה לעסוק בדיג שאבד או שנשמד; בעד כל העתק תשולם אגרה של 23.50 שקלים חדשים.
(8א) הועברה הבעלות בספינה שלגביה ניתן רשיון לעסוק בדיג, רשאי מי שקיבל את הרשיון, לבקש מפקיד הדיג הראשי להעבירו על שם הבעלים החדשים של הספינה או להותיר את הרשיון על שמו ולהעבירו לספינה אחרת שהוא הבעלים הרשומים שלה, ובלבד שההעברה תיעשה לספינה בעלת כושר דיג דומה; על בקשה כאמור יחולו הוראות תקנה זו.
(9) ספינה המשתמשת לדיג בחכות בודדות תהיה פטורה מהחובה לקבל רשיון לספינה לעסוק בדיג ובלבד שמספרן אינו עולה על שלוש.
3. פריקת דגים מספינות זרות2 (תיקון: תש"ט, תש"ך, תשל"ז, תשל"ט, תשמ"ג, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ז, תשמ"ט)
(1) פקיד הדיג הראשי מוסמך לתת רשיונות לפריקת דגים מספינות שאינן רשומות בישראל, בהתאם להוראות סעיף קטן (1) מסעיף 4 לפקודה.
(2) ההתחייבות והרשיון לפי סעיף קטן (1) מסעיף 4 לפקודה ייערכו בטופס שיקבע פקיד הדיג הראשי.
(3) הרשיון לפי תקנה זאת יינתן לתקופה של חודש ימים ותיגבה בעדו אגרה של 355.00 שקלים חדשים.
(4) רשיון כזה לא יקנה לבעליו זכות -
(א) לדוג במימי ישראל;
(ב) לפרוק דגים בחופי ישראל ללא רשיון יבוא וללא תשלום מכס במידה שהוא חייב בהם, לפי נסיבות הענין.
4. שיטות דיג אסורות (תיקון: 1945, 1946, תש"ט, תשי"א תשט"ז, תשי"ז, תשי"ח, תשי"ט, תש"ך, תשכ"א, תשכ"ב, תשכ"ח, תשכ"ט, תשמ"ו, תשנ"ח, תשס"ו)
(1) לא ידוג אדם במכמורת בים התיכון במקום שבו עומק המים פחות מ-15 מטר.
(2) (בוטלה)
(3) לא ידוג אדם בנחלי ים תיכון ובתחומי 100 מטרים מפתחם ברשת, פרט לרשת זריקה (שבכאת טרח) ורשתות מיוחדות לאיסוף דגיגים, אלא לפי היתר מאת פקיד הדיג הראשי; לענין זה, "דגיג" - דג לאחר שיצא מביצה עד להגיעו לאורך של 50 מילימטרים.
(4) לא יוקמו ולא ישמשו כל רשת קבועה, סורג, מערכת מלכודות, או אמצעי אחר המכוון או העשוי מטיבו להפסיק או להפריע את נדידתם הרגילה של דגים אל כל בריכה טבעית, אגם, או שפך-נהר, או מהם, אלא ברשות מיוחדת מאת שר החקלאות.
(5) אסור להשתמש בשלשלאות, בעבותות תיל ובאמצעים דומים כדי להמריץ תנועת דגים, ולהקיש על פני המים במשוטים או כפות-חתירה ולזרוק אבנים ולצעוק, או להשתמש בכל שיטה אחרת כדי להבהיל את הדגים לתוך רשתות או מלכודת. הוראה זו לא תחול על דיג בים כנרת ובמי הירדן.
(6) (בוטלה)
(7) שום אדם לא ידוג דגים בכל אזור של מים מלוחים או מלוחים במקצת (פרט למים פרטיים וים חולה), אלא לפי אותם תנאים שינקוב פקיד הדיג הראשי, ויירשמו ברשיון הדיג אשר לאותו אדם, או יצורפו אליו, וגם אז רק באותן שיטות ובאותם זמנים או באותה עונה שיהיו כתובים שם.
(8) אסור לדוג במים מתוקים או במים מעורבים על-ידי השלכה על דגים של מערכת חכות - הקשורות לחוט אחד בזו אחר זו אלא ברשות מאת פקיד הדיג הראשי ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
(9) (בוטלה).
(10) לא ידוג אדם דגים בים כנרת ובמפרץ אילת באמצעות רובה תת-ימי ובכל מקום אחר לא ידוג אדם דגים ברובה תת-ימי כאשר הוא משתמש במיתקני נשימה מלאכותיים לצלילה, אלא ברשות מאת פקיד הדיג הראשי ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
(11) לא ידוג אדם דגים בים כנרת באמצעות רשתות עמידה שאורכן המצטבר עולה על 1,500 מטרים ולא ידוג שם דגים מהחוף באמצעות רשתות עמידה.
(12) לא יירה אדם בנשק חם ולא ינסה לקלוע בדגים.
(13) לא ידוג אדם דגים בים כנרת ברשתות זריקה (שבכאת טרח).
(14) לא ישתמש אדם לדיג במחולל מכות חשמל אלא ברשות מאת פקיד הדיג הראשי מטעמים מיוחדים שיירשמו;
(15) לא ידוג אדם ברשת גריפה אלא ברשות מאת פקיד הדיג הראשי מטעמים מיוחדים שיירשמו;
(16) לא ידוג אדם דגים בים מכלי-שיט באמצעות -
(א) מערך חכות קרקע באורך מצטבר העולה על 7,000 מטרים;
(ב) מערך חכות צף באורך מצטבר העולה על 60,000 מטרים;
(ג) רשתות עמידה, זולת אם אורכן המצטבר אינו עולה על 5,000 מטרים והן מעוגנות ביציבות לקרקע הים באופן שנמנעת תנועה חופשית של הרשתות במים.
(17) לא ידוג אדם דגים בגורף או במכמורת קורה חופרת אלא ברשות מאת פקיד הדיג הראשי ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
(18) לא ידוג אדם דגים בחכה בעלת קרס מרובת עוקצים המכונה "עוגן".
(19) לא ידוג אדם דגים מהחוף במפרץ אילת באמצעות רשתות עמידה ורשתות זריקה (שבכאת טרח).
5. המידה המינימלית וחורי הרשתות (תיקון: 1940, 1941, תשי"ד, תשט"ו, תש"ל, תשל"ז, תשנ"ח)
(1) מכמורת: חורי רשת המשמשת מכמורת לא יהוו, בכל חלק מן המכמורת, פחות מ-22 מילימטר בין קשר לקשר או מידת מתח של 44 מילימטר, ובשק, שאורכו אינו קטן מ-4 מטרים, לא יפחתו עיני הרשת מ-24 מילימטר או ממידת מתח של 48 מילימטר, ואסור להחזיק בכל ספינה המשמשת לדיג במכמורת שום רשתות שמידתם קטנה ממידה זו. לענין זה, "שק" - הקטע האחורי הפעיל של הרשת.
(2) רשתות אחרות: מידתן של שאר רשתות, המשמשות לדיג בים או בנהרות הזורמים לתוך הים לא תהא פחות מ-12 מילימטר בין קשר לקשר כשהן חדשות ובלתי-משומשות או 11 מילימטר בין קשר לקשר לאחר השימוש באמצעים משמרים, או 10 מילימטר בין קשר לקשר בכל מצב שהוא וברשתות עמידה לא פחות מ-14 מילימטר בין קשר לקשר בכל מצב שהוא.
(3) מלכודת-דגים: מידתם של חורי מלכודת של כל מין של מלכודות דגים או מלכודות סרטנים תהא לא פחות מ-30 מילימטר לאורך כל צד.
(4) רשתות שישתמשו בהן במערכת הירדן: אסור לדוג במערכת מימי הירדן ברשת שמידת חוריה פחותה מזו המפורטת להלן:
((I רשתות טבעת
לאמנונים, לשפמונים ולביניות 35 מ"מ מקשר לקשר
((II רשתות זריקה (שבכאת טרח) 35 מ"מ מקשר לקשר
((III רשתות שבכה (מעבתאן) 40 מ"מ מקשר לקשר
((IV רשתות-עמידה 40 מ"מ מקשר לקשר
5א. רשתות גריפה וטבעת ללבנונים (תיקון: תשי"ד, תשנ"ח)
(א) לא ישתמש אדם ברשת טבעת לדיג לבנונים במערכת מימי הירדן אלא אם -
(1) גדלו של חלק הרשת שאליו מרכזים את הדגים שליד חבל הפקקים הוא לפחות באורך של 15 מטרים ובגובה של 10 מטרים (להלן - מסננת) ומידות עיני הרשת הן:
(א) במסננת - 14 מ"מ לפחות מקשר לקשר;
(ב) בחלקים אחרים - 10 מ"מ מקשר לקשר.
(2) סינן מהרשת בעזרת המסננת לפני העלאת שלל מהמים, את דגי הלבנונים שהחזקתם אסורה לפי תקנה 6.
(ב) פקיד הדיג הראשי רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר שימוש ברשתות שמידתן שונה מהקבוע בתקנת משנה (א).
5ב. (בוטלה) (תיקון: תשנ"ח)
5ג. הגבלת דיג בשמורת החולה (תיקון: תשכ"ג)
(א) לא ידוג אדם דגים בשטח שמורת החולה אלא בחכה.
(ב) בתקנה זו, "שטח שמורת החולה" - השטח שגבולותיו סומנו בקו כחול בתכנית בנין ערים מפורטת מס' 262 - שמורות טבע בצפון-מערב החולה שהודעה על הפקדתה, ביחד עם התשריט המצורף אליה, פורסמה בילקוט הפרסומים 517, תשי"ז, עמ' 458.
5ד. איסור דיג הסרטן העיוור
לא ידוג אדם את הסרטן העיוור.
5ה. הגבלת דיג צב הים (תיקון: תשכ"ג)
לא ידוג אדם את צב הים לאורך חוף ים התיכון בתחום מימי החופים של ישראל.
5ו. סימון ציוד דיג (תיקון: תשנ"ח)
לא יפרוש אדם ציוד דיג אלא אם כן צירף לקצות ציוד הדיג ולכל חלק ממנו שאורכו עולה על 500 מטרים, מצופים נושאי דגל ביום ונושאי גוף תאורה עמיד במים בלילה, אשר ייראו ממרחק של 500 מטרים לפחות; לענין זה, "ציוד דיג" - מערכת חכות, רשתות עמידה ומלכודות דגים.
6. הגודל המינימלי של דגים שמותר לדוג (תיקון: תשכ"ז)
(א) לא ידוג אדם, לא ימכור ולא יחזיק ברשותו כל דג מן המינים המפורטים בתוספת, שגדלו קטן מן הגודל שצויין בה, הנמדד מקצה פיהו של הדג ועד קצה זנבו כשהדג מונח בשכיבה, ובלבד שמותר לדוג ולהחזיק דגים בכמות שלא תעלה על קילוגרם אחד לצורך שימוש מיידי בהם בתורת פתיון לדיג בחכה בידי מי שדג אותם.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על דגים שנידוגו על-ידי פקיד דיג, או על-ידי אדם אחר על פי היתר בכתב שניתן לו לכך, לצרכי מדע ומחקר, לצורך גידול דגים או לצורך פתיון לדיג.
(ג) פקיד הדיג הראשי רשאי לתת היתר לפי תקנת משנה (ב), בהגבלות ובתנאים או בלעדיהם.
7. תחנות רישום לדיג (תיקון: תשי"ג, תשנ"ח)
אדם הדג דגים יאפשר לפקיד דיג, לפי דרישתו, לבדוק את הדגים למטרות מחקר וימסור פרטים מלאים ונכונים על שיטות הדיג של דגים אלה ועל מקום הדיג שלהם.
7א. ניהול יומן דיג (תיקון: תשי"ט, תשנ"ח)
(1) האחראי לספינת דיג ינהל יומן דיג (להלן - יומן) בכל עת הפלגת הספינה.
(2) היומן יהיה ערוך בטופס ולפי מתכונת שתיקבע על ידי פקיד-הדיג הראשי, טופס היומן יימסר לאחראי לספינת-דיג על ידי פקיד דיג.
(3) לא ירשום האחראי לספינת-הדיג ביומן אלא פרטים מלאים ונכונים לגבי כל ענין הטעון רישום על פי הטופס.
(4) האחראי לספינת-דיג ימסור את דפי היומן כפי שמילאו על ידיו לפקיד דיג לפי דרישתו, ולא יאוחר מ-7 ימים מיום שנמסרה לו הדרישה.
8. אזורים אסורים לדיג (תיקון: תש"ט, תש"ך, תשכ"ה, תשס"ו)
(1) אסור לדוג דגים -
(א) באזור המים המסוגרים על ידי שוברי-הגלים הראשיים והצדדיים בחיפה, או מעל שוברי-גלים אלה;
(ב) באזור המים המסוגרים על ידי חומת הים ביפו וצוקי הסלע הסמוכים, לצפונה, או מעל חומת הים וצוקי-סלע אלה;
אלא לפי רשיון מיוחד לכך מאת פקיד-הדיג הראשי.
(ג) באזור מפרץ אילת המתוחם על ידי הנקודות הגאוגרפיות האלה:
בצפון - נמל אילת - N67 31 29, E30 56 34 ומנקודה זו בקו ישר מזרחה לתוך הים עד לנקודה N59 31 29, E48 56 34;
בדרום - חוף אלמוג - N83 30 29, E60 55 34 וממנה בקו ישר מזרחה לתוך הים עד לנקודה N72 30 29, E76 55 34;
במזרח - קו ישר המחבר בין הנקודות - N59 31 29, E48 56 34 שבצפון וN-72 30 29, E76 55 34 שבדרום.
(2) פקיד-הדיג הראשי רשאי לתת רשיון לפי תקנת-משנה (1) או לסרב לתיתו או להגבילו או לקבוע בו תנאים, הכל מטעמים מיוחדים.
(3) (בוטלה).
8א. איסור דיג (תיקון: תשמ"ה, תשמ"ו, תשנ"ז, תשנ"ח, תש"ס, תשס"ו, תשס"ט)2
(א) לא ידוג אדם בכל ציוד דיג שהוא, לרבות חכה בודדת או רובה לדיג תת מימי, בשטח הים התיכון המוגבל בצפון על ידי תל שקמונה, בדרום על ידי חוף הכרמל ובמזרח ובמערב על ידי קוי העומק 18 מטרים ו-26 מטרים בהתאמה, ואשר הגדרתו הגיאוגרפית היא 1000 מטרים כלפי צפון ודרום ו-250 מטרים כלפי מזרח ומערב מנקודה שציונה הגיאוגרפי 00'49 320, 06' 56 340.
(ב) לא ידוג אדם דגים בתקופת הקינון וההטלה בכל ציוד דיג שהוא, לרבות בחכה בודדת או ברובה לדיג תת מימי, בשטחים בים הכנרת שגבולותיהם כמפורט להלן:
(1) שטח הבטיחה - שטח הבטיחה המתוחם בצפון על ידי הקו הישר הנמתח בין נקודת הציון 255700/754850 בצפון מערב לבין נקודת הציון 260000/753000 בדרום מזרח;
(2) שטח חוף מגדל גינוסר - שטח המים המתוחם: בצפון - נקודת ציון 250900/752000 וממנה בקו ישר לחוף בכיוון 270 - בדרום - נקודת ציון 249000/747450 וממנה בקו ישר לחוף בכיוון 270; במזרח - קו ישר המחבר בין שתי נקודות הציון שבצפון ובדרום.
(ג) היה מפלס המים ב-1 במרס גבוה מ-210 (מינוס מאתיים ועשרה), רשאי פקיד הדיג הראשי, על אף האמור בתקנת משנה (ב), להתיר דיג בשטח גדול יותר משטח הבטיחה או בשטח גדול יותר משטח חוף מגדל גינוסר או אף בכולו.
(ד) פקיד הדיג הראשי יפרסם הודעה לציבור על תקופת הקינון וההטלה ועל גודל שטח הבטיחה או שטח חוף מגדל גינוסר, לפי הענין בשני עיתונים יומיים, האחד השפה העברית והשני בשפה הערבית.
(ה) בתקופת הקינון וההטלה לא תותר כניסת כלי שיט לשטח הבטיחה ושטח חוף מגדל גינוסר, למעט מעבר במאונך לקו החוף מול פתח נהר הירדן; לענין זה לא יראו ספינה המצוידת במכשירי דיג כאילו משתמשים בה לצורך דיג כאמור בסעיף 3א(1) לפקודה.
(ו) (בוטלה)
(ז) בתקנה זו, "תקופת הקינון וההטלה" - תקופת הקינון וההטלה של אמנון הגליל, שבין ה15- במרס ובין ה15- ביולי של כל שנה, ובלבד שתקופה זו אינה עולה על 60 ימים רצופים.
9. עבירות
כל העובר על הוראות תקנות אלה או שאינו ממלא אחריהן, יאשם בעבירה וישא את ענשו, משיורשע, כפי שנקבע בפקודה.
9א. (בוטלה) (תיקון: תשנ"ח)
9ב. הגבלת דיג תת-מימי (תיקון: תשכ"ב)
לא ידוג אדם בכל שיטת דיג תת-מימי בתוך השטח המימי הכלול בין נקודת ציון 15552495 לאורך חוף מפרץ חיפה עד נקודת ציון 14832490 ומנקודה זו בקו ישר לתוך הים עד לנקודת ציון 14802510 ומנקודה זו בקו ישר עד לנקודת ציון 15552495.
10. הגבלת דיג בירדן ויובליו (תיקון: 1941, תשנ"ח)
לא ידוג אדם דגים בכל רשת, פרט לרשת זריקה (שבכאת טרח) בירדן וביובליו ובנחלי ים כנרת, למעט 2,000 מטרים ממקום כניסתם לים כנרת או ממקום יציאת נהר הירדן ממנו, אלא ברשות מאת פקיד הדיג הראשי ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
10א. איסור השמדת צמחיה (תיקון: תש"ל)
לא יקצור אדם ולא ישמיד צמחיה בשטח ים כנרת.
11. הגבלות בהכנסת דגים חיים והחזקתם (תיקון: 1941, תשנ"ח)
(1) אסור לכל אדם להביא או להכניס לישראל כל דגים חיים, ביצי-דגים או דגים קטנים בלי לקבל תחילה רשות בכתב מאת פקיד-הדיג הראשי, ואף אז רק באותם התנאים שיוטלו על ידי פקיד-הדיג הראשי.
(2) ובמיוחד רשאי פקיד-הדיג הראשי לצוות לפי ראות עיניו כי הדגים, ביצי-הדגים או הדגים הקטנים הנידונים יועמדו תחת פיקוח או יהיו נתונים בהסגר במקום שימצא לנכון ולמשך התקופה שתישר בעיניו על חשבונו של היבואן או המביא, וכל אימת שיראה צורך בכך רשאי הוא לצוות להשמיד את הדגים, ביצי-הדגים, או הדגים הקטנים, כולם או מקצתם, וכל ההפסד או ההוצאה שיהיו נגרמים כתוצאה מהשמדה זו יחולו על היבואן או על המביא. יתר על כן, רשאי פקיד-הדיג הראשי להעמיד תנאים מפורטים לפי ראות עיניו, בנוגע למקום השמירה והפיקוח ולצורת השמירה והפיקוח של דגים אלה לאחר כניסתם לישראל.
(3) לא יחזיק אדם בדגים חיים, זחלי דגים או ביצי דגים מסוגים לא מקומיים כמפורט בתוספת השלישית, אלא ברשות, בכתב, מאת פקיד הדיג הראשי.
12. הגבלות בנוגע להעברת דגים חיים (תיקון: 1941, תשנ"ח)
(1) אסור לכל אדם, בלי רשות מוקדמת בכתב מאת פקיד-הדיג הראשי, להעביר מאזור - מים אחד בישראל לאזור אחר כל דגים חיים, ביצי-דגים או דגים קטנים השייכים -
(א) לסוגים מקומיים טורפים כגון שפמנון ((Clarias Lazera או בינית ארוכת הראש ( (Barbus Longicepsאו הבינית ((Barbus Canis; או
(ב) דגים שאינם שייכים לסוגים המקומיים, פרט לדגים טורפי-הדיירות ממיני הגמבוזיה והקרפיון המועברים מאמת-מים פרטית אחת לשניה ואשר לאמת-המים הפרטית השניה אין כל קשר ישר עם ים כנרת.
(2) תקנה זו לא תחול על דגים חיים המועברים בתום-לב לשוק למכירה לשם אכילה.
13. מסירת הודעה על מחלת דגים (תיקון: 1941, תשנ"ח)
(1) אדם היודע על התפרצותה או מציאותה של כל מחלת דגים או תמותת דגים יוצאת דופן במים פרטיים או במים ציבוריים, ואינו מודיע על כך מיד בכתב לפקיד-הדיג הראשי, ייחשב לו הדבר לעבירה.
(2) כל אימת שפשטה מחלת-דגים בכל אזור-מים פרטיים או מים ציבוריים או שנוצרו תנאים המעודדים היווצרות מחלת דגים, רשאי פקיד-הדיג הראשי, לפי ראות עיניו, לצוות כי ינקטו באותה פעולה או כי יוטלו כל אותם התנאים שימצא לנכון כדי להדביר את המחלה או למנעה, ופעולה כזאת יכולה לכלול, במקום שיש צורך בכך, את השמדתם של הדגים, והרקת הבריכות. ההוצאות הדרושות לשם ביצוע של כל הפעולות מהפעולות האלה וכן הטלת כל תנאי מהתנאים הללו תחולנה על בעלי הדגים, שלא תהיה להם כל זכות שהיא לקבל פיצויים בעד אותם הדגים שפקיד-הדיג הראשי ימצא צורך להשמידם.
14. מסירת דינים וחשבונות (תיקון: תשי"ד, תשט"ו, תשנ"ח)
אלה חייבים למסור לפקיד-הדיג הראשי, למטרות סטאטיסטיות, דין-וחשבון על הפרטים הבאים, לתקופה ובטופס שייקבעו על ידיו:
(1) מי שקיבל רשיון דיג או היתר לפי פקודת הדיג - על כמות הדגים ששלה, גדלם, מינם, סוגם ואיכותם, וכן על השיטה שבה נדוגו;
(2) מי שעוסק בקניית דגים מבעל רשיון-דיג או בעל היתר לפי פקודת הדיג או במכירתם מטעמו - על כמות הדגים שהגיעו לרשותו, גדלם, מינם, סוגם ואיכותם.
תוספת ראשונה (תיקון: תשנ"ח)3
תוספת שניה (תיקון: תשנ"ח)3
תוספת שלישית (תיקון: תשנ"ח)3
______________________________
1 ע"ר 1937, תוס' 2, (ע) 86, (א) 103; 1938, תוס' 2, (ע) 1118, (א) 1343; 1940, תוס' 2, (ע) 473, (א) 547; 1941, תוס' 2, (ע) 1376, (א) 1642; 1945, תוס' 2, (ע) 443, (א) 560; 1946, תוס' 2, (ע) 237, (א) 281; תש"ט, תוס' 2, 124;
ק"ת תש"ט, 193; תשי"א, 110; תשי"ג, 384, 537, 789; תשי"ד, 210, 455; תשט"ו, 210; תשט"ז, 448, 767, 854; תשי"ז, 58, 1636; תשי"ח, 486, 969, 1074; תשי"ט, 312, 431, 1215, 1383; תש"ך, 63, 188, 244, 1039, 1775; תשכ"א, 1137, 1867; תשכ"ב, 33, 2550; תשכ"ג, 1566; תשכ"ה, 1758; תשכ"ז, 2332; תשכ"ח, 2048; תשכ"ט, 725; תש"ל, 1963, 1352; תשל"ב, 659; תשל"ד, 1177; תשל"ו, 1085; תשל"ז, 599, 1042; תשל"ט, 730; תש"ם, 1616; תשמ"א, 1564; תשמ"ב, 221, 1102; תשמ"ג, 186, 1115; תשמ"ד, 144, 1096; תשמ"ה, 680, 1188, 1256, 1748; תשמ"ו, 68, 923; תשמ"ז, 87; תשמ"ח, 874; תשמ"ט, 874, 1316; תשנ"ז, 829; תשנ"ח, 773, 994; תשנ"ט, 121, 1136; תש"ס, 137, 676; תשס"ו, 201; תשס"ט, 391.
י"פ תש"ם, 1785; תשמ"א, 1287.
2 תקנה 1 לתקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד), קובעת הצמדת האגרה שבתקנות 2 ו-3 למדד יוקר המחיה כאמור בפרק ז. עסקים, 12.4 אגרות חקלאיות.
3 הנוסח אינו מובא. הנוסח מובא בספר חוקי חקלאות תשמ"ח, פרק 19. דייג.
4 תקנה 20 לתקנות הדיג (תיקון), התשנ"ח-1998 (ק"ת תשנ"ח, 773, 994; תשנ"ט, 1136) קובעת תחילת תוקף תקנה 2(2)(ב) ו-2 (2ב) ותוקף תקנה 8א(ו) לשלוש שנים. (התקנות פורסמו ביום 1.6.1998).
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות












כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ