תקנות בדבר סמכויות הקונסולים בישראל

תקנות בדבר סמכויות הקונסולים בישראל
(עפ"י סעיף 67 לדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922)
1. השם הקצר (תיקון: תשי"ז)
תקנות אלה תיקראנה תקנות בדבר סמכויות הקונסולים בישראל.
2. פירוש
בתקנות אלו -
"קונסול" - כולל קונסול-כללי, קונסול, סגן-קונסול וכל רשות קונסולרית מוסמכת אחרת;
"נתינו של קונסול" פירושו כל שהוא נתינה של הארץ שמינתה את הקונסול או שהוא זכאי לחסותה של אותה ארץ.
3. על בתי המשפט להכיר בפעולות הבלתי משפטיות שנקטו בהן קונסולים
בהתחשב עם הוראות תקנות אלה, על בתי-המשפט של ישראל להכיר בחוקיותן של פעולות בלתי-משפטיות, המפורטות בתקנות אלה לכשנקט בהן קונסול של מדינה אשר נתיניה כפופים לשיפוטם האזרחי והפלילי של בתי-המשפט בישראל: בתנאי שהקונסול נקט באותן פעולות בתוקף חוקה של המדינה שמינתה אותו ובהתאם לאותו החוק.
4. פעולות בלתי משפטיות שיכול קונסול לנקוט בהן (תיקון: תשי"ז)
יכול קונסול של כל מדינה נכריה -
(א) לנהל פנקסי לידה, תמותה, נישואין ושאר תופעות של המצב האישי אשר לנתיניו של הקונסול;
(ב) לסדר נישואים, כשלפחות אחד מן הצדדים הוא אחד מנתיני הקונסול;
(ג) (בוטל);
(ד) לקבל חוזי-נישואין ושאר שטרות נוטריוניים הנוגעים לעניני המצב האישי, כשלפחות אחד מן הצדדים הוא אחד מנתיני הקונסול;
(ה) לקבל שטרות נוטריוניים הנוגעים לרכוש הנמצא בארץ המדינה שמינתה אותו לקונסול או הנוגעים לעסקים שיש לנהל באותה מדינה;
(ו) לקבל למשמורת צוואות של אזרחי הקונסול;
(ז)-(ט) (בוטלו);
(י) לשמש כמפשר או כבורר; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: